בתשובה להפונז, 03/01/15 21:28
שקר שקר כשל כשל 648521
כי יש הבדל בין פציפיסט אמיתי שלא מוכן להלחם בשום מצב, לבין עוכר ישראל שלא מוכן להלחם מול מחבלים ערבים, אבל מוכן להלחם נגד מתנחלים או חיילי צה''ל.
וכפי שכתבתי, יותר קשה לאדם להוכיח שהוא פציפיסט, מאשר להוכיח שתורתו אומנותו.
שקר שקר כשל כשל 648557
... ואת האחרון צריך לגייס, לתת לו נשק ולאמן אותו להשתמש בו.
שקר שקר כשל כשל 648598
אם ב"אחרון" התכוונת לתלמיד הישיבה, למה שלא יגייסו, יחמשו ויאמנו גם את הפציפיסט? במה הוא טוב או זכאי יותר מתלמיד הישיבה?
שקר שקר כשל כשל 648642
דווקא התכוונתי ל''עוכר ישראל'' שדווקא הוא חייב בגיוס לפי עמדת הצבא.
שקר שקר כשל כשל 648677
לא יודע. אולי צריך לשחרר אותו מטעמי חוסר מוטיבציה, או כדי שלא יעשה נזקים, כמו אותו חייל שקלקל בכוונה מטוסים.
שקר שקר כשל כשל 648631
כמו שיש הבדל בין תלמיד חכם אמיתי שרוצה ללמוד תורה כל חייו בכל מצב, לבין משתמט טפיל שלא מוכן לתרום לחברה והמדינה שהוא חי בה לא ביטחונית ולא כלכלית, ומוכן בשמחה שהטיל את הנטל על שאר בני גילו החילונים מצד אחד, ועל אשתו שתפרנס אותו ותתמוך בו כלכלית מצד שני‏1. ועדיין שניהם מקבלים אותו פטור, בניגוד לפציפיסטים.

1 טוב, וגם על הפוליטיקאים המגזריים שלו שיגבו אתנן מהממשלה, לא משנה מאיזה צד, ושאר אזרחי המדינה שיממנו את זה. קשה לסמוך רק על האישה.
שקר שקר כשל כשל 648676
ההגדרה של "תורתו אומנותו" היא לא אחד שילמד כל החיים בכל מצב. לאחד כזה אין טעם לתת דחיה לחצי שנה, היות וממילא הוא ילמד כל החיים בכל מצב - עדיף לתת לו פטור לצמיתות.
ההגדרה של תורתו אומנותו היא אדם שמקדיש ללימוד התורה לפחות 45 שעות שבועיות - שזה אומר שתלמיד הישיבה מקדיש ללימוד התורה פרק זמן דומה למה שאדם אחר מקדיש לאומנותו‏1.
סתם טפיל לא בוחר לעצמו אורח חיים כל כך תובעני וכל כך לא מתגמל. הייתי אומר שטפיל יבחר אורח חיים תובעני כמה שפחות, ומתגמל כמה שיותר. האתנן שאתה מדבר עליו, בכמה מדובר? כמה מאות שקלים‏2?

מדובר בסך הכל בקריטריונים שנקבעו, וכל מה שצריך לעשות הוא להוכיח שהמבקש עומד בהם. להוכיח שהמבקש לומד מעל 45 שעות שבועיות זה די קל. כדי להשוות, תוכל להסביר לי איך המבקש מוכיח3 שהוא פציפיסט?

___________

1 וכמו שיש הרבה אנשים שעובדים שעות נוספות, כך גם תלמידי ישיבות רבים לומדים שעות נוספות.
2 אני יודע שכמה אנטי חרדים עשו רשימות כאילו האברך מקבל מהמדינה על הלימוד שלו איזה עשרת אלפים שקל, אבל המספרים האלה מצוצים מן האצבע, ואפילו היו נכונים, רובו המוחלט של הסכום לא קשור לעובדת היותו אברך.
3 בניגוד ל"טוען". הרי אתה הראשון שאומר שטענה איננה בהכרח אמת, ולכן צריך הוכחה.
שקר שקר כשל כשל 648815
לא לעשות צבא זה תגמול עצום. לא רק בכסף.

1 אבל אדם אחר לא מקבל דחיית שירות בגלל אומנותו, דה!

אגב, כמו שאמרו כאן והביאו קישורים, החרדים מפחדים כמו מאש מביקורת אמיתית של הממשלה על מי נמצא בישיבה ולומד באמת. באמת מענין למה? כי עשרות אחוזים מהם לא נמצאים שם. איזה דיבר זה 'לא תשקר'?
שקר שקר כשל כשל 648817
ולמה לעזאזל צריך לשחרר מישהו משירות בשביל פאקינג 45 שעות שבועיות, ששקולות למה שכל סטודנט או עובד ממוצע במשק מקדישים לאומנותם? זה לגמרי סותר את טיעון ה'אוי גללעלד כמה קשה בישיבה, בית כלא וצינוק היו עדיפים, שלא לומר לרוץ על הג'בלאות עם עשרים קילו פק"ל'
(התכוונת לכתוב "גוועלד", נכון?) געוואלד! 648882
(התכוונת לכתוב "גוועלד", נכון?) געוואלד! 648899
נכון מאד.
כרגע התשובה הכי טובה שיש לי לשאלה האם אנחנו קרובים לייצור בינה מלאכותית היא 'תיקון אוטומטי'.
שקר שקר כשל כשל 649196
אענה לך בזאת על שתי התגובות שכתבת.

אתה טוען שלא לעשות צבא זה תגמול עצום ולא רק בכסף. אז ספר לי מאיזה תגמול עצום נהנה תלמיד הישיבה, בכסף או שלא בכסף, מכך שהוא לא משרת בצבא?

"1 אבל אדם אחר לא מקבל דחיית שירות בגלל אומנותו, דה!"
כן. כי האדם הממוצע עוסק באומנותו לנוחותו ורווחתו, בעוד שאותו אחד שהקדיש את עצמו ללימוד התורה, מקריב את נוחותו ורווחתו כי הקדיש את עצמו לערכי אמונתו. איך נקבע כמה זה "הקדיש את עצמו"? - הקריטריון אומר: לפחות כמו שעובד ממוצע מקדיש לאומנותו. מכאן גם שהוא לא השתחרר מהצבא כדי לעבוד או לעשות חיים.
וזה גם עונה על השאלה "למה צריך לשחרר מישהו משירות בגלל 45 שעות שבועיות". לא משחררים אותו בגלל מספר השעות. מספר השעות מהווה את הקריטריון לוודא שהקדיש את עצמו לערכי אמונתו.

אתה מתבקש להזכיר לי איפה שטענתי שבית כלא וצינוק עדיפים על פני לימוד בישיבה. זה אישקש גדול ושמן. טענתי שהלימוד בישיבה מחייב ותובעני. לא רק בגלל מספר השעות שבדרך כלל מהווה יותר (או הרבה יותר), אלא גם בגלל אורח החיים שהישיבה תובעת, וסדר היום הארוך שלא מתחיל ונגמר רק בשעות הלימוד נטו.

כמו שעניתי לאותם קישורים שאתה מדבר עליהם, הרוב לא מפחדים מהביקורות. דווקא אחד הקישורים סיפר על ישיבות רבות שספגו התנהגות בריונית מצד הממונים על הביקורת במשך חודשים, בגלל ישיבה אחת שנמצא ששיקרו.
ניטפוק קטן: לא לשקר לא מופיע בעשרת הדיברות. זה מופיע במקומות אחרים.
דווקא הטענה ש"עשרות אחוזים לא נמצאים שם" היא שקר שנובע מניפוח מכוון והגזמה פרועה.
שקר שקר כשל כשל 649206
צבא זה סבל גדול. עבור רבים מהאנשים שהכרתי, זה היה הדבר הכי קשה, פיזית ונפשית, שהם עשו בחייהם. פיזית, בעיקר לאלה שחוו גם אימונים קרביים, אבל אלה מהווים אחוז נכבד, וממילא כמו שכבר הסבירו לך, זה לא נתון לבחירתם אלא לבחירתו של צה"ל. ההשוואה של זה לקושי שבלימודים ארוכים היא כל כך מופרכת, שהיא דומה להשוואה בין בית כלא לבין קייטנה לילדים.

וכדי לנסח לפני שתנטפק: כשממישהו נחסך סבל גדול, זאת הטבה גדולה.

כמו שתלמיד ישיבה 'מקריב' את נוחותו ורווחתו כדי ללמוד תורה, תלמיד רפואה 'מקריב' את נוחותו ורווחתו כדי ללמוד רפואה, ותלמיד פילוסופיה 'מקריב' את נוחותו ורווחתו כדי ללמוד פילוסופיה. רק ששני האחרונים לא נהנים מתמיכת המדינה למחייתם, מפטורים משירות - הי, הם יוצאים למילואים גם כשזה מחייב אותם להפסיד קורסים ומבחנים - או מנשים שיתמכו בהן כלכלית ויפרנסו אותם.

ובאשר לאחוזים - אם הלימודים בישיבה קשים אפילו במקצת מכפי שאתה מתאר ומהלל, אין שום מצב שבעולם שרוב מוחלט של החרדים בגילאי גיוס מסוגלים לעמוד בהם. כמו שרק אחוז קטן מהאנשים יעמוד בלימודי רפואה בצורה סבירה ויבין מהם משהו, ואחוז קטן יפיק תועלת מלימודי מתימטיקה גבוהה, ואחוז קטן אחר יפיק תועלת מלימודי פילוסופיה, כך - בהנחה הסבירה שהתפלגות האינטליגנציה מצד אחד והחרשנות מצד שני לא שונים גנטית בצורה קיצונית אצל יהודים חרדים - וודאי כמעט שרק חלק קטן מהחרדים בגילאי 18 עשויים מחומר של חובשי ספסל מסורים ותלמידים חכמים ובקיאים.
הסבירות של מצגת השווא לפיה כולם שוקדים על תורתם בהצלחה שלוש שנים שקולה לסבירות של השמת מחזור שלם של חילונים ללימודי פילוסופיה, כשכולם משלימים אותם בהצלחה. איזה כולם, אפילו שלושים אחוז לא היו מסיימים אותם בהצלחה. ולא (רק) בגלל שהם חכמים פחות מאחרים, פשוט בגלל שאנשים שונים מתעניינים בדברים שונים.
שקר שקר כשל כשל 649216
קושי פיזי הוא לא הקושי היחיד שקיים בעולם. אתה רוצה להתחייב לסדר יום שמתחיל בשש וחצי בבוקר ונגמר אחרי עשר בלילה, בלי לקבל על זה משכורת, מחוייב לקוד לבוש מסוים ולדפוסי התנהגות מגבילים ומחמירים?
לא. אתה לא רוצה להתחייב לאורח חיים שכזה, כי זה אורח חיים קשה ובלתי מתגמל, שכל כך רחוק מהמושג "הטבה".
אז לחסוך ממישהו אימונים קרביים ובתמורה לחייב אותו לאורח חיים שכזה למשך שנים, לא נשמע לי עסקה מפתה.

אנחנו סובבים במעגלים. שוב אתה משווה את תלמיד הישיבה שלא משיג שום דבר בלימוד התורה שלו, לתלמידי הפקולטות שמשיגים מקצוע מכובד עם צווארון לבן ויפה. בעוד שתלמיד הישיבה מקריב את נוחותו ורווחתו למען הערכים שהוא מאמין בהם, תלמיד הפקולטה מקריב את נוחותו ורווחתו לטובת נוחות ורווחה בקנה מידה גדול יותר, שישיג עם הקריירה שהלימודים האלה ישיגו לו.
תלמיד הישיבה (הרווק) לא מקבל תמיכה מהמדינה למחייתו. תלמיד הכולל (הנשוי) שההכנסה המשפחתית שלו עומדת בקריטריונים מסוימים, מקבל תמיכה דלה מהמדינה, בערך כמו שמשפחות רבות בעלות הכנסה נמוכה מקבלות. והנשים שתומכות בהן כלכלית זה לא דבר שאתה או המדינה מספקים. למה אתה מתערב לאותה אישה בחיים? כל כך כואב לך שהיא מאמינה בצורה כל כך חזקה בדבר שאתה בז לו, שהיא מוכנה להקריב את נוחותה ורווחתה בשביל אותו ערך?

ובאשר לאחוזים. גם על זה כבר דיברנו שוב ושוב. אתה מפקפק בדברי לא על סמך ידע, אלא רק כי קשה לך להאמין לזה. אם אתה לא מניח שאני סתם משקר שקר העשוי להתגלות בכל בדיקה פשוטה, תצטרך הוכחה כדי לסתור את דברי. "לא נראה לי" שלך, לא מספיק להתמודד עם "אני יודע" שלי. שכך לימדונו חז"ל: ברי ושמא, ברי עדיף.
אתה חוזר על הטעות שבהשוואה ללימודים בפקולטה. כדי להיות תלמיד ישיבה אתה לא צריך להיות גאון שבולע את החומר בקצב מהיר. יש ישיבות למצוינים שמקבלות רק את המוכשרים יותר, ושם מתקדמים מהר. יש ישיבות אחרות שבהן מתקדמים לאט יותר. צריך להיות טיפש בצורה ממשית, כדי לא לעמוד בלימודי רפואה אפילו בקצב איטי. מה גם שכפי שהסברתי לך בתגובה אחרת, במגזר החרדי מאמנים את הילדים מגיל צעיר ליום לימודים ארוך, שבו מעכלים חומר לימודי מורכב.
אני זוכר שקראתי בשנות נעורי המוקדמות את הספר "אורי" של אסתר שטרייט וורצל. אורי הנער הגברתן, עובד בפרדס עם אביו הממוצע. בעוד שהנער החזק מסיים את יום העבודה כשהוא מותש לגמרי, אביו לא מתרגש מהעבודה. וכך מסבירה הסופרת: לבן, אורי, יש כוח. לאבא יש הרגל.
ההרגל נותן לאנשים יכולת להתמודד עם קשיים שאחרים, מוכשרים יותר, יתקשו להתמודד איתם.

אני חוזר ומציע לך. במקום לפקפק בדברים שאני כותב לך על סמך ידיעה, לך לבדוק. זה לא עולה כסף ולא יקח לך יותר מדי זמן. לך בשעות הערב לאחת הישיבות הגדולות ותראה בעצמך. שאל כמה מהבחורים על סדר יומם, ותראה אם יש עקביות. אולי יתברר לך שאני לא סתם מפריח סיפורים מוגזמים. אולי אנשים באמת מתאמצים כל כך להגשים את הערכים שבהם הם מאמינים.

ואלה שבכל אופן זה לא מתאים להם, או שזה לא מעניין אותם?
הם הולכים לצבא כחרדים, שבאבניקים או יוצאים בשאלה, או מנסים להוציא פטור בדרכים כאלה ואחרות.
שקר שקר כשל כשל 649232
תלמיד לפילוסופיה לא מוציא שום מקצוע צווארון לבן מכובד. ותלמיד חכם חרדי מכבל הכרה וכבוד בקהילה שלו, וסיפוק בלימודים שלו.
ואגב, רוב האנשים שעובדים ומפרנסים את משפחתם הם אנשים קשי יום, שעובדים קשה מאד, בעבודות שלא תמיד מספקות או מתגמלות, והיו באחת מחליפים את זה בישיבה על הישבן בשמך 45 שעות שבועיות, שהיו הרבה יותר נוחה. אבל הוא מקריב את הנוחות שלו כדי לפרנס את המשפחה שלו ואת הילדים שלו, בניגוד לתלמיד הישיבה שפורק מעל עצמו את העול הזה.

אז מספיק כבר לחזור על הטיעון של כמה זה לא נוח בישיבה.
זה פי אלף יותר נוח מבצבא, ופי עשר יותר נוח מלעבוד בבנייה, איסוף זבל, שטיפת כלים במסעדה, ושאר מלאכות.
הטבה היא יחסית, ולכן באופן יחסי, לתמיד השישבה מקבל הטבה עצומה בזה שכל מה שהוא צריך זה לשבת על הישבן וללמוד, במקום להיות בצבא שלוש שנים, ואז במילואים, ואז לעבוד שתים עשרה שעות ביום כדי לפרנס את משפחתו. לא רק הטבה, אלא הטבה בריבוע.

וכדי לבדוק כמה זה קשה ללמוד, בוא נשאל כמה בוגרי טכניון להנדסת חשמל למשל, שאין לי ספק שלומדים יותר קשה מהאברך הממוצע‏1. עם כל הקושי האינטלקטואלי, חלק לא קטן מהם יאמר לך שזו היתה מהתקופות היפות בחייהם.

1 בטח אחרי שהסברת לנו על 'הישיבות לאיטיים', שמהוות מן הסתם אחוזים ניכרים‏2 מכלל הישיבות.
2 שוב ענין של התפלגויות נורמליות ושאר סטטיסטיקות שלא פוסחות על המגזר החרדי.
שקר שקר כשל כשל 649294
כפי שכתבתי בתגובה אחרת, כמעט כל אלה שהקדישו את עצמם ללימוד הפילוסופיה באותו מספר של שעות ושנים כמספר השעות והשנים שהקדיש תלמיד הישיבה ללימוד התורה, הוציאו להם מקצוע של מרצה לפילוסופיה, שזה מקצוע צווארון לבן. מרצה באוניברסיטה זה מקצוע מכובד, לא?
ולשם ההבנה, אז ההכרה והכבוד שמקבל תלמיד הישיבה בקהילה שבה הרוב תלמידי ישיבה מוכרים ומכובדים, וגם הסיפוק מהלימודים... זו ההטבה?

אם רוב האנשים שעובדים הם אנשים קשי יום, קבעת שרוב הציבור בארץ ובעולם הם אנשים קשי יום. לא שחקת את המושג והפכת אותו לקלישאה?
אז מה שקובע לבסוף, הוא מה חשוב יותר לאותו אדם קשה יום ולמשפחתו. האם עדיף להם שקשה היום יקשה עוד קצת על יומו כדי להציב בסלון טלוויזיה גדולה, או שהם חיים בלי טלוויזיה וסמארטפון ועדיף להם להקריב את הנוחות שלהם כדי שישב בישיבה?

אני חושב שאתה טועה. בגיל 17 העדפתי לעבוד (15 שעות ביום) ולא ללמוד בישיבה. לא מצאתי עניין וסיפוק בלימוד התורה, ובאותם ימים גם לא כל כך ראיתי את הערך שבדבר. העדפתי להרוויח כסף, במקום לסבול את הלימודים האלה שלא עניינו אותי.
בתקופות אחרות? למדתי את כל סדר היום והיה בסדר גמור.

אני חושב שההשוואה בין בוגר טכניון לבין "ישיבה לאיטיים" כפי שהגדרת את זה, לא נכונה.
אתה יכול לקחת שני אנשים. אחד נושא על גבו חמישים קילו, והאחר נושא על גבו מאה קילו. באופן אובייקטיבי, השני מתאמץ פי שניים. באופן סובייקטיבי, המאמץ זהה. השני חזק כפליים מהראשון, ושניהם מתאמצים עד קצה גבול יכולתם.
אז למי מהם יותר קשה?

ומאחר וקשה לך להאמין לי כשאני מספר לך על שעות הלימוד הממוצעות בעולם הישיבות, ליקטתי בשבילך קישורים מחיפוש גוגל במילים "סדר יום בישיבה":
סדר (ישיבה) [ויקיפדיה].
סדר יום באחת מישיבות ההסדר (המסגרת פחות נוקשה ומחייבת מישיבה "שחורה").
סדר יום בישיבת אור דוד.
סדר יום של בחור בישיבה. הייתי מנחש שזו לא הישיבה הכי שחורה, וזמן ההשכמה לא ברור לי. אם הוא קם בשעה 8:30, איך הוא מספיק להגיע לסדר בשעה 9:30 לאחר ארוחת בוקר? תפילת שחרית ממוצעת בישיבה לוקחת כמעט שעה. ואז צריך ללכת לחדר האוכל לאכול.
סדר היום בישיבת הר ברכה (דת"ל).
כאן מצאתי ערכים ארוכים ומפורטים (עד כדי חפירה רבתי) על סדרי ואורחות הישיבה הקטנה (גילאים 13-16), והישיבה הגדולה. אם אתה באמת רוצה לדעת ולהבין (ולא לשלול מראש), אני ממליץ לקרוא.
שקר שקר כשל כשל 649314
אולי חמישה אחוז מלומדי הפילוסופיה מגיעים להיות מרצים, על מה אתה מדבר? ומדובר על שלוש שנים צבא, לא מעניין אותי מה עושה האברך בשישים השנה שנותרו לו. זה כמו שלוש שנים של תואר ראשון.

נו באמת, למי יותר קשה, אם הכל סובייקטיבי אז אין על מה לדון, עוד מעט תטען שבגלל שיש אנשים שגם כיתה ג', חמש שעות ביום, קשה להם לשבת על הישבן, אז כיתה ג' אלה לימודים קשים ומייסרים, הרבה יותר מטירונות גולני. זה טיעון מופרך.

שעות הלימוד שלך לא מרשימות אותי, כי הן לא הענין. והן גם לא כל כך ארוכות כמו שאתה מתאר - עם שעתיים וחצי הפסקת צהריים, ושעה הפסקת ערב, זה ממש לא כל כך נורא.
אני למדתי בתואר ראשון מ-‏8 בבוקר עד שש בערב ברצף (הרצאות פרונטליות), עם שעה הפסקת צהריים, ומיד אחר כך הלכתי לעשות שיעורים עד 11-12 בלילה. אז מה. אבל זה לא הענין, אי אפשר להשוות בין לימודים, ולו ארוכי שעות, של משהו שמעניין אותך ובחרת לעסוק בו, לבין שירות צבאי. סקלות הקושי הן בכלל לא באותו סדר גודל.
שקר שקר כשל כשל 649321
וישנת בקופסא, אם היה לך מזל?
שקר שקר כשל כשל 649322
Aye. :-D
ואם כבר אז בוא ניתן את הקישור המלא.
אבל מה אתה יודע, נהניתי מכל רגע.
____________
שים לב שזה לא הטיעון העיקרי שלי, ואני בטוח שסטודנטים אחרים עובדים לא פחות קשה.
שקר שקר כשל כשל 649325
הביצוע מקורי קדם למונטי פייתון, בסדרה "AT LAST THE 1948 SHOW" עם ג'ון קליז, גרהאם צ'אפמן, טים ברוק-טיילור, ומרטי פלדמן האגדי.
שקר שקר כשל כשל 649353
אז 5% מגיעים להיות מרצים. האחרים מלמדים במקומות אחרים, או הופכים לחוקרים, או משתמשים בתואר כמקפצה במקומות אחרים, כי הם אקדמאים.
דווקא כן אמור לעניין אותך מה עושה האברך אחרי אותן שלוש שנים. זו הנקודה שבגללה אני תמיד חוזר ומזכיר לך שמדובר בדחיה ולא בפטור. אם האברך ילמד שלוש שנים בישיבה ואחרי זה ירצה לצאת לעבוד, לא יתנו לו. הוא יצטרך לחזור ולשרת בצבא. אז אין כזה דבר שלומדים שלוש שנים בישיבה, במקום לשרת שלוש שנים בצבא. בדרך כלל מי שלומד במקום לשרת, לומד מספר משולש ומרובע של שנים, עד שהוא מבוגר ועתיר ילדים מכדי שהצבא ירצה בו.

לעניין ה"הטבה", יש מקום למידת מה של סובייקטיביות. אם המוטב לא מרגיש טוב, או לפחות לא מרגיש יותר טוב מאשר אילו היה מממש את החלופה האחרת, במה היטבת איתו?

שעות הלימוד ארוכות. גם עם שעתיים וחצי הפסקת צהריים. והפסקת ערב? על מה אתה מדבר? הולכים לאכול ארוחת ערב ואחרי זה חוזרים ללמוד עד עשר או עשר וחצי. לפי החישוב שלי יש כאן תשע וחצי שעות לימוד נטו, בלי תפילות. בלי לחשב את אלה שלומדים יותר שעות.
וגם אם לא התרשמת, זה נועד לבטל את הטענה שלך שרק עשרים אחוז מתלמידי הישיבות מתחייבים לסדר יום שכזה. כפי שראית, זה הממוצע. העילויים והמתמידים מוסיפים עוד שעות.
וזה כן העניין. כי הטענה שלי לא קבעה שללמוד גמרא זה כמו לרוץ במעלה ההר עם חמישים קילו על הגב. טענתי שזה סדר יום ארוך ותובעני, שלא נגמר אחרי הטירונות (או אחרי שלוש שנים, לאלה מבין הקרביים שממש מתאמצים באופן יומיומי). כאמור לעיל, מי שלא משרת בצבא, צריך להתחייב לסדר היום הזה (עם הקלות מסוימות לאחר הנישואין, למי שרוצה.) למשך 9 שנים לפחות.
וזו הסיבה שרוב הציבור לא מעוניין ב"הטבה" המפתה הזו. עדיף לעבור את הטירונות, ואת מה שבא אחריה ולסיים אחרי שלוש שנים עם מענק שחרור ואפשרויות תעסוקה חופשיות, מאשר להעביר 9 שנים בישיבה ואפשרויות תעסוקה מוגבלות.
שקר שקר כשל כשל 649365
רוב הציבור לא מעונין בהטבה הזאת לא בגלל שהיא קשה. גם לימודים לדוקטורט 7 או תשע שנים (תלוי בפקולטה) הם קשים. אבל הם מעניינים, ועולים בקנה אחד עם הערכים והשאיפות שלו.
לבזבז 9 שנים בלימוד אגדות עם עבשות (לשיטתי, כמובן שהן אינן עבשות עבור חרדי) זה גזירה שאי אפשר לעמוד בה, בדיוק כמו לבזבז 9 שנים בלימוד קוראן עבור חרדי.

ועובדה שכל מי שהלימוד הזה לא נחשב בעינו אגדות עבשות ולא רלבנטיות מעדיף אותה על שירות 3 שנים בצבא. כי היא פשוט הרבה הרבה יותר קלה. נראה לי שזו הפעם החמישית לפחות שאני אומר את זה, ואני אסיים לטחון מים בענין. נראה לי שמיציתי את הקו הזה, מה שלא הובן אחרי חמש פעמים, לא יובן אף פעם כנראה.
שקר שקר כשל כשל 649402
אתה שוב ושוב חוזר על הלימודים לדוקטורט. אדם שלומד לדוקטורט עושה את זה כדי לעבוד ולהרוויח כסף. לקדם קריירה. לא?
בשבילך לבזבז 9 שנים בלימוד אגדות עם עבשות, זו גזירה שאין לעמוד בה. היית‏1 עומד בה אילו הגזירה הזו היתה מתגמלת כמו לימודי דוקטורט. אבל הגזירה הזו לא מתגמלת, ולכן זו גזירה ולא הטבה. היחידים שעומדים בגזירה הזו הם אנשים שלא מחפשים הטבה, אלא להקריב למען ערכים.
ושוב אתה חוזר על ההשוואה ללימודי קוראן עבור חרדי, כשהראיתי ונימקתי והבאתי מקורות כדי לציין את ההבדל. בפעם המיליון: יש ערך שאתה מאמין בו שאוסר עליך ללמוד דף גמרא?

כן. עובדה שכל מי שהלימוד הזה לא נחשב בעיניו אגדות עבשות ולא רלוונטיות, מעדיף אותו לא רק על פני שירות צבאי, אלא גם על פני פרנסה ברווח וחיי נוחות. כי זו יותר מהפעם החמישית שאני עונה לך על זה. מלכתחילה זה לא בא במקום הצבא, זה תופס הרבה יותר זמן משירות צבאי, ומתגמל הרבה פחות משירות צבאי או דוקטורט.

_____________

1 אתה, או אחרים. כוונתי לומר שהיו כאלה שהיו בוחרים באופציה הזו גם בלי להזדהות עם הערכים שלה.
שקר שקר כשל כשל 649444
בוודאי שה"גזירה" מתגמלת - האם אתה טוען שמבחינת בחורי הישיבות אין שום תועלת אישית בלמידה בישיבה?
שקר שקר כשל כשל 649458
תועלת שאתה לא ממש יכול למדוד בצורה גשמית. הרי התועלת שתלמיד הישיבה רואה בלמידה בישיבה, הפונז לא מכיר בה. הפונז לא מאמין בחבר הדמיוני של תלמיד הישיבה. הוא לא חושב שהחבר הדמיוני מגן על תלמיד הישיבה בגלל לימוד התורה שלו, ולא חושב שהוא יתגמל את אותו למדן על הדבקות בערכיו ועל ההקרבה שלו.
שקר שקר כשל כשל 649482
זה לא מה שאני טוען, כמובן שלתלמיד הישיבה יש תועלת מהלימוד, כי הוא עושה את מה שהוא מאמין בו ומה שנראה לו כדאי. מי שאוהב לקרוא ספרי פנטזיה, יהנה משר הטבעות, בלי תלות בהאם זה אמיתי או לא. אין ספק שסובייקטיבית תלמיד הישיבה מפיק תועלת נשפית רבה מלימודיו, בייחוד תלמיד שאכן כשיר לכך.
שקר שקר כשל כשל 649560
ומה זה רלוונטי אם הפונז מכיר בתועלת או לא? מבחינת תלמיד הישיבה יש תועלת - הוא לא מקריב את עצמו למען מטרה נעלה, אלא למען עצמו [לא שיש לי בעיה עם זה, רובנו מתנהגים באותו האופן].
שקר שקר כשל כשל 649580
א. לכן שאלתי את הפונז אי שם במהלך הדיון, אם ה"הטבה" שהוא מדבר עליה זה הסיפוק הרוחני שיש לו מההתמסרות לערכי אמונתו, או השכר הרוחני המובטח לו בעולם אחר לגמרי, אליו יגיע בתום תקופת החיים שלו בעולם הזה.
ב. אני חושב שיש הבדל בין אחד שמקריב למען גמול ממשי שמתקבל בעולם שלנו, במושגים שלנו, שאנחנו מבינים, לבין גמול מעורפל, בעולם מעורפל, במימד אחר שאנחנו לא מכירים ומתקשים להבין. הרי לא תראה אדם שעורך קניה בחנות בבני ברק ומשלם בשעה של לימוד תורה כי "טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף". אז יש את עניין השכר והעונש, אבל חלק ממערכת הערכים הזו מנסה ללמד את המאמינים לקיים את המצוות כי יש כאן מטרה נעלה, ולא על מנת לקבל שכר. וכמו שאמר אנטיגנוס איש סוכו (מסכת אבות, פרק א'): אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל פרס.
שקר שקר כשל כשל 649375
ויש כאלה שמגיעים להיות שר האוצר.
מצד שני, יש כאלה שהגיעו להיות שר אוצר בלי בגרות אפילו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים