 |
|
 |
||
|
||||
 |
הקונגרסים היהודיים היו קצת יותר מכנס ''אגודת מדע בדיוני'', גם אם ספרו של הרצל נכתב בהשראה זו או אחרת, מעשיו ופעולותיו הפיחו בזמנו רוח חיים, ביהודים. הרצל פעל בזמנו לרכישת הארץ מתורכים, בדרכים מאוד מעשיות ולגמרי לא אוטופיות. עדות טובה לתרומתו הממשית לבניין הארץ, ניתן למצוא בסיפורים המתארים את ביקורו ברחובות והתייחסות להרצל כ''מלך היהודים''. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האחרון שקראו לו מלך היהודים היה ישו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני טוען שהקונגרס הציוני היה כנס של חובבי מדע בדיוני . אני כן טוען שהרצל בכוחו החזוני הוביכולתו ה לשלב את החזוני והפרקטי ( או לפחות מה שנראה כפרקטי) היה תופעה יוצאת דופן ונדירה מעין כמוה ובכח יכולות אלה הצליח ליצור את התנועה הציונית כמעט יש מאין ולסחוף אחריו את ההמונים מהנהיגים הפרקטיים האפורים נוסח ''אחד העם''. ) . ניתן ליספור מנהיגים מסוג זה על עצבעות יד אחת כמעט , . תומס ג'פרסון האמריקני היה אחד כזה . כיום אנו סובלים ממחסור חמור ממנהיגים כאלה עם כי ייתכן ששמעון פרס מתאים במקצת להגדרה , ואולי גם האל גור שטוען שהוא אחד מממציאי האינטרנט , יש בו את הפוטנציאל לכך. לגביו יש לחכות ולראות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל גור המציא את האינטרנט כמו שאני המצאתי את הוופלה, ובכלל - אל גור הוא פוליטיקאי אפרורי במיוחד (אומנם בעל סדר עדיפויות רדיקלי באופן יחסי למפלגה הדמוקרטית, אבל בהחלט לא כמו המועמד הדמוקרטי השני - ראלף נאדר, אשר מהווה סמן שמאלי קיצוני למדי בפוליטיקה האמריקאית, ובכל זאת זוכה לתמיכה לא מבוטלת) אשר יכולת ''סחיפת'' ההמונים שלו היא אפסית. בכלל, מסורת ארוכה היא במערכות הבחירות האמריקאיות כי אג'נדות שמועלות בידי מועמדי שוליים הופכות תוך כמה מערכות לנושא המרכזי על סדר היום של הממסד השמרני, כך שדעותיהם של המועמדים ''צפות'' להן (לרוב שמאלה) עם הזמן, ואכן - אל גור מציב את נושאי איכות הסביבה, מערכת בריאות ושיוויון כלכלי בראש סדר עדיפויותיו, נושאים שהיו עד לאחרונה שוליים ביחס למדיניות חוץ וביטחון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |