בתשובה לצפריר כהן, 30/09/14 1:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה באמת דבר שהטריד אותי בירכתי המוח עוד מילדות - מה חיפשו הפלשתים בגלבוע? הרי חמש ערי הפלשתים היו במישור החוף הדרומי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ככל הנראה זו היתה מלחמה על השליטה בצפון הארץ בין הפלישתים לשאול שבה ניצחו הפלישתים זמנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר קצת יותר ספקולטיבי, אך לדעתי עדיין לא בדיוני לחלוטין, הוא שהפלישתים נזעקו להגן על ערים כנעניות (בית שאן או יזרעאל) ששאול התנכל להן. הם יכלו לעשות זאת כשכירי חרב של הערים הכנעניות, כשכיריו ונאמניו של השלטון המרכזי המצרי אם היה כזה וגם מטעם עצמם. אני נוטה להאמין שהפלישתים שימשו ככוח המזויין של שלטון מצרי רופף כל כך שלמעשה שלושת האופציות הן בעצם אותו הדבר. נדמה לי שהפלישתים היו מעטים מדי מכדי לקיים אימפריה במימדים ארציים, אבל זה לא צריך למנוע מהם להתערב בכל מקום בו יכלו להגיע במסע של ימים אחדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל עושה רושם שהעמים באזור שימשו לא מעט ככלי משחק במלחמת ספר מרוחקת בין אשור למצריים. כך שחלק מהעימותים המתוארים הם לוחמה בשכירי החרב של הצד השני וחלק אחר הוא מרד כנגד ''המעסיקה'' שלך, ובשני המקרים אותם העמים משחקים בתפקידים פוליטיים מורכבים של קוו גבול ההשפעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מים? (אגב, גם יבין מלך חצור נלחם בדבורה בהר תבור, מרחק דומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור שעליו ידוע לנו רק מספר שופטים. ואם אתה רוצה להסתמך דווקא על התנך, הרי שלפי ספר יהשע, יהושע כבר ניצח קואליציה בראשות מלך חצור (שגם נקרא יבין) ושרף את חצור. כלומר: חצור חרבה עוד לפני המאורעות האמורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור בשופטים הרבה יותר אמין מהסיפור בספר יהושע (מה שנכון באופן כללי לגבי שני הספרים), מה שמביא למסקנה שמה שמתואר בספר יהושע הוא מאורע שאירע זמן קצר לאחר מלחמת דבורה וברק ו''הולבש'' לאחר מכן על יהושע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מניח שלפחות אחד מהם חייב להיות נכון? ספר שופטים מסתיים בהערת העורך "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה". מה שאומר שאם נתייחס ברצינות לתוכנו, הוא זמן רב לאחר התרחשות המאורעות. אתה סומך על מה שכתוב שם כתיאור מדויק? וזה בהנחה שאכן זה ספר שנכתב בתחילת תקופת המלוכה ולא הרבה יותר מאוחר. לדוגמה: לא לגמרי ברור שהמציאות שהוא מתאר התרחשה (שבטים מאוחדים יחסית שאפשר לגייס את כולם למלחמה נגד אויב חיצוני). הוא כולל מעט מאוד מלחמות פנימיות (כמה נגד אפרים, אחת נגד בנימין - דווקא שני השבטים החזקים, ועוד אחת של אבימלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להבדיל ממשפטי העורך על "חטאיהם" של בני ישראל ופרשנות על המצב הפוליטי של אותה תקופה (נגד המלוכה בסיפורי גדעון ואבימלך, בעדה בסיפורי מיכיהו ופילגש בגבעה), הסיפורים עצמם אמינים וקבילים היסטורית - שבטים ללא מסגרת מדינית גדולה יותר החיים כל אחד לעצמו (מלבד בריתות מלחמה מזדמנות) ופולחנם אלילי. זאת מלבד הסיפור הראשון בספר (סיפור יהודאי המפאר שופט משבט יהודה הנלחם במלך ארם הצפונית ששמו המוזר כושן רשעתיים זהה במישקלו לארם נהריים) והסיפור האחרון שאיננו אלא תעמולה לבית דוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם יכולים להיות סבירים, אך באותה מידה יכולים להיות סיפורי עם. כמוכן, לפי ספר שופטים הפולחן לא היה אלילי (אבל כמובן שזה מה שמי שהעלה את הסיפור על הכתב בדיעבד חשב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק לפי העריכה הפולחן לא היה אלילי. בסיפור גדעון ישנה תרצנות לעבודת הבעל ולשמו השני של גדעון ובסיפור מיכיהו ונדודי שבט דן, הפולחן האלילי ברור מאליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? התבור הוא בחצר האחורית של חצור (הגלילית) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בקו אויר תל חצור רחוקה מהגלבוע לא הרבה פחות מאשדוד. אני יודע שמאצלכם במדינת תל אביב זה נראה אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר אחד למלחמת הגלבוע בו נתקלתי הוא שהפלישתים גבו מיסים ממי שיכלו. כנראה לא יכלו לחיות על כלכלה עצמית שלהם (איזור עזה שחון למדי) . תושבי האיזור של עמק יזרעל ניסו להשתמט מתשלום מיסים לפלישתים ופנו לשאול לעזרה (עוד קודם לכך שאול נעתר ועזר לתושבי יבש גלעד במלחמה אחרת, לפי זכרוני לא עם הפלשתים, כך שהיה הגיון בפניה לעזרה צבאית משאול מצד תושבי יזראל והסביב). הסבר אלטרנטיבי למלחמת הגלבוע יש כאן בקטע הראשון שני ההסברים לא סותרים זה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שני ההסברים לא הניחו את דעתי. מפה ההסבר היחיד שאני יכול להעלות על דעתי הוא שהפלשתים הרחיבו את שליטתם במישור החוף צפונה עד דאר. אחרת הלוגיסטיקה של המסע שלהם להלחם בעמק יזרעאל לא ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי מסע המלחמה של הפלישתים. בשני ההסברים שהזכרתי היה לפלישתים מחנה יציאה במקום שנקרא "אפק" (נזכר במקרא בהקשר למלחמת הגלבוע). אפק המקראית מזוהה עם "ראש העין" של ימינו או מקום קרוב על גדות נחל הירקון של ימינו. (נחל הירקון של ימינו נקרא בזמן המקרא "נחל קנה", כנראה על שם קני הסוף בגדותיו. מה שנקרא במקרא "נחל ירקון" אינו מה שנקרא בימינו "נחל ירקון" אלא מה שנקרא בימינו "נחל איילון", איילון כמובן הוא נחל זמני שמתייבש בסוף הקיץ). מסלול התנועה של צבא הפלישתים במלחמת הגלבוע הוא בערך בקוו ישר בין אפק ליזרעאל. מסלול זה אינו חוצה את מישור החוף מצפון לירקון של ימינו (נחל קנה המקראי). לכן לפלישתים לא היה צורך להחזיק את "מישור החוף מצפון לנחל ירקון של ימינו" לצורך ניהול המלחמה בגלבוע (הבנתי שזה העניין שמטריד אותך). לפי זכרוני המקום אפק מוזכר כבסיס קבע צבאי של הפלישתים גם במקום אחר במקרא, אבל יתכן שהזכרון מטעה אותי בעניין זה. מישור החוף מצפון לירקון של ימינו הוחזק על ידי שבט דן (ומכאן השם "גוש דן" של ימינו). קיימת שאלה מי בדיוק היה שבט דן: האם זה היה שבט ישראלי לגמרי כדברי המקרא ? או שהיה קבוצה אתנית מגויי הים שלא הייתה חלק מהקבוצה האתנית של הפלישתים (הקבוצה האתנית של הפלישתים היא זו שהחזיקה ברצועת החוף מדרום לירקון של ימנו , כולל עזה וכולל יפו) ? או אולי שבט דן היה בליל אתני של שתי הקבוצות (ישראלים וגויי ים) כפי שמרמזת פרשת חיי שמשון ? בכל מקרה נחלת שבט דן לא היתה חלק מפלשת וכנראה גם לא נישלטה היטב על ידי פלשת. לכן במלחמת הגלבוע הפלישתים העדיפו שקוו הלוגיסטיקה שלהם יהיה בקוו ישר בערך בין אפק לבין יזרעאל. מלחמת הגלבוע הייתה מסע מלחמה קצר; אילו רצו הפלישתים להשתלט גם על נחלת שבט דן לצורך מלחמת הגלבוע הם היו צריכים לנהל מלחמה מסובכת (שהרי שבט דן היה יכול לנתק את הצבא הפלישתי בגלבוע מבסיס היציאה שלו באפק ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממחלף קסם עד מרגלות הגלבוע (קבוץ יזרעאל) שבע עשרה שעות הליכה (על כבישים). מהלך שלשה ימים הייתי אומר. לא בלתי אפשרי אבל בשביל מה? אני לא מוצא שום הגיון צבאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדמיין בעיני רוחי ארכיאולוגים עתידיים, שמופתעים בכל פעם שהם מוצאים (עדויות של) צבא של מדינה כשלהיא מהמאה העשרים נלחם במרחק שעולה על מאה קילומטר מגבולות המדינה שלו. יהיו להם המון הזדמנויות להתפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניח שלא הלכו יותר מדי ברגל במסעות ארוכים. יש בהמות לתעבורה ומשא, מניח שהסתייעו בהם. הם לא היו צריכים למהר במיוחד במסע, הם היו הכוח הצבאי החזק בארץ. היתרון של מסע לא דרך החוף (הקטע מצפון לירקון של ימינו) הוא אולי מכיוון שמסלול דרך החוף ניתן לנתק. מאידך, מסלול מסע מאפק לגלבוע דרך מרכז הארץ יכול להיות במספר נתיבים אלטרנטיביים, על כן פחות בסכנת ניתוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית תיקון טעות, אפק במקרא הוא תל אפק במקורות הירקון כיום אנטיפטריס. ואילו אפקה המופיעה במלחמה זו היא עפולה בעמק. באשר לסיפור המעשה המקראי הערכות הכוחות בתחילה, שאול חונה עם צבאו בגלבוע. הפלישתים חונים בשונם, היא הישוב סולם מזרחית לעפולה. לישראל יש יתרון בפתיחה, הם נמצאים בהר והפלישתים בעמק. ואז הפלישתים מבצעים הונאה, וכאילו נסוגים לאחור לאפקה (עפולה)כתוצאה מכך שאול יורד לעמק לעין יזרעאל. ואז הסוף ידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר בדיוק על מה הסתמכתי בתגובתי הקודמת. אם איני טועה זה היה על "אטלס על תקופת המיקרא" (או שם דומה)ת אטלס שמלווה בהסברים. לצערי אין האטלס תחת ידי לכן לא יכול לבדוק שוב עכשיו. בכל אופן, לפי זכרוני ההסתמכות על מקורות מים היא על פי המקור שציינתי (הפלישתים יצאו מבסיס לוגיסטי גדול בגדות הירקון והביאו מים משם צבא שאול לקח מים ממעיינות קרובות לשדה הקרב בגלבוע למיטב זכרוני לא נאמר שם שהפלישתים לקחו מים מאיזור עפולה הסמוך לשדה הקרבתת זה אמנם הגיוני יותר כי לגרור כמות גדולה של מים ממרחקים שיספיקו למספר ימי לחימה לא נשמע עניין טכני פשוט אבל זה לא מה שנאמר שם). המיקום של צבא שאול (על הגלבוע) היה עדיף טופוגרפית על מיקום הפלישתים (למרגלות הגבעה) גם הוזכר שם (לפי זכרוני העמום). עניין המשיכה-בדרך-תחבולה של צבא שאול אל תוך העמק למרגלות הגבעה חדש עבורי (יש מקור לטענה זו ?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזור עזה לא כל כך שחון, יש סיבה למה זו אחת הערים היותר עתיקות באזור. מה גם שהאקלים בעבר עשוי להיות שונה מהאקלים היום. והפלישתים שכנו לאורך כל מישור חוף פלשת. עזה זו העיר היותר-דרומית בה הם ישבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערי פלישתים היו גדולות במיוחד (מאות דונמים), גדולות הרבה יותר מן הערים הכנעניות. נראה שכלכלתן לא היתה מבוססת רק על חקלאות. הממצאים מראים כלכלה עירונית מפותחת (מסחר ותעשיות קדרות ומתכת). המקורות מרמזים גם על חרשות ברזל ובהמשך ישיר על חברה מבוססת על לוחמים ושכירי חרב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אתה מניח שאם שלטון הפלישתים היה סביב חמשת עריהם, לא סביר ששלטונם התפשט מעבר לשפלת הדרום? לא הוקמה אימפריה של העיר אתונה? בתקופה השומרית והאכדית לא הוקמו אימפריות של ערים? צריך לזכור שלא מדובר על שטחים רחבים אלא על שטח קטן יחסית-חלקים מארץ ישראל. כל ארץ ישראל הייתה קטנה יחסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארץ ישראל נותרה קטנה יחסית עד היום1. 1 רק אזכור, ככה בקטנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך. ההסבר המועדף עלי הוא ששלטון הפלשתים נמשך לאורך מישור החוף עד דור, ומשם דרך ואדי מילק לעמק. ולראיה- מקדש דגון בבית שאן. לפיכך המפה שהבאתי, ועליה גדלתי, שגויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דגון [ויקיפדיה] היה אל כנעני עוד הרבה לפני בוא הפלישתים. אין לי מושג אם יש איזו עדות חוץ־תנכית לפולחן דגון בערים הפלישתיות. אם הוא היה קיים, הוא העיד על השפעת הפולחן הכנעני עליהם, ולא להפך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |