בתשובה לארז לנדוור, 27/08/14 8:17
למה כל זה היה שווה? 640133
צריך להבדיל-
מבחינה צבאית ההשגים של ישראל היו טובים - פגענו במטרות הראשיות תוך שמירה על כמות נפגעים זעומה מהצד שלנו.
מבחינה מדינית - שזו בעצם הסיבה להלחם- ההשגים של החמאס גדולים ושלנו אפסיים.
למה כל זה היה שווה? 640164
לחמאס אין שום הישגים מדיניים, הוא לא קיבל כלום מהתנאים שביקש. הבעיה היא שגם לנו אין הישגים מדיניים, והיחיד שיכול עוד להרויח הישגים מדיניים הוא - לחרפתנו - אש''ף.
למה כל זה היה שווה? 640224
כל הכרה בסמכותו של החמאס היא הישג מדיני עבורו.
הוא נכנס איתנו לעימות מזוין והחזיק מעמד די הרבה זמן- הישג.
הוא לא נכנע בתום הסיבוב - הישג.
נכנסנו אתו למו''מ - הישג.
הוא בא אלינו בדרישות - הישג בפני עצמו, גם אם לא תתקבל ולו דרישה אחת שלו.
אם אחת מדרישותיו תתקבל - הישג שבדיעבד יכול לשמש כהצדקה לכל העימות.
למה כל זה היה שווה? 640233
החמאס השיג הישגים צבאיים, לא מדיניים.
למה כל זה היה שווה? 640248
אה, נכון, כמובן!
למה כל זה היה שווה? 640826
אני לא חושב.
"מבחינה צבאית ההשגים של ישראל היו טובים" - לא נראה לי. אם כך היה לא היה צריך לחפש אותם בתקשורת ובמשרדי פרסום.
"פגענו במטרות הראשיות" - למשל?
"תוך שמירה על כמות נפגעים זעומה מהצד שלנו" ביחס לסבבים קודמים? עופרת יצוקה? עמוד ענן?
"מבחינה מדינית - שזו בעצם הסיבה להלחם- ההשגים של החמאס גדולים ושלנו אפסיים." - לא נראה לי שהחמאס השיג משהו ומצבו לא השתנה ממה שהיה לפני. אם ערביי עזה דומים במשהו לנו, הם מן הסתם תומכים בחמאס מפני שאינם רואים אלטרנטיבה אחרת ומנשקים את היד שהם מפחדים לקלל.
אגב, אני ממליץ מאד לקרוא את מאמרו של רוגל אלפר ב"הארץ"- http://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.2420138
נראה לי שכל אחד מאיתנו חייב לעצמו תשובה על השאלות שמעלה רוגל. רוגל מסכם דבריו כך: "אי אפשר לחיות פה חיים טובים. אפשר למות פה. אפשר לתפוס מחסה. ואפשר, פשוט, ללכת."
תשובתי האישית:
"אי אפשר לחיות פה חיים טובים"? לא נכון. בכל מקום יש אלו המצליחים לחיות טוב.
"אפשר למות פה. אפשר לתפוס מחסה." - זה נכון, אבל אפשר למות גם בכל מקום אחר
"ואפשר, פשוט, ללכת." - לא חושב. בשוויץ יש 5 מיליון תושבים. בהודו יש למעלה מיליארד. לא נראה לי שזה נקבע ע"פ משאלותיהם האישיות.
מי שיכול לחיות טוב בברלין, בלונדון וכיוב' לא כותב כתבות בעיתון ולא מחכה לתגובותינו. גם לחיות במקום כל כך קשה, כפי שתאר אלפר וגם להתבצר בזרות ובהתנכרות למורשתך, נראה לי עונש כפול ומכופל. גם אני חש מודר ומוזר (מלשון זר) בזמן האחרון, אבל לפחות אני מתעקש לסרב ולא לשתף פעולה עם הזרתי. בסופו של דבר עדיף לאדם להיות פיסה מן היבשת היהודית ולא אי בלב הים הקוסמופוליטי.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים