בתשובה לידידיה, 26/10/14 20:05
644887
התכוונתי להנאה מתחושת הצדקנות.
644892
מוטב הנאה מתחושת הצדקנות אצל מישהו שהתחושה הזאת שלו היא מוצדקת במידה, מן ההנאה האחרונה שכנראה עוד נותרה לך עצמך: הנחמה העצמית העלובה שבחזרה, בהודעות שונות, בניסוחים שונים, לפעמים אולי מול הראי, על המנטרה - "הם לא כאלה קדושים, בסך הכל הם נהנים מתחושת הצדקנות".
644947
''אצל מישהו שהתחושה הזאת שלו היא מוצדקת במידה''.
צפוי שהצדקנים יצדיקו את עצמם.
644977
בדומה לפושעים מורשעים ממוצעים, כל מה שיש לך להגיב זה להאשים אנשים אחרים. ההבדל בינך לבין הפושעים הממוצעים הוא באופי המעשים - אלו שלך מעוררים גועל וסלידה יותר ממישהו שגנב מכונית או היה שותף באיזה קטטת שיכורים בפאב.
אתה מזכיר את בני סלע ואת יגאל עמיר שמעולם לא הביעו חרטה על מעשיהם ואת משה קצב שמעולם לא הביע חרטה וגם לא הודה בדבר.
משה קצב מעולם לא הביע חרטה וגם לא הודה בדבר.
על עמי פופר יש לומר שכן הביע חרטה, בכתב ובע''פ, על מעשיו הנפשעים - זה מזוויע לחשוב שבהקשר המצומצם הזה, בהקשר החרטה בלבד - הוא, רוצחם של בני אנוש, הוא טוב ממך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים