בתשובה לסמילי, 08/04/02 15:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שהתרחשה על הר המוריה הוא הר הבית בירושלים. האם זה מלמד שלטועמה בני עמו ובני דתו יש מניות בחזקה על ההר ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מפיתום! זה היה בצפון, בגולן אם אני לא טועה. תפתח מפה - יש שם "הר הבתרים" או משהו כזה. עמית מנדלסון - השמיע קול! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנ"ך לא מציין כלל את מקום הברית. ראה בראשית ט"ו. המסורת הן היהודית והן המוסלמית מציינת את מקום הבתרים בכתף שיאון בחרמון, אזור שנכלל כיום בזירת המאבק על "חוות שבעא". ההר הסמוך נקרא כיום הר הבתרים (נקודת גובה 1296). ובפעם המי-יודע כמה - החרמון והגולן הם אזורים גיאוגרפיים שונים לחלוטין. לישראל יש רק 9% מהחרמון, 41% לערך בסוריה ו- 50% לערך בלבנון. האזור שונה לחלוטין מבחינה גיאולוגית, טופוגרפית, זואולוגית, בוטנית ואף מבחינה היסטורית, החרמון לא נכלל בשום תקופה בתחומי ארץ ישראל (חוץ אולי מגבולות ההבטחה לאברהם וימי דוד ושלמה), הגולן נכלל בארץ ישראל בתקופות רבות, ונמצאו בו שרידי התיישבות יהודית נרחבת. בחרמון לא נמצא, ככל הידוע לי, ולו יישוב יהודי אחד. כן נמצאו בו עשרות מקדשים אליליים כמו מקדש בהר סנאים ומקדשים בלבנון. זו היתה ארצם של בני יטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה מסורות יהודיות על מיקומה של ברית בן הבתרים. האופציה הצפונית היא באיזור החרמון. במקום המזוהה היום בשם הר הבתרים או בשם הערבי: "מקאם אברהים חליל" (=מקום אברהם האהוב [הוא אברהם אבינו]). האופציה הדרומית היא אתר בשם "אלוני ממרא" הנמצא מצפון לחברון. (צומת הזכוכית). לפי מה שכתוב ב"ספר היובלים". שם מצויין מקומה של הברית באלוני ממרא.ספר היובלים הוא כנראה ספר של אחת הכיתות שהיו פעילות בסוף ימי הבית השני. המסורת היהודית על האופציה הצפונית היא מאוחרת בהרבה מקורה לא ברור ויתכן שהיא מבוססת רק על המסורת המוסלמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במהלך הברית (http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0115.htm) קיבל אברהם מניות לו ולבניו על השטח בין "נהר מצרים" לבין "נהר פרת" (ז"א ממצרים עד עיראק). אי אפשר להסיק מכך על חלוקת המניות בין בניו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה המומחים למשפט עברי? הירושה על פי חוקי המקרא עוברת אל הבן הבכור? תמיד ידעתי שמאבקים בתוך המשפחה הם המאבקים הקשים ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ויתן אברהם... כל אשר לו ליצחק; ולבני הפלגשים אשר לאברהם נתן... מתנות וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ בני קדם" (בראשית כ"ה, ה') אונקלוס: "אל ארץ בני קדם - לארעה מדיחאה [הארץ המזרחית]" רש"י: "פלגשים - חסר כתיב שלא היתה אלא פילגש אחת היא הגר היא קטורה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בבראשית ט''ו אלוהים אמנם מבטיח את השטח הנ''ל לזרעו של אברהם, בלי לפרט מה למי. אבל שני פרקים אח''כ (ב-י''ז) הוא מתקן את המעוות ומציין שאמנם גם ישמעאל יצ'ופר, בהיותו בן אברהם, אבל ''ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש קריטי בהקשר הזה, אבל סתם לידיעה: "נהר מצרים" מזוהה בדרך-כלל כנחל אל-עריש, בצפון סיני (ולא עם הנילוס, כפי שאולי ניתן לחשוב). ככה שהמצרים יכולים לישון בשקט - לא ניקח להם חצי מדינה, אפילו לא בימות המשיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם לעידכון, בימינו, צפון סיני היא חלק ממצרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |