בתשובה להאייל האלמוני, 26/10/14 22:08
תגובת שר החינוך 644874
בסופו של דבר, מישהו מחליט; אם לא הנערים אז הוריהם. השאלה היא אם כדאי שתהיינה שתי אפשרויות או רק הנתיב העיוני.
תגובת שר החינוך 644876
השאלה, לדעתי, היא לא רק מי מחליט, אלא בעיקר מתי. אני לא חושב שתחילת התיכון זה זמן טוב, הייתי מעדיף שההחלטה תתקבל לקראת סוף התיכון, או אפילו אחריו, ושבזמן רוב התיכון שני הנתיבים ישארו פתוחים בפני כל התלמידים.
תגובת שר החינוך 644877
ומה ילמדו בינתיים?
תגובת שר החינוך 644878
מתמטיקה, לשון, היסטוריה, אנגלית, מחשבים, כלכלת בית, נהיגה, התעמלות, גיאוגרפיה, אמנות, חיבור, ספרות, כלכלה, תנ"ך, מדעים... חסר מה ללמוד?
תגובת שר החינוך 644879
כל עוד אין לתלמידים אפשרות להחליט, שני הנתיבים חסומים.
תגובת שר החינוך 644880
אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. באיזה מובן הנתיב העיוני חסום בפני תלמיד שלומד את המקצועות בתגובה 644878 עד כתה י"א? באיזה מובן הנתיב המקצועי חסום בפני אותו תלמיד?
תגובת שר החינוך 644882
מה לומדים עד שמתקבלת ההחלטה? האם אפשר להתחיל לימודים מתמחים לפני שמתקבלת ההחלטה?

האם שתי שנות לימוד בתיכון (ונהיה אופטימיים לגבי הבגרויות) הן זמן מספיק ללימודים המקצועיים או שחייבים להתחיל אותם מוקדם יותר? למיטב ידיעתי גם לימודי מגמות עיוניות מתחילים בכיתה י'.
תגובת שר החינוך 644885
"מה לומדים עד שמתקבלת ההחלטה?" הרשה לי לצטט את עצמי: "מתמטיקה, לשון, היסטוריה, אנגלית, מחשבים, כלכלת בית, נהיגה, התעמלות, גיאוגרפיה, אמנות, חיבור, ספרות, כלכלה, תנ"ך, מדעים... חסר מה ללמוד?"

"האם אפשר להתחיל לימודים מתמחים לפני שמתקבלת ההחלטה?" לא, אבל למה ילד בן 13 צריך להתחיל להתמחות במשהו שהוא יעשה כל החיים שלו? תוחלת החיים בישראל הולכת ועולה, גיל הפנסיה בישראל הולך ועולה,עם פעם דיברנו על קריירה של 30-40 שנה, הילדים שמתחילים תיכון היום יכולים לעמוד בפני קריירה של 50 שנה, 50 שנה של להיות חרט, 50 שנה של להיות פחח, תן להם שנתיים לרכוש את הכלים שיאפשרו להם להנות מספר טוב במשך כל הזמן הזה.

"אם שתי שנות לימוד בתיכון (ונהיה אופטימיים לגבי הבגרויות) הן זמן מספיק ללימודים המקצועיים" תלוי איזה מקצוע - יש מקצועות שאפר ללמוד בקורד של שלוש חודשים - יש מקצועות שלומדים הרבה יותר משנתיים או מחמש שנים - אבל בהנחה שיש לך את הבסיס העיוני ("מתמטיקה, לשון, היסטוריה, אנגלית...") אז שנתיים מספיקות להתחיל, ואם צריך להשלים אפשר לעשות את זה אחרי התיכון (בצבא, בקורסים מקצועיים, בכתה י"ג-י"ד, במכללות, בהתמחות במקומות העבודה...).

זה, פחות או יותר, המצב הקיים במדינות רבות בעולם (ארה"ב, קנדה, בריטניה...) ולא נראה לי שחסרים להם אקדמאים או חרטים. יש לי בעיה עם הרעיון של מיון ילדים לשואבי מים וחוטבי עצים בגיל כל כך צעיר, יש לי בעיה עם הרעיון של מערכת חינוך שמשחררת במכוון לעולם אנשים שלא יודעים דברים אלמנטרים ("מתמטיקה, לשון, היסטוריה..."), יש לי בעיה עם הרעיון של מערכת חינוך שמכוונת לרצות את הצרכים הרגעיים של התעשיה/צבא/ממשלה ולא את הצרכים העתידיים של ההורים/ילדים/אזרחים. אלה האזרחים העתידיים שלנו, אלה מי שיממנו את הפנסיה שלנו, אלה מי שיבחרו את ראש הממשלה העתידי שלנו, אלה השכנים, הרופאים, הנהגים, הגננים, הטבחים והשומרים איתם ניפגש כשנהיה זקנים מכדי לטפל בעצמינו, אלה החברים, הנשים, הבעלים והקולגות של הילדים שלנו. אלה המורים והמחנכים של הנכדים שלנו. אם לא בשבילם, לפחות בשבילנו.
תגובת שר החינוך 644890
אני חושב שזה הזמן לקרוא שוב את "תגובת" משרד החינוך שקושרה במעלה הדיון (תגובה 644822) והתגובה עדיין קרויה על שמה. העובדות שמוצגות שם שונות ממה שמוצגות בתגובתך. מה דעתך על העובדות והתוכניות שמוצגות שם?
תגובת שר החינוך 644919
איזה עובדות שונות? דעתי, דעתי שמדובר בתוכנית גרועה, שמנוגדת לאינטרס שלנו (התלמידים, ההורים והאזרחים) ותואמת לאינטרס של הצבא, המעסיקים והפוליטיקאים (בדרך כלל אני מאמין שלמעסיקים ולעובדים יש אינטרס זהה, אבל לכלל הזה יש יוצאים מהכלל, למשל, כשהמעסיקים דורשים התערבות ממשלתית על מנת להצר את חופש הבחירה של המועסקים הפוטנציאלים).

(לפחות קיבלת תשובה לשאלה שלך, או שאתה הולך לשאול אותי שוב "מה לומדים עד שמתקבלת ההחלטה"?)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים