בתשובה לנועה ו, 18/01/15 15:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוודאי שזה עניין של ימין ושמאל, הימין רואה את החירות כערך עליון ודוגל בכלכלה חופשית, בעוד השמאל רואה את השויון כערך העליון ודוגל בכלכלה ריכוזית, אי לכך הוא רואה את אזרחי המדינה בתור משאב שיש לנצל ''לטובת הכלל'', על אחת כמה וכמה עבריינים. גם בסין של היום אין איגודים מקצועיים (המפלגה הקומוניסטית הלאימה אותם), אני מקווה שלא תטעני שהקומוניזם אינו שמאל (רגע, בעצם כבר טענת את זה לגבי בריה''מ) המפלגה הנציונל סוציאליסטית פנתה בעיקר למעמד הפועלים ודגלה בכלכלה ריכוזית, היטלר עצמו הגדיר את האידיאולוגיה הנציונל סוציאליסטית כאיחוד של ''נחישות לאומית הלקוחה מהמחנה הבורגני, יחד עם סוציאליזם חי ויצירתי מבית מדרשו של המטריאליזם המרקסיסטי'' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא. המפלגה הנציונל-סוציאליסטית פמפמה ישר לפחדים של המעמד הבינוני והגבוה מפני הקומוניזם1, ולפועלים היא מכרה שכל הבעיות הן בגלל היהודים. לא חסרו בעלי אמצעים והון במפלגה הנאצית, וגם אצילים לא חסרו. לגבי ימין, שמאל, דמוקרטים ורפובליקאים. למפלגה הדמוקרטית קראו בעבר "המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית". וגם זה רק מימיו של אנדרו ג'קסון (סביבות 1830). לפני כן קראו לה "המפלגה הרפובליקנית". לא נראה לי שהם תמכו בכלכלה ריכוזית במיוחד. המפלגה הדמוקרטית-רפובליקנית [ויקיפדיה] מנגד, תראה איזה יופי! כרזת בחירות של הרפובליקאים מ-56', תומכת באיגודים מקצועיים, ביטוח לאומי, בבטחון תעסוקתי, ופונה - ראה זה פלא - לאדם העובד! 1 היתה מפלגה קומוניסטית חזקה מאוד בגרמניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את פשוט טועה. המפלגה הדמוקרטית-רפובליקאית ("הרפובליקנים של ג'פרסון") שראשיתה במאה ה18, היתה יריבתה של "המפלגה הפדרליסטית" בראשותו של המילטון. לאחר שהמפלגה הפדרליסטית התפרקה, המפלגה הדמוקרטית-קפובליקאית התפצלה ל 2 מפלגות - אלו שאנחנו מכירים כיום בשם "דמוקרטים" ו"רפובליקאים " (לתקופת מה נקראו "ויגים") גם במפלגת העבודה (הכינוי השיחדשי "המחנה הציוני" הוא פשוט גניבת דעת) יש אצילים, אז מה? זה הופך אותה לפחות סוציאליסטית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך זה סותר את מה שכתבתי? מעבר לזה, שאתה פשוט דמגוג. הנה בפוליטיקה האמריקאית היו מלכים! מלכים, אני אומרת לך, מה זה, אם לא מלך? היו? עדיין יש!. והנה מלכה שהדרדרה לתיאטרון!, ורב שהוא בעצם מלך. בוז'י הרצוג, בנו של חיים הרצוג, סבא שלו רב (היה הרב האשכנזי הראשי), הסבא רבא שלו רב, הסבא רבא רבא שלו רב, וקשה להניח שמי מאבות-אבותיו היה דוכס ושר-צבא בגרמניה. בחייאת רבאק, תקרא את הקישורים שאתה מביא. ובפרט, את השורה האחרונה בערך הרצוג בויקי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יפה שאת לוקחת תגובה הומוריסטית בכזו רצינות. ב. תמיכתם של בני אצולה כאלה ואחרים במפלגה פוליטית לא הופכת אותה ל"אריסטוקרטית" בהכרח. הדוגמה שעולה לי לראש היא הסיפור הידוע (שגם הפך לשיר) על בנותיו של הלורד רידסדייל (דיוויד מיטפורד), שאחת מהן (יוניטי) היתה נאצית, ואחותה הצעירה (ג'סיקה) היתה קומוניסטית (ושתי אחיות נוספות תמכו בפשיסטים ובסוציאל דמוקרטים) . זה לא הופך אף אחת מהמפלגות הללו לפחות סוציאליסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אצילים תמכו במשטר הקומוניסטי בברה"מ ומלאו בו תפקידים מכריעים? אפס? משום-מה, לא זה המצב אצל הנאצים. הנה הערך על הורמאכט. אתה מוזמן ללחוץ ctrl F ולהקיש את המלה von. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הורמאכט היה שאריות הצבא הקיסרי-ווימארי בשם חדש. הוא בא מוכן עם כל האצולה הצבאית הפרוסית. וכארגון הוא היה נורא, נורא מסויג מהיטלר. עד לגבול המרד החמוש לפי מה שהבנתי. מה עם הקומוניסטים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו פון שטאופנברג? (וחבריו לקשר - פון טרסקו ופון דם בוסשה) "האצולה הישנה" היתה המעמד היחיד בחברה הגרמנית שאליו לא הצליחה האידאולוגיה הנאצית לחדור באופן משמעותי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |