בתשובה להעלמה עפרונית, 29/10/14 23:25
645192
יש לך הכרות גם עם מקרים של תושבים ערבים שמבקשים להתאזרח? יש לי תחושה שבמקרים כאלה יש מדיניות לא רשמית של הקשיית התהליך עוד יותר. ההבדל בין תושב קבע לאזרח הוא לא צר כל כך; תושבות אפשר לשלול בקלות יחסית (למשל, תושב מזרח י-ם שעבר להתגורר מעבר לגדר עלול למצוא את תושבותו נשללת), אזרחות כמעט בלתי אפשרי לשלול.
645195
מי בכלל מבקש/יכול חוקית להתאזרח בארץ מלבד בני זוג לא יהודים של אזרחי ישראל? (ותושבי מזרח ירושלים ורמת הגולן.)
645199
אכן, בעיקר בני זוג של ישראלים, אם כי יש גם מקרים של עובדים זרים שמקבלים מעמד. לא הצלחתי למצוא נתונים על מספר המתאזרחים בהליך הזה.

מצאתי כתבה אחת שהתפרסמה במוסף הארץ לפני שנתיים, ובה נאמר שבמשך עשור 3,374 תושבי מזרח ירושלים התאזרחו.
645201
יש לי הכרות *בעיקר* עם מקרים של תושבי קבע ערבים שמבקשים להתאזרח.
מנסיוני יש שלושה הבדלים בין תושבות קבע לאזרחות: (א) הצבעה בבחירות לכנסת (ב) קיצור תהליכי הקניית מעמד לבן זוג זר (ג) שלילת התושבות. נדמה לי שרוב מי שמבקשים להתאזרח לא עוברים להתגורר מעבר לגדר, אבל זה לא מבוסס על כלום מעבר למקרים האישיים שאני מכירה. עיקר המקרים שאני מכירה הם של מי שעוברים לחו"ל לצורך לימודים וכו' ומקשים עליהם לחזור.
645202
(נקטעה לי התגובה באמצע)

כלומר, יש הבדל בין תושבות קבע לאזרחות, אבל ההבדל בין תושבות ארעית לתושבות קבע הוא הבדל הרבה יותר משמעותי ומשפיע הרבה יותר על חיי היום היום של המשפחה. שלילת התושבות לתחושתי היא עניין שעולה רק בדיעבד, אנשים לא מתייחסים לכך כשיקול מראש. אם הם כבר מודעים לכך, זו לא בעיה גדולה לעשות מה שצריך כדי לשמור על התושבות תקפה - ביקורים בארץ אחת לכמה זמן וכו'.‏1

1אני לא מדברת על מקרים של מעבר מעבר לגדר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים