בתשובה לגילית, 05/04/02 14:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באומרך ''ילדיו הסורחים'' את מניחה את המסקנה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה בתוך ההגדרה. הנחת העבודה הייתה "אלהים אוהב את מי שלא מקיים את מה שהוא אומר"= סורח. אם זה מפריע לך אני יכולה לתקן ולאמר "ילדיו, שלא עושים את מה שאבא אמר". האם אתה מניח שכשאמא אומרת לך משהו, היא מייחלת בכל ליבה לכך שלא תעשה את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, אב יכול לבחון את מוסריות בנו, בכך שיבקש ממנו לגנוב בשבילו. מפקד יכול לבחון את מוסריות פקודיו על ידי כך שיתן להם פקודה שהיא בלתי חוקית בעליל. פרופסור למתמטיקה יכול לתת תרגיל במבחן, בו הוא מבקש להוכיח דבר שאיננו נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אב יכול לבחון זאת, בתנאי שהגדיר קודם ולימד את הבן מוסר מהו. מפקד יכול, בתנאי שהגדיר לפקודיו את החוק וכמה הוא חשוב. פרופסור יכול, אם לימד את הפרמטרים המתאימים. סיפור מבחן האמונה הוא נרטיב דתי, שאין שום דרך לפתור אותו בצורה לא אמונית. כיוון שההגדרה הראשונית היא דתית-מוסרית אין סיבה להניח שהבוחן דורש מהנבחן משהו שלא הובהר לו מעולם (או: הובהר ההיפך מזה). זה לא הגיוני, לא מוסרי, ובעיקר מוריד את האל לדרגות די בעייתיות. האם אתה מניח שאתה נבחן בעולם הזה על מוכנותך לרצוח, למרות הכל? סיפורי הנביאים מלאים דוגמאות של מפירי דבר ה" ועונשם. גם התורה עצמה. כיון שמדובר בטקסט אמוני אף היסטורי אתה יכול לקחת את כולו (ואז ברור מה אתה צריך לעשות) או להתכחש אליו לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אינו נכון, והפרשנויות השונות לתנ''ך יעידו על זאת. בכל מקרה, כיון שלכאורה הבורא הוא זה שתכנן את בני האדם, הוא בכל זאת יכול לתת אחר כך מצוות שהוא רוצה שיפרו, ועל בני האדם להקשיב לליבם ולא לעשות זאת. או כל מיני תסריטים אחרים. ניתן גם להאמין שיש אלוהים, שהוא אכן המקור לסיפורי המגע האישי איתו במקרא, אבל שאלה שהתקשר איתם הבינו אותו באופן חלקי, או שגוי. אפשר לעשות הרבה דברים, מבלי להיות מגוחך. לא חייבים ''או לקבל, או לדחות.'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שום תנאי ושום נעליים. סיפור קינהבל הוא הראייה שאבא'לה דורש מאתנו דברים גם בלי להגיד, ובלי שיהיו בידינו הכלים לשיפוט. וכן, יש שם גם, לכאורה, כוון של האל לסכסך את האחים בקבלו את אחת המנחות. זאת אומרת, אם הוא בכלל כוון את האחים, הרי שזה לכיוון ההפוך. **** לא ניתן לקחת את התנ"ך כמקשה אמונית-הסטורית אחת כי הוא לא כזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקלד ''קין והבל'' ב''גוגל'', ופנה למאות הפירושים שם ע''מ להבין כיצד סיפור המנחות משתלב פשוט נפלא בדרך החיים שהתורה מנסה לחנך אליה.לא אמרתי שאין עונשים ואין הכוונה אלא בדיוק להיפך. הדוגמה פשוט לא מתאימה. אשמח אם תאיר את עיני, אחרי שנות אמונה עיוורת, ותסביר לי איך הגעת למסקנה שהתנ''ך אינו מקשה אמונית והיסטורית. אם תשובתך היא ''כי אלהים בכלל לא כתב את זה'' אז לא משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי נפסיק להגיד לאלוהים מה ראוי לעשותו ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אתה יכול לקחת את כולו (ואז ברור מה אתה צריך לעשות) או להתכחש אליו לחלוטין.'' אמונה זה לא דבר בינארי. יש אנשים שיאמצו דברים מסויימים מהתנ''ך ויתכחשו לאחרים. קיומם של אנשים כאלו הוא עובדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מודעת לעובדה הזו- האם אתה מכיר אנשים הטוענים שאלהים נתן במעמד הר סיני את רק את ספר מלכים ב למשל? ה"עובדה" היא, שישנם אנשים שאימצו חלק מהדברים והניחו את חלקם- ייקרא שמם בישראל "מסורתיים", אם תרצה. אין לי כל בעיה איתם, כל עוד הם לא טוענים שזה בעצם מה שאלהים רוצה שכולם יעשו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו טוען שמלכים ב ניתן בהר סיני, בכלל? זה לא הגיוני כרונולוגית. גם התורה, לא יתכן שניתנה בהר סיני, כיון שמעמד הר סיני עצמו מתואר בה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |