בתשובה ליובל רבינוביץ, 04/04/02 21:58
כמה פעמים אפשר לגזור טלית? 64482
השלטון בירדן הוא לא פלשתינאי. הייצוג בפרלמנט (אגב, האם יש רוב פלשתינאי בפרלמנט הירדני), כמו גם באוכלוסייה, לא משנה כשמדובר במדינה לא דמוקרטית (כמו בדוגמא של דרום אפריקה).
אני לא בטוח שמדינה בעלת שלטון יהודי יכולה להחשב מדינה יהודית, מבחינתי, אם אינה דמוקרטית, אבל בטח שמדינה בעלת שלטון לא יהודי, שלא נבחר ע"י יהודים, ועוד כזו שמפלה יהודים בחוק, לא יכולה להחשב מדינה יהודית, מבחינתי.

מה דעתך? באיזה תנאים מדינה יכולה להחשב כמייצגת לאום?
כמה פעמים אפשר לגזור טלית? 64511
כלומר - ההצדקה להקמת מדינה פלשתינאית נוספת היא שירדן אינה דמוקרטית?
אז בוא נחלק את הארץ לקנטונים דמוקרטיים: הקנטון הלובי, הקנטון הפלשתינאי, המצרי, הסיני וכן הלאה.
מובן שאם ירדן תעבור דמוקרטיזציה נבטל את הקנטון הפלשתינאי.

במלים אחרות - היעדר הדמוקרטיה הוא סיבה להחליף את המשטר בירדן. לא להקים מדינה נוספת.

לשאלתך האחרונה - אינני בטוח שמדינה 'מייצגת' לאום. מדינה היא מדינתו של לאום אם יש הרבה תושבים בני הלאום הזה במדינה.

ולדוגמת דרום אפריקה שהבאת - כעת השלטון במדינה עבר מהמיעוט הלבן לממשלת אחדות שבה הרוב הוא שחור. האם הדבר מצדיק כעת הקמת מדינה לבנה באפריקה?
כמה פעמים אפשר לגזור טלית? 64614
לא טענתי שזו הצדקה (או לא הצדקה) להקמת מדינה פלשתינאית. טענתי שאין מדינה פלשתינאית, משום שירדן לא יכולה להחשב מדינה פלשתינאית, ולכן כדאי יותר להיות יהודי מאשר פלשתינאי (במובן הצר של קיום מדינת לאום, כמו גם במובנים נוספים) ולכן המסקנה ההיסטורית הפשטנית (מהדוגמה שלך) היא שעדיף להתפשר או "הכל או כלום גורר כלום".

השאלה על דרום אפריקה באה בהקשר של דרום אפריקה בזמן האפרטהייד, והיא דוגמה טובה לנקודה בה אני חולק עליך, לטענתך "מדינה היא מדינתו של לאום אם יש הרבה תושבים בני הלאום הזה במדינה", ז"א בזמן האפרטהייד, דרום אפריקה יכלה להיחשב כמדינתו של לאום הזולו, בזמן שבני הזולו הופלו לרעה במדינתם. אולי אם אציג את זה בצורה אחרת, האם במדינה (תיאורתית) בה יש רוב יהודי ושלטון ערבי (שליהודים אין יכולת חוקית להשפיע עליו), היתה נחשבת מבחינתך כמימוש השאיפות הציוניות (בית לאומי לעם היהודי)?

שוב, אני לא מחפש טיעונים בעד או נגד הקמת מדינות חדשות.
כמה פעמים אפשר לגזור טלית? 64655
מדינה תיאורטית כזו היא בהחלט מדינת יהודים, ואינה מממשת את השאיפות הציוניות.

אז ירדן אינה מממשת את השאיפות הפלשתינאיות (נניח). tough. החיים קשים.

נניח שתקום מדינה פלשתינאית בראשות יאסר ערפאת. תוכל לטעון שעדיין אין זה מימוש הלאומיות הפלשתינאית. ערפאת יכול בדוחק רב להיחשב כפלשתינאי. אביו היה מצרי, הוא עצמו נולד במצרים. אימו כנראה באמת יכולה להיחשב כפלשתינאית מבחינת מוצאה (לא הצלחתי למצוא היכן נולדה. נניח שהיא פלשתינאית).

כלומר, ערפאת כנשיא פלשתין ממש את הלאומיות הפלשתינאית ממש כמו שהעם הרומני יממש את הלאומיות שלו אם אהיה נשיא רומניה.
טוב, אפשר לסכם? 64740
כנראה שכחתח את נקודת המוצא של הדיון (תגובה 61807). בהתחלה ניסית להראות שעל ידי בדיקה בדיאבד, היה כדאי לפלשתינאים להתעקש, משום שכך הם קיבלו שלושת רבעי טלית, בזמן שהיהודים, שהסכימו להתפשר, קיבלו רק רבע. עכשיו, לפי התגובה האחרונה (http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=922&rep=64...), אני חושב שאפשר לסכם שמי שטען "חלקה שלי", מימש את השאיפות הלאומיות שלו, ומי שטען "כולה שלי" לא מימש את השאיפות הלאומיות שלו.
האם הסיכום הזה מקובל עליך? אם לא, למה, אם כן, מה עדיף ("כולה שלי" או "חלקה שלי")?

ובקשר לערפאת כמנהיג הפלשתינאים, הייתי מעדיף שהפלשתינאים יבחרו את מנהיגיהם (פלשתינאים או לא, מה זה משנה). כמו שלא הייתי רוצה שעם זר יתערב בבחירת מנהיגי ישראל (אגב, בישראל היה רמטכ"ל, חבר כנסת, שר וסגן ראש ממשלה, שהודה בראיון עיתונאי שמוצאו אינו יהודי, ועדיין לא שמעתי מישהו שטוען שהוא לא יכול להנהיג את ישראל, מהטעם הזה), כך לא הייתי מעוניין לבחור את מנהיגי האומות האחרות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים