בתשובה לרון בן-יעקב, 03/04/15 10:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
===>"בישראל של היום ...ישנה הגדרה ברורה. הנקודה היחידה שעליה ניתן אולי להתמקח..." זו עמדה מאוד שמרנית שקשה ליישב עם מה שמצטייר כגישתך הכללית. אז מה אם "אוניברסליזם אחיד" הוא המצב המצוי1 היום בישראל (או במערב בכלל)? ואז מה אם אפילו זה היה המצב המצוי מאז יוון העתיקה? השאלה היא אם ואיך העובדה שזה המצב המצוי תומכת בטענה (שלך) שזה המצב הרצוי או מערערת על טענות נגדיות שזהו מצב שאיננו רצוי. ________ 1 וכמובן עולה מיד השאלה אם זה באמת המצב המצוי מבחינה יותר מהותית מפורמלית. האם הבטחת "קול אחד לכל אחד" בישראל מבטיחה צדק? האם אין בישראל מגזרים מקופחים או אחרים מועדפים? האם העיקרון של "קול אחד לכל אחד" יותר חשוב מהעיקרון שעל המשטר להתייחס באופן שווה לכל אחד מאזרחיו? ומה נכון לעשות כאשר העקרונות הללו מתנגשים? והאם הם אינם מתנגשים בישראל (ובמקומות אחרים)? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כבר כתבתי שליבי נוטה לכיוון של אריסטוקרטיה, ולו כעמוד האש (עמדה פילוסופית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מתנצל, כי אני לא מבין: האם זה עמוד אש (עמדה פילוסופית, אידיאל) שאתה רוצה או לא רוצה ללכת אחריו (לפעול למימושו)? אני לא מצליח ליישב את הנטייה לאריסטוקרטיה עם האמירה ש- "הנקודה היחידה שעליה ניתן אולי להמתקח הם אסירים, וודאי לא חולי נפש, קלושארים או אנאלפבתים". זו אמירה אנטי-אריסטוקרטית. אפשר שהעמימות נובעת מבילבול בין עמדה (="נטיית לב") לבין הקושי להוציא אותה אל הפועל. אולי, כבעל נטייה אריסטוקרטית, אתה סבור שאריסטוקרטיה (כזו או אחרת) היא המצב הראוי והרצוי, אבל אתה חושש שבמצב הקיים זו אוטופיה שההמונים לא יאפשרו את מימושה. אבל אם כך אז הנקודה שיש להתמקח עליה היא מה ניתן לעשות כדי להתקרב ככל האפשר למימוש האידיאל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |