בתשובה לארז לנדוור, 27/04/15 8:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אצטט מהדודה: "הַלֶבַנְט (בצרפתית: Levant) הוא מונח גאוגרפי ותרבותי המתייחס לחלק המזרחי של אגן הים התיכון, ובפרט לחלק המערבי של אזור הסהר הפורה. לפי ההגדרה המצמצמת[דרושה הבהרה], כולל האזור את סוריה, לבנון, ישראל, עבר הירדן, וכן חלקים ממסופוטמיה..."1 אני מבינה שאתה אחד ממחברי הסקר? איש לא יטען שהחומוס, פלאפל ושיפודים הן המצאות ישראליות. גם לא השניצל, למרות כל הוריאציות שנעשו כאן עליו. ודאי שלא הסושי. תפוז וסברס מקורם לא בארץ. ועדיין - הם כולם, ישראלים. כותרת הסקר היא "מה המאכל הכי ישראלי?". לא "איזו המצאה קולינרית ישראלית היא הכי מוצלחת". 1 אני מקווה שאתה לא רוצה לשחק או באירופה או בספרד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. את צודקת. ב. באשר לסושי, לדעתי עדיין לא הייתי מכניס אותו לקנון כי (1) התפוצה שלו לא מספיק נרחבת. כמה סושיות יש מעבר לתל אביב וסביבתה הקרובה, ואולי קצת בירושלים? (2) האיכות שלו לא מספיק גבוהה. אפילו בתל אביב וסביבתה, כדי למצוא סושי ראוי, צריך לשלם הרבה כסף ולבחור אחת מחמש עד עשר אופציות לכל היותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את דברי על הסושי אני לוקחת בחזרה. הסושי אכן אינו ישראלי. כלומר, הוא עוד לא חוצה מגזרים, עדות, פופולארי אצל כולם וגם אין בו תוספות מקומיות, ככל הידוע לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוה - 'חוצה מגזרים' - זה המושג שהיה חסר לי בדיון על ההבדל בין תרבות מקומית לבין ערב רב של מנהגים מגזריים שעוד לא התגבשו לכזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא ככל שידוע לי ספייסי מיונז (כתוספת מקובלת) זה מייד אין איזרעל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סושי עם עמבה נשמע טעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש, אפילו המיונז הוא מהרעיונות היותר גרועים שנתקלתי בהם של המטבח המקומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלבנט הוא חלק מסוים מאוד של המזרח התיכון. חלק מהישראלים משתלבים בו יפה אבל מזרח תיכוניים ממש אנחנו לא (ולא שצריך לשאוף להגיע לכך). לפי הסקר והתפיסה הכללית אפשר בהחלט לחשוב שכל המאכלים האלה יחודיים כמעט אך ורק לישראל (מלבד הסושי כמובן שהיה באופציה ההומוריסטית). זוהי הפרובנציאליות הישראלית כמו האמירה הישראלית ''אין דבר יותר טוב מחומוס'' כשמוצג לדובר מאכל שהוא לא מכיר או האמירה שהיתה כאן פעם ש''בארץ יש לנו את הפירות והירקות הכי טובים'' שלא היתה מוצדקת כלל וכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הופך את הישראלים ללא מזרח תיכונים? אני בספק אם יש בישראל אדם בוגר אחד שחושב שחומוס הוא מאכל יחודי לישראל. די ברור שבאייל אין כזה. אתה נלחם באיש קש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה הישראלית היא שעטנז של תרבויות שונות - מערביות ומזרחיות ולא תרבות מקומית שנוצרה כאן. ככזאת, בדור זה, היא עדיין לא מזרח תיכונית. אז למה ההתיחסות לחומוס כמאכל ישראלי למרות ששורשיו הערבים ידועים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה זמן צריך לחלוף / מה צריך להתרחש עד שהיא תחשב למזרח תיכונית? בדיוק כמו שאנחנו קוראים להמבורגר מאכל אמריקאי למרות ששורשיו הגרמניים ידועים, לסושי מאכל יפני למרות ששורשיו הסיניים ידועים, לאסקרגו מאכל צרפתי למרות ששורשיו האיטלקים ידועים, לדג וצ'יפס מאכל אנגלי למרות ששורשיו היהודים ידועים... שאלת השורשים היא חסרת חשיבות, חומוס הוא מאכל ישראלי פשוט מפני שהוא מאפיין את מה שהישראלים אוכלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השעטנז הוא מקשה אחת ומהות חדשה. השעטנז הזה בהרכבו היחודי אופייני לישראל. השעטנז המדויק הזה לא קיים בתרבויות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל נמצאת בחלק-המאוד-מסויים-הזה-של-המזרח-התיכון. אפילו בהגדרה המצומצמת ביותר שלו. תרצה או לא. וזה מתאפיין בסט מאכלים מסויים, תרצה או לא, שגורים מאוד באזור. גם אם לא הביא אותם מאירופה חלק מסויים מהאוכלוסיה שהגיע מאירופה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |