בתשובה לארז לנדוור, 14/12/14 11:15
לפעמים העובדות משקרות 647616
"כל עוד שלטון הפתח קיים בגדה ניתן לנצל אותו להסדר מדיני שיכלול גם את החמאס" ובשנייה ששלטון פתח לא יהיה קיים, מה אז?

"סוף הסכסוך לא יקרה בכל מצב" אתה אומר לנו. אבל יהיה שדרוג של המצב הקיים. כלומר אנחנו נשלם מחיר כמעט בלתי נתפס, מתוך תיקווה שאין לה שום בסיס שיהיה טוב יותר, כשבעצם יכול להיות גם הרבה יותר גרוע. זה ממש לא נשמע מפתה .
לא פלא שכבר אף אחד לא מדבר על שלום, אף אחד לא מאמין שזה אפשרי, גם לא אתה. "הסדר מדיני" לעומת זאת אולי אפשרי, אבל איכשהו נראה שמי שינצל אותו לקידום והשגת האינטרסים שלו, זה לא הצד הישראלי.

המצב כיום הוא לא אידיאלי, אבל הוא פי אלף יותר טוב מהתקופה אחרי חתימת הסכם אוסלו, שהעברנו את הסמכויות הביטחוניות בגדה לדחלן ורג'וב, החמאס חגג, והתפוצצו כאן אוטובוסים על ימין ועל שמאל.

אתה אומר שאין לחמאס כוח צבאי או אפשרות לכפות את תפיסתם המדינית. היית מאמין שדאעש יצליח להשליט את מרותו על שטחים כה נרחבים? נראה לי שרבים לא העלו זאת על דעתם. גם החמאס, אם לא יהיו מוכנים להילחם בהם, ורק יציעו להם עוד אפשרויות להתחזק, בסופו של דבר יהיה להם כוח וכוח צבאי. אולי לא לכפות את תפיסתם המדינית, אבל לגרום נזק שיערער את תחושת הביטחון ויגרום לרבים לפקפק אם הם מוכנים להמשיך לחיות פה בתנאים כאלו.
מי האמין כשנחתמו הסכמי אוסלו שמדינה שלמה תמצא עצמה משתופפת בחדרי מדרגות או סגורה במקלטים וחדרי בטחון, כשנמל התעופה סגור לטיסות, כי שטחים שאנחנו פינינו משמשים כבסיס להתקפות טילים נגדינו.

אתה מאמין שהסדר מדיני טוב לנו, נסה להסביר איך אתה מתמודד עם הסכנות במקרה שהדברים ישתבשו ולא יתרחשו כפי שאתה רוצה שהדברים יקרו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים