 |
שופטי המחוזי קבעו שעדותו של הנאשם היתה רצופת שקרים אבל גם שאין בכך סיוע גדול לתביעה משום שבשקריו הנאשם רק ביקש להציג עצמו כאיש משפחה נורמטיבי.
האם והאחות אישרו בעדותן את הנוהג לישון בלי תחתונים. הואיל והאם הכחישה את הפרט שהיה יכול להיות המרשיע ביותר (קיום היחסים במיטת ההורים) השופטים הסיקו שעדותה חסרת פניות.
אני חושב שהעיקר הוא שהשופטים האמינו לעדות המתלוננת. בהכרעת הדין במחוזי חזרה שוב שוב העצמה הנמוכה של הסיוע שנתנה השופטת לכל הראיות המסייעות (היומן, ההתנהגות הפוסט טראומטית, שקרי הנאשם, העדויות על הטרדות מיניות של בנות משפחה נוספות במאפיה). ככל שאני זוכר הדבר היחיד שזכה לקבל חשיבות כלשהי כסיוע לעדות המתלוננת היה בדל ההודאה של הנאשם.
החוק שונה במיוחד כדי לאפשר להרשיע עברייני מין במשפחה ללא סיוע ראייתי לעדות המתלוננות. במצב של גרסה מול גרסה השופטים מזכים ומרשיעים על פי העדות שנשמעת להם אמינה יותר.
אילו היו חושבים שקיים ספק סביר שהזכרונות של המתלוננת כוזבים נראה לי שלא היו מרשיעים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש