בתשובה לאייל סתם, 08/04/15 10:32
עיבוד לשוני 653398
אני משער שיש שם מגוון רחב של חומרים, אבל אלה שתפקידם לנקות את הכלים הם מעטים למדי - היתר הם כנראה חומרים שתפקידם לטפל בצבע ובריח של הסבון (אולי גם בצמיגות) וכיו''ב. סבון כלים, בניגוד לשמפו, הוא מוצר שלא מיועד לטיפול בגוף - זה, מן הסתם, התירוץ שבאמצעותו הצליחו החברות לשכנע את המחוקק לא לחייב אותן לפרט.

אני לא מומחה גדול לכימיה, אבל עד כמה שאני מבין הקצף הוא תוצאה של נוכחות הדטרגנט. התפקיד העיקרי של הדטרגנט הוא לאפשר את ניקוי השומן בכך שהוא מבטל את הדחיה הטבעית שבינו לבין המים, בהיותו חומר בעל צד אחד שנמשך לשמן וצד אחד שנמשך למים. תוצאת לוואי של נוכחות הדטרגנט הוא שינוי במתח הפנים של המים שהוא מעורב בהם, שמביא ליצירת בועות יציבות-יחסית. אני משער שיש ליצרנים מדה של שליטה בכך ויש להם אפשרות להוסיף חומרים אחרים שישפיעו על מתח הפנים - השאלה היא אם החומרים האלה יהיו זולים יותר (יש מן הסתם גם פרמטרים נוספים, למשל אתה לא רוצה שהקצף יהיה יציב מדי ויהיה קשה לשטוף אותו מהכלי). אמני בועות סבון שמופיעים בפני ילדים יגידו לך שהנוסחה הביתית האידאלית ליצירת בועות-ענק כרוכה בהוספת כמות מסוימת של סוכר למי הסבון - נחמד לילדים, אבל מן הסתם לא תערובת טובה במיוחד לשטיפת כלים.

אקונומיקה זה סיפור אחר, היא לא דטרגנט אלא תכשיר מבוסס כלור שתוקף כל מיני חומרים (במיוחד אורגניים) ויודע להרוג חיידקים ופטריות - מה שסבון כלים לא עושה.
עיבוד לשוני 653404
לא מזמן ראיתי סבון ידיים שבו יש "25% לחות". למיטב הבנתי מדובר דווקא על רכיבים שומניים שמונעים מהסבון לייבש את העור. מה עם אמת בפרסום?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים