בתשובה להפונז, 20/02/15 3:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן. הייתי עשוי לתמוך במע"מ 0 על משפחתונים לולא העובדה שממילא זה בד"כ המצב כי המפעילות לא טורחות לדווח על הפעילות לרשויות. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזו חברה עקומה. מביאים ילדים לעולם כדי למסור את גידולם, כבר בגיל אפס ופופציק חודשים לצד שלישי, כי צריך ללכת לעבוד. אפילו אי אפשר לתרץ זאת בצורך ל״חוק חינוך״ קולקטיבי בפיקוח המדינה, גם בגלל הגילאים עליהם מדובר וגם משום שהמקומות הללו אפילו לא מוסדרים בחוק. השיטה הקפיטליסטית היא קיבוץ בקנה מידה יותר גדול. פועלים שמוסרים את גידול הילדים שלהם לזרים, כשהילד עדיין בחיתוליו (או טיפה אחרי). אם אתם רוצים שיהיה לכם מישהו בבית, כשאתם חוזרים מהעבודה, יש פתרונות יותר סבירים. קנו חתול או משהו. הורים צריכים לגדל את הילדים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאני מכיר, יש הרבה שעוברים למשפחתון גם בגיל שנה ויותר. ורק להבהרה - אני מניח שבשורה האחרונה התכוונת שהאב והאם יחלקו את השהייה בבית ויוותרו שניהם על חמישים אחוז מהמשרה שלהם בשנות הינקות של ילדיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הורים צריכים לגדל את הילדים שלהם" - במילים אחרות, האמא צריכה להשאר בבית, לבשל לכבס ולנקות עד שהילד בן 3 וכבר לא בחיתוליו. או אולי, הכוונה עד שהילד בן 181. אין לדעת. אגב, לרוב האמהות בארץ יש יותר מילד אחד. ברוב המשפחות שאני מכיר שני ההורים עובדים (כך גם אצלי ואצל אשתי). ייתכן מאד שכל מה שהתכוונת הוא שהאם לא צריכה להרגיש לחץ לחזור לעבודה - שתחזור כשהיא חשה מוכנה. בכל זאת, אני מעוניין לנצל את התגובה שלך כדי להגיד כמה דברים: - אני לא חש שאני "מוסר את גידול הילדים שלי לזרים", ולמיטב הבנתי כך גם הורים אחרים במצבי. מצד שני, המשפט הזה הוא תיאור רגשי ולא קונקרטי, אז אני יכול להבין שאפשר לראות את זה כך. אני פשוט רואה את זה אחרת. - להבנתי גם אותו צד שלישי (משפחתונים וגנים פרטיים) לא מתיימר לגדל את הילדים במקום ההורים. - מבחינה מעשית - אם אני משווה ילדים ששני הוריהם עובדים, לילדים שהאמא נשארת בבית (לצערי זה כל מה שאני מכיר באופן אישי), אני לא רואה יתרון מובהק לילדים מהסוג השני (יש יתרונות וחסרונות). האם אתה מכיר מחקרים שמראים יתרון כזה? אם כן, אנא שתף. ------- 1 זה בעיקר תלוי בן כמה מי שאומר את המשפט "הורים צריכים לגדל את הילדים שלהם" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תוקף איש קש. אני לא נוסטלגי, שמרן או חושב שמקומה של האישה בבית. אני לא אביר ההיפופוטמים (או איך שלא קוראים לו). לא צריך לשאוף שהאישה תהיה בבית. אבל מתי הפסקנו לשאוף כחברה ש*כולנו* נהיה יותר בבית? ימי העבודה מתארכים, מעסיקים לא מקיימים את חוקי שעות העבודה-ושעות נוספות (שכר גלובאאאאלי!) ולכולם נראה סביר שהבית רוב הזמן נקי מאבא, אמא והילדים. זה מטורף. במקום לשנות את החברה לטובה ולשחרר אותנו יותר מההחלטה השרירותית, המטופשת והמיותרת להעסיק עובדים חמישה (או אפילו שישה ואם אתה בסטארטאפ לפעמים אפילו שבעה) ימים בשבוע, אנחנו בחרנו להכניס גם את הנשים לשוק העבדות הזה, ועוד בחרנו לכנות את זה ״שחרור״. זה אולי נכון בקונטקסט של שיעור היסטוריה על פמיניזם (זה אכן התקדמות ממצב רע למצב ששואף ליותר שיוויון), אבל אולי הגיע הזמן לבחון את התוצאות מחדש? לא לבחון את התוצאות כדי לחזור אחורה בזמן, אלא לנסות למצוא דרכים לשפר את חיי המשפחה בחברה שלנו. אני חושב שאפשר לעשות זאת בלי לפגוע בתפוקה של שוק העבודה. רוב השוק מבזבז גם כך יותר מידי שעות ב״לדפוק שעון״. אפשר לשמור על תפוקה גבוהה גם עם פחות שעות עבודה ואף עם פחות ימי עבודה בשבוע. המצב שבו הגברים יוצאים לעבודה והנשים תקועות בבית הוא רע. אין ספק. המצב שבו הגברים תקועים בעבודה, הנשים תקועות בעבודה והילדים תקועים בצהרון או בגן, גם הוא איום ונורא. האם אלה שני המצבים היחידים שאנחנו כחברה מסוגלים לדמיין כחיים נאותים לנו ולילדים שלנו? אם כן, זה ממש עצוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הכיוון הזה, של הפסקה השנייה והשלישית שלך אני מאד מסכים. נורמות ההעסקה מזמן עברו את גבול הטעם הטוב, ואני כבר כתבתי גם כאן על כך שהשכר הגלובלי הוא אבי אבות הטומאה. אני כן מסתייג מניסוח ה'ילדים תקועים בגן'. הנסיון האישי שלי מראה שהגן היה מקום של התפתחות, גדילה והנאה עבור בתי הראשונה, מבחינה חברתית, רגשית וגם אינטלקטואלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מציע מצב של אין גן. אני מציע מצב של יותר זמן פנאי של הילדים עם הוריהם. עם שניהם ולא רק בשבת. גם גן, אבל גם יותר אבא ואמא. עד כמה הגן הוא מקום של התפתחות, גדילה והנאה, זה עניין יחסי, תלוי גן, תלוי שכבה סוציו אקונומית ותלוי באישיות הילד. ילדים רבים בישראל תקועים בגנים מגעילים, רעשניים, צפופים, רעים, מנוונים ואפילו אלימים. בתי כליאה לילדים. להכנס למקום כזה ולחטוף גועל. איכס. המצב נחשב *להיות תקוע* כאשר ההורים וילדיהם חייבים להמשיך את המצב הקיים, גם כאשר כולם שמים לב לכך שהגן הוא לא מקום של התפתחות, גדילה והנאה. המצב הזה קורה בהמון בתים, בגלל הסיבות שפירטתי למעלה (כולל אבי אבות הטומאה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבית יש מעט ילדים. בגן יש הרבה. אולי מה שמפריע לך הוא שהילד לא יוצא מהבית לשחק עם שאר הילדים? אבל איך זה יתאפשר ללא השגחה צמודה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אין לנו מחלוקת על העקרון, אלא על הפרטים. שעות העבודה כיום הן באמת מוגזמות. מצד שני עבודה זה דבר טוב ומועיל לאדם מבוגר, וגן זה דבר טוב ומועיל לילד - זו רק שאלה של מינון. בעיני, המצב שבו ילד נמצא בגן ובצהרון (ומאוחר יותר בבית ספר) 8 שעות ביום - נגיד בין 8 ל 4 אחה"צ - נשמע לי מצב טוב. הייתי מעדיף ששני הורים (ולא רק אחד, כמו שקורה הרבה פעמים) יעבדו 8 שעות ביום, ויחזרו בערך ב 4 הביתה ויפגשו את הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, במשפט "ולא רק אחד כמו שקורה הרבה פעמים" התכוונתי שהרבה פעמים לאמא יש "משרת אמא" כלומר חצי משרה, או עבודה שמסתיימת ב 3 - והיא מגיעה לאסוף את הילדים. ולאבא יש "משרת אבא" של 10 עד 12 שעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, רק עכשיו שמתי לב איפה כל הדיון הזה התפתח. ״מה אתם עושים עם חפצים ביתיים שכבר אינכם צריכים?״ שאלה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו שמת לב? מזל טוב! (וגם לעוד כמה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק. זו רק שאלה של מינון והמצב הקיים לא מקיים את המינון הנכון (בלשון המעטה). אף אחד לא הציע לבטל את שוק העבודה ולכן לא הבנתי בדיוק על מה אנחנו לא מסכימים. אם רק היינו יכולים לחזור הביתה ב-16 ולפגוש את הילדים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממוצע שעות העבודה לעובד בשנה פר מדינה (בשנת 2013): Mexico - 2237
Greece - 2037 Chile - 2015 Russia - 1980 Poland - 1918 Hungary - 1883 Estonia - 1868 >>>Israel - 1867<<< Turkey - 1832 Ireland - 1815 United States - 1788 . . . Austria - 1623 Sweden - 1607 Switzerland - 1585 Belgium - 1570 Slovenia - 1547 France - 1489 Denmark - 1411 Norway - 1408 . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממוצע זה מדד בעייתי. לפי הנתון שהבאת הממוצע עובד 85 אחוז ממשרה מלאה רשמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שזה מדד בעייתי והיה מאוד מעניין לראות את ההתפלגות, אבל הנתון הישראלי נראה מאוד גבוה, בעיקר כאשר מתחשבים בכך שבחלק גדול של המשפחות בישראל, הנשים או לא עובדות או עובדות במשרת ״אמא״ (כפי שקראו לזה למעלה) וזה מה שמושך אותו למטה. שלא לדבר על הנורמה הפסולה (והלא חוקית!) בישראל של אי דיווח ואי תשלום על שעות נוספות (מה שכנראה מושך את הנתון עוד יותר למטה). אנחנו נמצאים בעבודה יותר מידי וסומכים יותר מידי על כך שאנשים אחרים יגדלו את הילדים שלנו. לי, אישית, ממש נמאס להגיד ביי לבן שלי בבוקר, מיד כשהוא מתעורר ולחזור הביתה אחרי שהוא כבר נרדם. מי המציא את השגרה המטופשת הזאת ולמה כולם כל כך אדישים לקיומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים לגמרי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |