בתשובה לס' נופלים, 01/11/14 12:39
645340
הרמב"ם מציין במפורש - "חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו"ם ויכבשום".
היינו -
1. חו"ל.
2. חלוצים. חוד החנית. הראשונים שנכנסים וכובשים שטח, בטרם כלל הצבא מגיע, על מכ"שיו ומש"קי דתו.

החייל הדתי שישימו לו חזיר במנות הקרב בזמן אימון, בט"ש או קו בתחומי ישראל‏1, יקים (ובצדק) קול צעקה וזעקה.

1 או בלבנון וסיני, בתקופה שצה"ל ישב שם ואכלס מוצבים.
645387
כתבתי: בשעת קרב. לא באימון, לא בבט"ש ולא בקו (דרך אגב, בט"ש עושים בקו)
קשה באימונים, פריך בקרב 645393
אז טבעונים יכולים לאכול בשר (ובפרט מליח אדום) בשעת קרב כמוצא אחרון. וצ'רלי צ'פלין יכול לאכול את נעליו כמוצא אחרון. אני מציע שניתן לכולם נעליים צבאיות נוספות כמנת ברזל לשעת חירום ונסגור עניין. דרך אגב, יש גם הצעות גרועות יותר (ר' גם תגובה 621340).
645396
ובשגרה ואימון - מה?

בקרב דווקא‏1, לא יקשה על הטבעוני לקושש לו מזונות. באותו המקום בו ימצא לו הדוס נבלות וטרפות לאכלה‏2, ימצא הטבעוני פיתות וטחינה וירקות.
יש יתרונות לזה שאנחנו נמצאים במזה"ת ולא בין הולנדים לשוודים.

1 או ליתר דיוק, אחרי הקרב.
2 אנחנו זוכרים שאת הטקסט הנ"ל כתב הרמב"ם בטרם הומצאו קופסאות השימורים, נכון?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים