בתשובה להאייל האלמוני, 24/03/15 11:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין ספק, אבל אני חושב שנכון לקבוע שבישראל היחסים בין אחים בוגרים (וגם בין ילדים בוגרים להוריהם) נוטים להיות קרובים יותר מאשר בארה''ב. תופעות כמו שקיימות כאן לרוב של ילדים שגרים סמוך להוריהם או לאחיהם ונעזרים בהם בקביעות באיסוף הילדים והטיפול בהם הן נדירות בארה''ב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נו אז? יחסים קרובים ויחסים טובים זה לא אותו הדבר. קל לדמיין תסריט אפשרי שבו הדחיסות וחוסר הספייס שקיים במשפחה הישראלית המורחבת, *אולי* גורם לכך שפה סכסוכי האחים, המשקעים והיחסים המעורערים בין בני משפחה הם דווקא יותר נפוצים או חמורים. בלי נתונים, הטענות על האידיליה הישראלית לעומת איך שזה ״שם״ נשמעות לי סתם כמו טיעונים מן האגו או נובעים מתחושות פטריוטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מגדיר זאת כאידיליה, אבל אני חשוב שהמרחק מאד קובע. אני חושב בכלל, שלגבי האמריקאים והמרחקים הממוצעים בין בני משפחות שם, מה שמפתיע יותר זה שבכלל יש משפחות שמצליחות לשמור על יחסים כלשהם, ולא שיש כאלה שזה לא מצליח להן. בתור מי שגר שנתיים בחו''ל, וגם בני משפחה קרובים שלי בילו כמה שנים באירופה (פחות רחוק מהמרחק בין ניו-יורק לסאן פרנסיסקו, מיינד יו), אני יכול להעיד מיד ראשונה כמה זה קשה לשמור על קשרים כשאתה במרחק כמה שעות טיסה, ולא שעה - שעה וחצי בפקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה הם כל כך מתרחקים שם? כאילו, הייתי חושבת שבארץ האפשרויות-הבלתי-מוגבלות, האפשרויות אמורות להיות גם ליד הבית, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח, אם הבית שלך הוא בעיירה קטנה בנברסקה אז לא... בארץ, מי שההורים שלו גרים בנתניה או בקרית-גת יהיה בטווח נסיעה קצרה אליהם גם אם הוא יבחר לגור בתל-אביב. רוב הזוגות בארץ חיים במרחק של לכל היותר שעתיים של נסיעה מההורים של שני בני הזוג. לעומת זאת, מי שיבחר לגור בניו-יורק או סן-פרנסיסקו עלול להיות במרחק של טיסה (או לפחות נסיעה ממושכת מאד) מההורים. בארה"ב יש, בגלל השוק הגדול לכל מוצר, יותר התמחות: אתה יכול לעסוק בתחום מקצועי או אקדמי צר יותר, שממוקד באזורים ספציפיים (למשל בית חולים שמתמחה בטיפולים מסוימים, מחלקה אקדמית שעוסקת במשהו או חברה לניהול נכסים מסוג מסוים מאד וכו'). כתוצאה מכך, מי שבוחר בתחומים כאלה נאלץ ללכת בעקבותיהם - דווקא העובדה שהאפשרויות הן בלתי מוגבלות יוצרת במצב כזה את האילוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רובם המוחלט של תושבי ארה"ב יכולים למצוא עבודה בתחום התמחותם במרחק של שעתיים נסיעה מהמקום בו הם גדלו. הגודל (היחסי) של המיעוט שלא יכול למצוא עבודה כזאת זהה לחלוטין לגודלו של אותו מיעוט בשאר המדינות המתפתחות (כולל ישראל). נכון, יש גם ישרלאים שהתמחו בתחום כל כך צר שהם יכולים לעבוד רק בבוסטון או במלבורן, ונכון שהם הרבה יותר בולטים מרוב האנשים ה"פשוטים", אבל הם לא מאפיינים את האוכלוסיה, לא בישראל ולא בארה"ב. רוב האמריקאים, אגב, באמת לא מתרחק מהמקום בו הם גדלו. הנקודה היא שארה"ב היא מדינה ענקית שכל אזרח יכול להגר בתוכה בלי בעיות ביורוקרטיות, בלי הלם תרבות, בלי בעיות שפה, בעלות מאד נמוכה (כולל עלות נמוכה לחזור לביקור או בכלל), ולרוב גם ההכשרה והנסיון שלו יכולים לשמש אותו במעבר למדינה הבאה. הגירה מישראל, שכוללת בעיות חוקיות, קשיים כלכליים, הלם תרבותי, שינוי שפה, והרבה פעמים איפוס קריירה ועבר פיננסי, מושכת מאות אלפי אנשים, אז למה זה מוזר שכשאנחנו מורידים את כל החסמים האלה אנשים ממש מממשים את המשיכה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף למה שתשע אמר, זה שהן בלתי מוגבלות נובע גם מזה שהן לא מוגבלות לרדיוס של מאה קילומטר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים, אך לדעתי לא מדובר בתופעה ''ישראלית'' אלא ''יהודית'' - אני חושב שמשפחות יהודיות קשורות אחת לשנייה בקשר אדוק יותר מהגויים. אין לי הסבר טוב כרגע למה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומשום שמשפחות יהודיות הן יותר בלתי נסבלות, זה מתקשר לעוד נתון יהודי מפורסם - מזוכיזם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |