בתשובה להפונז, 06/10/14 12:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה, בעצם, הסיפור של המילים "יהודון" ו"כושון"? מישהו פעם באמת השתמש בהן לפני שהן הופיעו בטקסטים, ובפרט בטקסטים מתורגמים? ואחרי שהן הופיעו בטקסטים כאלה, מישהו באמת השתמש בהן באופן אותנטי, כדי באמת להעליב מישהו ברחוב2? ניחוש: הן הגיעו לחיינו כי מתרגמים היו צריכים לתרגם "ז'יד" ו"ניגר". לא היו מילים עבריות אותנטיות, כי דוברי עברית, אפעס, לא נתקלו בצורך תדיר להעליב יהודים ו___ים1. המתרגמת מוצאת את עצמה כאן במצב אומלל, כי הקורא שלה יכול להבין את המילה רק כשהוא עושה את הסיבוב בראש "אה, זה העלבון הזה שפולנים אומרים על יהודים" - או אם הוא קורא נבון מספיק, "אה, ז'יד", כלומר זה אחת מהמילים האלו שגורמות ל"הרמת מסך" בתרגום. אבל אני יכול להבין את המתרגמת שחשבה ש"ז'יד" יראה לא טוב בטקסט עברי. כאן באייל, בדיון שכולו על דקויות של משמעויות מילים? בואו פשוט נגיד "ז'יד" ו"ניגר". 1 מה אני אמור לכתוב כאן, לעזאזל? עפרונית? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע ל"דוברי עברית, אפעס, לא נתקלו בצורך תדיר להעליב ___ים" - עד שהגיעה, כמובן, העליה מאתיופיה, אבל אז המילה "כושי" כבר תיפקדה היטב כהעלבה לעת הצורך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמדומני, עוד לפני העליה מאתיופיה, הפסיקו להשמיע את ''כושי כלב קט'' ברדיו על מנת שלא לפגוע ברגשותיהם של ידידינו האפריקאים, בתקופת ירח-הדבש שלנו עם איתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זה לא בגלל שהכנוי "כושי" הוא כנוי גנאי לאדם שחור, אלא בגלל שלוקחים כנוי (לגיטימי) לאדם שחור ומשתמשים בו לכלב (כנראה) שחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הגבינה "כושי" שינתה את שמה ל"אושי". וזה עוד בשנות ה-50. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה עולם! הנשיא כושי, מנכלי"ת יאהו בלונדינית ומנכ"ל אפל הומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לקרוא לגבינה "כושי" זה כמו לקרוא לכדורסלן שחור "לבן" ;-) 1 אחמ..שיעול..מרסר..שיעול |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היה להם שחקן שחור לבן. היום יש להם את שחורציאניטיס שמשחק בקבוצה בצבע צהוב (אבל חסר לו מג'נטה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מג'נטה? הייתי חושב שכחול דווקא, לא? או שלא ירדתי לסוף דעתך1. 1 מסתבר שזה קורה לי לאחרונה. לא משהו אישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
CYMK [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הקישור לא עובד. ב. אני מכיר את מרחבי הצבע הנ''ל. ג. עדיין לא ירדתי וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שחור - Cyan (יטיס) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציאן אינו שחור. Cyan [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, הכוונה שלו היתה - ואני מסביר בתור מי שהבין מהר אחרי שהסבירו לו לאט - שבשם של אותו שחקן מופיעים הצבעים שחור וצייאן, הוא משחק בחולצה צהובה, אז חסר רק מג'נטה כדי לקבל את כל מרחב הצבע הידוע בשם CMYK, שהם Cyan-Magenta-Yellow-Black. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני מעצבת גרפית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רוצה גם למשוך לה בצמות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שפעם אחרונה ששמעתי את השיר זה היה בביצוע של דורי בן-זאב בתוכנית הרדיו חוחים וחיוכים. הוא שר: כושי כלב קט, cut |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה אזכור שנון של השיר הזה באיזה ספר שתורגם לעברית לפני שלוש שנים. מעניין מה זה היה במקור האנגלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 שחורים יעשה את העבודה היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איזו עבודה זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איך מסתכלים על זה. אני לא בטוח ש"שחורים" מותר. מצד שני, אני יכול להתגונן בטענה שצריך לקרוא את זה de dicto ולא de re, כלומר אני משתמש בביטוי כביכול בשם האנשים שרוצים להעליב. אבל אז אני יכול באותה מידה כבר לכתוב "כושים", ואפילו "שוורצעס". בעצם, "שוורצעס" כנראה מוציא אותי טוב גם de re, ובפתיל שמחויב לתקינות פוליטית, ובלבד שהוא מרשה הומור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה זה de re. שווארצעס נשמע לי יותר מעליב משחורים כי הוא משמש רק להפרדה אתנית (לפחות בעברית), בעוד שחורים נכון גם למשבצות שחמט, קלידי פסנתר, זיתים וחורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שווארצעס", כשאומרים אותו דוברי עברית (ולא יידיש), כבר נושא בימינו מטען הומוריסטי חזק - זה כאילו עלבון אבל עם קריצה, ומעיד על מידת תחכום שרומזת שמי שאומר את זה לא באמת גזען אלא צוחק על אשכנזים גזענים מפעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו הביטוי הלא תקין "nigger", בסדרה הטלביזיונית "ערסים ופריחות" (עוד פרק בסאגת הסדרות הגזעניות של היוצר רון כחלילי), נצפתה משפטנית המתגאה בתואר שני במשפטים מאוניברסיטת ייל (קלריס חרבון) מעלה את ההשערה כי מקור המילה "ניגר" הוא בספרדית. אם לא מדובר בוריאציה על הוינייטה של החמור שרעה במדשאות האוניברסיטה, הרי שכך Sic transit gloria mundi של אוניברסיטאות ליגת הקיסוס ויחסיהן ארוכי הימים עם הלטינית. נראה שבעתיד חברי ה-Alma mater של המשפטנית גם לא יכירו את הביטוי "אורים ותומים" (Lux et Veritas) ואת מקורו. אוניבסיטת ייל [ויקיפדיה]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר מהומה בארה"ב כשפוליטיקאי השתמש במילה niggardly לתאר תקציב קמצני. פוליטיקאים שחורים התקוממו על השימוש במילת גנאי גזענית ועכש"ז אותו אחד נאלץ להיתפטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על חטאי אני מתוודה, שלא ירדתי לסוף דעתך עד שבדקתי במילון. לטובת הקוראים האחרים אני מצטט: The word niggardly has no connection with the highly offensive term nigger, but because of the similarity of sound and its negative meaning of ‘mean, ungenerous’ many people are uncomfortable with using it for fear of causing offence, and in the US it is now widely avoided. הסיפור שלך הזכיר ארוע מתקופת המאבק בין מחנה שמיר-ארנס לחישוקאים: בויכוח על התקציב קרא שר הביטחון ד"ר משה ארנס לעבר השר דוד לוי (אחד החישוקאים), "מה אתה רוצה, להביא לישראל רמת חיים צפון-אפריקאית?". בתגובה קם דוד לוי ונטש בזעם את ישיבת הממשלה. היות והיה זה עידן הבדיחות על דוד לוי, המדיה גיחכה בצנעה על השר הלא מתוחכם, שסבר שארנס רמז למוצאו הצפון-אפריקאי. בפועל, אני די משוכנע שהכסיל בפרשייה זו היה הד"ר שבתמימותו השתפך על זכרונות מימי שליחותו בצפ' אפריקה ופסע הישר לתוך המלכודת שהציב השר לוי שתיכנן כבר את נאום הקופים המפורסם שלו.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניטפוק: ארנס מעולם לא קיבל דוקטורט (אם כי כן כיהן כפרופסור, למיטב זכרוני). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע! אני חשבתי שהוא היה ד"ר לאוירונאוטיקה ודוקא התואר פרופ' לא היה מוצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פרופסור" זה לא תואר, אלא דרגה. בקצת יותר פירוט: צריך להבדיל בין "תואר אקדמי" (ראשון, שני, ודוקטורט) לבין "דרגה אקדמית" (של סגל בכיר, בארץ: בד"כ מרצה, מרצה בכיר, פרופסור חבר, ופרופסור מן המניין). כדי להשתייך לסגל הבכיר, כמעט תמיד צריך תואר דוקטור. ובחזרה לארנס: לפי מה שקראתי עכשיו, הוא בעל תואר שני (ולא דוקטורט), אבל כן כיהן כפרופסור בטכניון. בכתבה בגלובס שעסקה באנשי ציבור שמתהדרים בתארים/דרגות לא-להם, מצוטט דובר הטכניון ואומר: "משה ארנס היה מאוקטובר 1961 עד 30 בספטמבר 1965 פרופסור משנה (שהיום נקרא פרופסור חבר) בטכניון. התואר לא כרוך בשאלה אם האדם מלמד או לא מלמד בפועל, ולכן, מנקודת מבטו של הטכניון, אין מניעה שמי שהיה פרופסור חבר יציין את התואר גם כשאינו מלמד בפועל". אבל ההצהרה הזו של דובר הטכניון העלתה אצלי כמה תהיות: ראשית, למיטב ידיעתי, "פרופסור משנה" זה מונח שהטכניון טבע לפני כשנתיים, ושמחליף את "מרצה בכיר". לכן מוזרה לי ההערה בסוגריים "שהיום נקרא פרופסור חבר". שנית, "פרופסור" זה כאמור דרגה, ולא תואר, ולכן מוזר לי השימוש הכפול במלה "תואר". שלישית, ההצהרה מתמקדת בשאלה מלמד/לא מלמד, בעוד שהקריטריון המרכזי בקידום בסולם הדרגות האקדמי, ובפרט בקידום לדרגת פרופסור, הוא המחקר. וכמובן שגם על כל זה דיברנו כבר פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעלה אצלי - יחד עם תגובת השוטה מהיום - את האסוציאציה למשפט האפל ביותר בתחום החשבון האינפיניטסימלי: משפט קושי-שוורץ. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |