בתשובה להאלמוני המזוהה, 13/08/10 1:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לקראת דיון בכנסת בנושא סימון מוצרים מהונדסים, טרחו ד"ר נעם לויתן, ד"ר גל ויטנברג, זיו שפיגלמן ושי פליישון. לכתוב את עמדתם. עמדתם במשפט אחד: סימון מוצרים מהונדסים גנטית חסר טעם מכיוון שמדובר על טכניקה בטוחה לפחות כמו (וכנראה יותר מ־) שיטות טיפוח זנים מקובלות אחרות. הם טורחים לנמק בפירוט את עמדתם ומצרפים בהמשך גם אוסף לא קצר של תשובות לשאלות נפוצות. אני מניח שלא יהיה כאן חידוש מהותי לקוראי האתר. אבל רציתי להתייחס לנקודה צדדית שהם מעלים. השאלה האחרונה בקובץ היא "למה בכלל צריך את ההנדסה הגנטית בצמחים אם כל מה שהיא הביאה לעולם זה עמידות לחרקים ועמידות לקוטלי עשבים?" מתוך התשובה: ״המהפכה האמתית לשיפור החקלאות טרם התממשה ויש לכך סיבה – כיום זנים מהונדסים שרוצים להכניס לשוק נאלצים להתמודד עם שני חסמים עיקריים : א. הוצאות על עמידה בתנאי סף של רגולציה שיכולות להגיע לעשרות מיליוני דולרים. ב. פחד לא מבוסס של קהל הלקוחות מהשם "הנדסה גנטית". במצב כזה אין יתרון שיגרום ליצרן לייצר מוצרים שיימשכו את הציבור הרחב ולא רק חקלאים. זנים שכאלה נוצרים באקדמיה או בחברות פרטיות קטנות – לדוגמה בשנת 2007 מעבדות בארה"ב יצרו זן של בוטנים שלא גורם לאלרגיה קטלנית. מוצר כזה יכול למנוע אלפי מקרי מוות בשנה והוא ניתן ליישום בכל זני הבוטנים בעולם. אך בעקבות שני החסמים המוזכרים לעיל, גורל המוצר הזה הוא כמו גורלם של מאות מוצרים אחרים – פותח באקדמיה ובחברות קטנות ושם הוא נשאר. כאשר המרוויחות הגדולות מכך הן מספר מצומצם של חברות זרעים גדולות דוגמת מונסנטו, דופונט וסינג'נטה שרק להן ישנה יכולת התמודדות כלכלית עם חסמים אלו.״ כלומר: הקריאה היא, בין השאר, להורדת דרישות הבטיחות ממוצרים מהונדסים כדי שלא רק מונסנטו ושות' יהיו בתחום הזה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |