בתשובה לדב אנשלוביץ, 16/12/14 16:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. "החמס משקם את מערכת הרקטות שלו" - זו השערה ולא עובדה. העובדה היא שהחמאס הצליח לקיים רצף ונפח מספיק של שיגורים כל זמן שנזקק לכך. לדעתי, מטבע הלשון "פגענו קשה במערך הראקטי החמאסי" הוא תעמולה ישראלית חסרת מובן מלכתחילה. פגיעה קשה ב"מערך" אפשר להשיג רק ע"י כיבוש שטחים משמעותיים ברצועה ו/או ע"י מצור "מחניק" על הרצועה, דבר שאף לא נטען שנעשה. ב. עניין המנהרות הוא לדעתי מעניין ביותר. העדיפות האסטרטגית לחפירת המנהרות היתה השגיאה האסטרטגית הגדולה של החמאס וסיפקה לישראל את האפשרות לבחירה טקטית (חיסול המנהרות) האופטימלית והמוצלחת ביותר בהנתן ההנחה שנמנעים מכיבוש הרצועה. ג. עניין המנהרות גם מעלה תמיהות הנראות לי מרכזיות ביותר. ברור לגמרי, שעניין המנהרות היה מודע לגורמי הביטחון ואף נידון בדרגים גבוהים לפחות חצי שנה לפני "צוק איתן". מצד שני, נראה כי המבצע הישראלי לגילוי והחרבת המנהרות היה די מאולתר. נראה שצה"ל לא היה ערוך ומוכן לכך ולראיה ההערכות הבלתי ריאליות למשך הזמן, התמשכות הביצוע והטענות על חוסר בכוחות ואמצעים. מצד שלישי ליברמן/בנט/דנון (חלקם או כולם כאחד) טוענים שאלמלא ההצעות האסטרטגיות שלהם בזמן המבצע דבר לא היה נעשה בנוגע למנהרות. ד. מובן שהעובדות הנ"ל צופנות בתוכן סתירה אהדדי. לא יתכן שכל הטענות כאן נכונות. לדעתי, אחד ההסברים האפשריים הוא שנתניהו/יעלון מידרו את הממשלה כולה (ובפרט ליברמן/בנט/דנון) מן ההחלטות וההכנות האסטרטגיות, בין משום שאינם סומכים עליהם ורואים בהם סיכון בטחוני ובין משום שרצו לשמור את תהילת הניצחון הצפוייה לעצמם בלבד ולא לחלוק אותה עם שותפיהם-יריביהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה לא השערה אלא עובדה. כלומר אין כל ספק שהחמס עושה פעולות לשיקום מערך הרקטות שלו. עד כמה יש לו יכולת לממש את המטרה הזאת ביעילות זו שאלה שאני לא לגמרי בטוח בה. לדעתי, בשיקום הזה מערך מנהרות ההברחה למצרים הוא חוליה קריטית, ובלעדיו מאמצים כאלה יהיו חסרי תוחלת. לאחרונה, מאז שמצרים יצרה מרווח בלתי מיושב ברפיח ברוחב חצי קילומטר ויותר לא ראיתי ידיעות בדבר יכולות ההברחה של חמס ואני מקווה אם כי לא בטוח שהמצרים חסמו כמעט לחלוטין את הנתיב הזה בפעולה הנ"ל. אשר לפגיעה במערך הרקטות ב"צוק איתן" אני חולק עליך. בוודאי הייתה פגיעה אנושה במערך הזה, והשאלה היא רק עד כמה נותרו דרכים לשיקומו (מה שמחזיר אותנו לנושא שבתחילת תגובה זו). ממה אני מסיק שאכן הייתה פגיעה ? מכך שהיו הערכות מודיעיניות לגבי מספר הרקטות שבידי חמס, והייתה ספירה של הרקטות שנורו במהלך המבצע וגם הערכה שנבעה גם מצילומי אוויר של מידת הפגיעה מהאוויר באחרות. לקראת סוף הלחימה פורסמו ידיעות על ידי דוברינו שנותר לחמס כשליש מהמערך הרקטי, ואין לי סיבה לפקפק בהערכות האלה של צה"ל. אני גם חושב שתאריך הפסקת האש הסופית היה במידה מאד רבה תוצאה גם של הנתון הזה. לעניין המנהרות רציתי רק להעיר שהנושא הזה מהווה בעיה לא פשוטה לא רק מבחינת אפשרויות הגילוי אלא גם מבחינת האפשרות להשמיד את המנהרות באופן כזה שלא יהיה אפשר לשקם אותן במהירות, ומכאן הצורך בזמן הרב להשלמת המשימה בזמן המבצע. טונות על טונות של חומרי נפץ פוצצו שם. זה לא פשוט. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |