בתשובה להפונז, 20/10/14 10:27
משיקוליו של אפוקליפטיקן 644433
השאלה היא תוך כמה זמן\ הדבקות הנגיף משתנה כך שהחיסון אינו יעיל, מן הסתם המספר 20 הדבקות אפילו לא קרוב למציאות, והמספר האמיתי הוא גדול בהרבה, אחרת, שום חיסון לא היה מועיל, והיו בכל זמן נתון מספר עצום ובלתי ידוע של זני שפעת. מכך שבחיסון יש בדרך כלל 2-3 זני שפעת בלבד, הרי שהנגיף מתמוטץ‏ בקצב איטי בהרבה, ובכל מקרה לא ברור מאיפה המסקנה שהנגיף של לפני שנתיים נכחד, ואינו מחזיק נתח שוק כלשהוא (נניח 10 אחוז מההדבקות).

ייתכן שהסיבה המרכזית לחיסון מחדש היא הירידה ביעילות החיסון גם לאותו נגיף לאחר פרק זמן מסויים.
משיקוליו של אפוקליפטיקן 644434
יש כנראה אלפי מוטציות רק שרובן, כדרכן של מוטציות (במציאות ולא בטלוויזיה) לא הופכות לזן יציב ומזיק. החיסונים מכוונים לקבוצות שנראות בעלות פוטנציאל נזק גבוה.

באשר למשפט האחרון - זה כמובן ייתכן, אבל אז צריך להסביר למה דווקא עבור הנגיף הספציפי הזה מערכת החיסון מאבדת את הזיכרון ארוך הטווח שמאפיין אותה מול נגיפים אחרים.
משיקוליו של אפוקליפטיקן 644435
לא הבהרת למה שהשפעת מדגם 2014, תיכחד בשנת 2015. כלומר, גם אם נניח ששפעת 2015 היא שפעת משופרת (מנקודת מבטו של הוירוס), מה גרם לשפעת 2014 להיכחד? למה ששפעת 2015 תהיה הדומיננטית בכלל, ולא שפעת 2007? או שפעת 2011, אליהן כבר התחסנתי?

אי אפשר לאחוז במקל בשתי קצותיו, מחד לטעון שהשינוי מהיר כך שצריך כל שנה חיסון חדש, בלי לברר נגד מה התחסנת כבר (גם אם אתה מתחסן כבר 20 שנה רצוף), ומאידך, שהמוטציות איטיות ולכן החיסון (שההחלטה על הרכבו התקבלה כמה חודשים לפני שניתן) יהיה רלוונטי במהלך עונת השפעת.
משיקוליו של אפוקליפטיקן 644436
אני מראש מסתייג ואומר שאני לא מומחה בנושא, והמעט עליו הוא רק ממה שקראתי או שמעתי, חלקית מכאלה שמבינים בזה יותר, וגפ זה נתון לתעתועי הזכרון שלי.
אז קח את מה שאני אומר עם גרגר מלח.

בקשר למקל - אם מה שאני זוכר נכון (ואולי זה עונה גם על התחילית שלך) - אני לא אוחז משני קצותיו, רק בקצה שטוען שהשינוי מהיר. לא אמרתי שהמוטציות איטיות. הן מהירות, ועדיין, בעולם שאיננו אחד או אפס, ייתכן שחיזוי למספר שבועות/חודשים מועטים, עדיין תקף באופן כלשהוא, ולעומת זאת חיזוי לשנה כבר כמעט לא פוגע.
אגב, עדות לזה עד כמה שאני מבין, היא שחיסון משפעת לא לחלוטין מונע שפעת - בניגוד לרוב החיסונים האחרים שנחנו מכירים, שבאחוזים כמעט מוחלטים מכחידים את המחלה המדוברת.

ולסימוכין אביא ציטוט מויקיפדיה‏1 - "חיסון המיוצר בשנה מסוימת עשוי להיות לא יעיל בשנה שלאחריה, מאחר שזני שפעת חדשים ושונים הופכים להיות דומיננטים. לפיכך בכל סתיו מיוצר חיסון שיכיל את שלושת זני השפעת הצפויים להיות דומיננטים בשנה הקרובה".
ועוד משהו משם שיכול להבהיר את ענין התחזית: "מאחר שההתפרצות העונתית של השפעת מתחילה בכל שנה בדרום מזרח אסיה ורק כעבור חצי שנה מגיעה עם החורף לחצי הכדור הצפוני, ניתן להעריך לפי בידוד הזנים באסיה מה הצפי לשלושת הזנים הדומיננטיים לשנה הקרובה". טוב, לפחות בניגוד לכלל הנפוץ, הפעם דווקא הצהובים ולא השחורים נדפקים.

1 לאור כל התהיות כאן הלכתי לרגע לבדוק שאני לא מדבר שטויות גמורות, טועה ומטעה. אני שמח שכנראה לא כך הוא.
משיקוליו של אפוקליפטיקן 644438
הצהובים לא נדפקים. מאחר והכדור הוא עגול (מקור: את זוהייר בהלול, כך שאל תתווכח) אותם צהובים מקבלים את החיסון שלהם על סמך מה שהתרחש ב"מערב" בחורף הקודם (שהוא, כמובן, הקיץ של אותם צהובים).
משיקוליו של אפוקליפטיקן 644443
לצהובים בדרום מזרח אסיה (קרי קרוב לקו המשווה) אין חורף וקיץ, אלא עונה יבשה ורטובה, עם הבדלי טמפרטורות קטנים יחסית ביניהן. לצהובים צפונה יותר יש כבר עונות שדומות יחסית לעונות האירופאיות, ואין סיבה ששפעת תתחיל שם קודם. אם כבר האוסטרלים ו(חלק מ) הדרום אמריקאים יכולים לסמוך על האירופאים ולהפך.
משיקוליו של אפוקליפטיקן 644446
谢谢 ‏1

1 שְיֶה שְיֶה‏2
2 תודה בסינית.
ובבנגקוק המציאו זן חדש של מחלה 644716
אני הבנתי שדרום מזרח אסיה הוא המקום שבו הנגיפים עוברים מעופות לחזירים ומהם לבני אדם, בגלל הסמיכות במגורים, כך שהכדור לא עגול.
עגול, עגול 644720
ואני הבנתי שזה המצב רק לגבי זנים חדשים לגמרי (או, אם לדייק: זנים שהיו מוגבלים לפגיעה בבע"ח ועברו לאחרונה מוטציה שמאפשרת להם להדביק אנשים), כמו שפעת העופות ושפעת החזירים שהזכרת, בניגוד למוטציות של הזנים הבנאליים שנגדם ניתן החיסון (נציגים משלוש/ארבע קבוצות עיקריות: H1N1 H3N2 ואחד או שניים מקבוצה אחרת, B).
משיקוליו של אפוקליפטיקן 644450
מכיוון שדרום מזרח אסיה נמצאת בחצי הכדור הצפוני, ההערה מוויקיפדיה תמוהה משהו.
משיקוליו של אפוקליפטיקן 646936
מסתבר שהשנה החיסון מספק הגנה רק ל50% ממקרי השפעת, בדיוק בגלל המוטציות הנזכרות.
משיקוליו של אפוקליפטיקן 649652
מסתבר שהשנה החיסון מספק הגנה רק ל23% ממקרי השפעת, בדיוק בגלל המוטציות הנזכרות.
סחף והסחה 644542
יש שני תהליכים - האחד הוא סחף אנטיגני, בו הוירוס עובר שרשרת של מוטציות קטנות שלרוב אינן מפריעות למערכת החיסונית לזהותו כ''אותו'' וירוס והשני הוא הסחה אנטיגנית בה מתחולל בוירוס שינוי גדול ופתאומי. תוצרי ההסחה מזוהים בתור זנים חדשים ומצריכים חיסון נפרד לעתים קרובות.

למשל השנה למיטב זכרוני לא צופים הופעה של זנים חדשים ולכן החיסון הוא באותו הרכב כמו זה של שנה שעברה, אבל מאחר וזה חיסון מבוסס נוגדנים הוא לא מחולל חסינות ארוכת טווח כלל. ישנו חיסון חדש בשלבי פיתוח ראשוניים המשתמש במנגנון אחר (הדומה יותר לאופן בו מערכת הנשימה נלחמת בשפעת) שאמור להיות אפקטיבי לאורך זמן ולכל הזנים.
סחף והסחה 644545
תודה על הפירוט. שאלה קטנה:
וחיסון נגד טטנוס לא מבוסס נוגדנים?
סחף והסחה 644547
ואכן גם לטטנוס יש לתת זריקות חיזוק מעת לעת (לא זוכר מה ההמלצה) משום שהמערכת החיסונית שוכחת לייצר את האנטיגנים אחרי כמה שנים. ההבדלים בינו ובין שפעת קשורים לכך שהמחלה נגרמת מרעלן שהבקטריה מפרישה ולא מפעילות הבקטריה עצמה והזריקה מכילה כמות קטנה של רעלן בלי הבקטריה עצמה ובתגובה לה הגוף מייצר אנטיגנים. בזריקת שפעת יש אנטיגנים מן המוכן. (ויש עוד סוגי חיסונים שמכילים בקטריות או וירוסים מוחלשים או מתים)

נ.ב. יש גם הבדלים אפידמיולוגיים - טטנוס אינו מדבק ולכן השיקול היחיד למתן זריקה הוא סיכויים לחשיפה ולא יצירת חיסון עדר.
סחף והסחה 644560
עכשיו באמת בלבלת אותי‏1. כל השיטה של חיסון כפי שהיא מוסברת באופן פופולרי, היא שאתה מלמד את המערכת החיסונית של הגוף לייצר נוגדנים, כך שכשכשהיא תיתקל במחלה האמיתי, היא מייד תייצר הרבה כאלה ושלום על ישראל.
עכשיו, אנטיגנים (באדיבות ויקיפדיה) הם המולקולות שמעוררות תגובה חיסונית שגורמת ליצירת נוגדנים.
אז מה זה אומר שבטטנוס "הזריקה מכילה כמות קטנה של רעלן בלי הבקטריה עצמה ובתגובה לה הגוף מייצר אנטיגנים"? הגוף אמור לייצר נוגדנים (בהשפעת אנטיגנים זרים) ולא לייצר אנטיגנים בעצמו.
לא ככה?

1 סליחה שאני מנצל אותך לשיעור ביולוגיה 101, אבל כמו שאמר האבא בבדיחה הידועה - אם לא תשאל, איך תדע?
סחף והסחה 644647
כן, סליחה, התבלבלתי במונחים (מאחר ועברו איזה 10 שנים מההתקלות האחרונה שלי בביולוגיה וגם זה לא היה בעברית)

בקיצור - חיסון טטנוס מכיל רעלן שבד"כ מופרש ע"י חיידקים, אבל לא את החיידקים עצמם, כך שלגוף יש הזדמנות לייצר נוגדנים לרעלן בנחת. הגוף שוכח לעשות זאת אחרי כמה שנים ולכן יש צורך בזריקות זירוז. חיסון שפעת בזריקה מכיל וירוסים מומתים בשבתם כאנטיגנים והגוף מייצר נוגדנים (ושוכח מהם אחרי שנה או פחות).
סחף והסחה 644633
האם ניתן להבין מכך שחשיפה למחלה עצמה מחוללת זכרון חיסוני לטווח ארוך, בעוד שלחיסון אין יכולת כזו?
ואם כך, האם החיסון מונע הדבקה במחלה, ובכך שולל מהגוף את היכולת לרכוש חסינות לזני השפעת שבסביבה?
סחף והסחה 644648
החיסון לא שולל את היכולת לרכוש חסינות, הוא גורם לגוף לרכוש חסינות בלי לשלם את מחיר המחלה (אם כי כאמור החסינות לא פועלת בדיוק באותו אופן). מחלות אחרות מתנהגות באופנים שונים - למשל חזרת מחוללת הגנה לטווח ארוך ולעומתה אבעבועות רוח מחוללות הגנה מהתסמינים הראשוניים, אבל הוירוס נותר רדום במערכת העצבים ויום אחר יש סיכוי שיגלה עצמו בצורת שלבקת חוגרת (ותודה לאמא ואבא שלא חיסנו אותנו). לבסוף, מחלות כמו טטנוס אינן מחסנות כלל ורק החיסון יכול להגן מפניהן.
סחף והסחה 644654
ואני הייתי בטוח שאחרי כל חיסון/הדבקה בשפעת נשארים בגוף תאי זכרון חיסוני (אולי מסוג T?) שמקנים הגנה לטווח של כמה שנים לפחות.
מסתבר שהעולם פחות פשוט...
סחף והסחה 644714
נכון שהחיסון הטבעי הוא למשך זמן ארוך יותר, אבל כפי שציינתי לעיל הוא משתמש במנגנון שונה שמטפל רק בזן בו כבר נדבקת. מאחר וב''דכ יש לפחות שני זנים בכל שנה ומאחר והם כאמור עוברים מוטציות גדולות מעת לעת, ההגנה היא חלקית ביותר. לכן הרעיון של הימנעות מחיסון כדי לחלות ולבנות מאגר נוגדני הוא לא אפקטיבי במיוחד.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים