בתשובה לאריק, 30/09/14 21:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לגבי מסע המלחמה של הפלישתים. בשני ההסברים שהזכרתי היה לפלישתים מחנה יציאה במקום שנקרא "אפק" (נזכר במקרא בהקשר למלחמת הגלבוע). אפק המקראית מזוהה עם "ראש העין" של ימינו או מקום קרוב על גדות נחל הירקון של ימינו. (נחל הירקון של ימינו נקרא בזמן המקרא "נחל קנה", כנראה על שם קני הסוף בגדותיו. מה שנקרא במקרא "נחל ירקון" אינו מה שנקרא בימינו "נחל ירקון" אלא מה שנקרא בימינו "נחל איילון", איילון כמובן הוא נחל זמני שמתייבש בסוף הקיץ). מסלול התנועה של צבא הפלישתים במלחמת הגלבוע הוא בערך בקוו ישר בין אפק ליזרעאל. מסלול זה אינו חוצה את מישור החוף מצפון לירקון של ימינו (נחל קנה המקראי). לכן לפלישתים לא היה צורך להחזיק את "מישור החוף מצפון לנחל ירקון של ימינו" לצורך ניהול המלחמה בגלבוע (הבנתי שזה העניין שמטריד אותך). לפי זכרוני המקום אפק מוזכר כבסיס קבע צבאי של הפלישתים גם במקום אחר במקרא, אבל יתכן שהזכרון מטעה אותי בעניין זה. מישור החוף מצפון לירקון של ימינו הוחזק על ידי שבט דן (ומכאן השם "גוש דן" של ימינו). קיימת שאלה מי בדיוק היה שבט דן: האם זה היה שבט ישראלי לגמרי כדברי המקרא ? או שהיה קבוצה אתנית מגויי הים שלא הייתה חלק מהקבוצה האתנית של הפלישתים (הקבוצה האתנית של הפלישתים היא זו שהחזיקה ברצועת החוף מדרום לירקון של ימנו , כולל עזה וכולל יפו) ? או אולי שבט דן היה בליל אתני של שתי הקבוצות (ישראלים וגויי ים) כפי שמרמזת פרשת חיי שמשון ? בכל מקרה נחלת שבט דן לא היתה חלק מפלשת וכנראה גם לא נישלטה היטב על ידי פלשת. לכן במלחמת הגלבוע הפלישתים העדיפו שקוו הלוגיסטיקה שלהם יהיה בקוו ישר בערך בין אפק לבין יזרעאל. מלחמת הגלבוע הייתה מסע מלחמה קצר; אילו רצו הפלישתים להשתלט גם על נחלת שבט דן לצורך מלחמת הגלבוע הם היו צריכים לנהל מלחמה מסובכת (שהרי שבט דן היה יכול לנתק את הצבא הפלישתי בגלבוע מבסיס היציאה שלו באפק ). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ממחלף קסם עד מרגלות הגלבוע (קבוץ יזרעאל) שבע עשרה שעות הליכה (על כבישים). מהלך שלשה ימים הייתי אומר. לא בלתי אפשרי אבל בשביל מה? אני לא מוצא שום הגיון צבאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדמיין בעיני רוחי ארכיאולוגים עתידיים, שמופתעים בכל פעם שהם מוצאים (עדויות של) צבא של מדינה כשלהיא מהמאה העשרים נלחם במרחק שעולה על מאה קילומטר מגבולות המדינה שלו. יהיו להם המון הזדמנויות להתפלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניח שלא הלכו יותר מדי ברגל במסעות ארוכים. יש בהמות לתעבורה ומשא, מניח שהסתייעו בהם. הם לא היו צריכים למהר במיוחד במסע, הם היו הכוח הצבאי החזק בארץ. היתרון של מסע לא דרך החוף (הקטע מצפון לירקון של ימינו) הוא אולי מכיוון שמסלול דרך החוף ניתן לנתק. מאידך, מסלול מסע מאפק לגלבוע דרך מרכז הארץ יכול להיות במספר נתיבים אלטרנטיביים, על כן פחות בסכנת ניתוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית תיקון טעות, אפק במקרא הוא תל אפק במקורות הירקון כיום אנטיפטריס. ואילו אפקה המופיעה במלחמה זו היא עפולה בעמק. באשר לסיפור המעשה המקראי הערכות הכוחות בתחילה, שאול חונה עם צבאו בגלבוע. הפלישתים חונים בשונם, היא הישוב סולם מזרחית לעפולה. לישראל יש יתרון בפתיחה, הם נמצאים בהר והפלישתים בעמק. ואז הפלישתים מבצעים הונאה, וכאילו נסוגים לאחור לאפקה (עפולה)כתוצאה מכך שאול יורד לעמק לעין יזרעאל. ואז הסוף ידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר בדיוק על מה הסתמכתי בתגובתי הקודמת. אם איני טועה זה היה על "אטלס על תקופת המיקרא" (או שם דומה)ת אטלס שמלווה בהסברים. לצערי אין האטלס תחת ידי לכן לא יכול לבדוק שוב עכשיו. בכל אופן, לפי זכרוני ההסתמכות על מקורות מים היא על פי המקור שציינתי (הפלישתים יצאו מבסיס לוגיסטי גדול בגדות הירקון והביאו מים משם צבא שאול לקח מים ממעיינות קרובות לשדה הקרב בגלבוע למיטב זכרוני לא נאמר שם שהפלישתים לקחו מים מאיזור עפולה הסמוך לשדה הקרבתת זה אמנם הגיוני יותר כי לגרור כמות גדולה של מים ממרחקים שיספיקו למספר ימי לחימה לא נשמע עניין טכני פשוט אבל זה לא מה שנאמר שם). המיקום של צבא שאול (על הגלבוע) היה עדיף טופוגרפית על מיקום הפלישתים (למרגלות הגבעה) גם הוזכר שם (לפי זכרוני העמום). עניין המשיכה-בדרך-תחבולה של צבא שאול אל תוך העמק למרגלות הגבעה חדש עבורי (יש מקור לטענה זו ?). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |