בתשובה לתשע נשמות, 25/03/15 23:46
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654306
מעניין. היום התראיין מפקד זרוע היבשה, וכך מסופר בראיון:

דבר אחד היה מאוד ברור כבר כשנכנסנו ללשכתו של מפקד זרוע היבשה אלוף גיא צור בקומה האחרונה של המגדל בקריה בתל אביב - שהפעם הוא לא יגיד שהתקציב של צה"ל לא יספיק בשביל לקיים את כל האימונים השנה. בניגוד לשנה שעברה, כשצה"ל הפסיק את האימונים באמצע השנה בטענה כי נגמר לו הכסף, השנה זה לא יקרה. למה? משתי סיבות. ראשית, כי מערכת הביטחון כבר זכתה להבטחה לתוספת תקציב אדירה השנה (6 מיליארד שקל, נוסף ל־7 מיליארד שקל שהועברו בסוף השנה שעברה לכיסוי עלויות המלחמה בעזה). ושנית, כי הרמטכ"ל החדש גדי אייזנקוט הגדיר לצה"ל לפני חודש סדרי עדיפויות חדשים.

בניגוד לקודמו בני גנץ, אייזנקוט הבהיר כי האימונים לא ייעצרו ויקבלו עדיפות מעל לכל הוצאה תקציבית אחרת. פתאום, מתברר, התזה ששמענו מבכירי צה"ל בשנים האחרונות, שלפיה אילוצים תקציביים תמיד יפגעו קודם כל באימונים ובגיוסי המילואים כי זהו התקציב הגמיש של הצבא, עומדת למבחן מחדש. פתאום מתברר שאם רוצים, אפשר להעדיף את האימונים ולקצץ במקומות אחרים.

אלוף צור מוכן להסביר איך עושים את זה. החלק הראשון של התשובה הזו נשמע כמו דף המסרים הרגיל של מערכת הביטחון: "תקציב צה"ל הוא ברובו קשיח. כמעט שאין לנו גמישות. מה שקנית בתור ארגון (הכוונה מהתעשיות הביטחוניות - ג"ח וש"א) מחויב במשטר תשלומים. הקיום של החיילים הוא בסיסי והוא מתקדם באופן קבוע. אוכל, בגדים וכו'. לכן הגמישות היא מאוד קטנה. כל דבר שפתאום צץ, נניח שאתה צריך לגייס פתאום גדוד, הכסף הגמיש היחיד שנשאר לך זה באימונים. למה? כי את ימי המילואים אתה משלם במזומן כל 3 חודשים. זו הסיבה העיקרית לכך שכל כך חשוב לנו שנעבוד לפי תוכנית רב שנתית מאושרת על ידי הדרג המדיני, אחרי שחמש שנים כבר לא היתה אחת".

אבל אז, כשאנחנו שואלים איך בכל זאת הרמטכ"ל יכול להגדיר את התקציב לאימונים בעדיפות ראשונה, למרות שזה החלק הגמיש היחיד, התשובה של צור מדהימה אותנו. בהתחלה הוא עוד מתפתל קצת: "אתה חייב לחיות באיזונים. אני יכול להגיד שמעניינים אותי רק האימונים. אם למשל קניתי ממישהו תחמושת, אני אאט את קצב הרכישה. לא עד הקצה, אבל אאט את זה. אני רואה את האויב ויודע איזה אמצעי לחימה אני צריך ואיזו טכנולוגיה, אבל אני יכול להאט את הקצב של זה, עד לנקודה שאחריה זה לא סביר".

אבל אז הוא מגיע לפאנץ' ליין המהמם - המיליארדים שהוזרמו לתקציב הביטחון בסוף השנה שעברה לכיסוי עלויות צוק איתן לא רק כיסו את עלויות המלחמה, כי צה"ל השתמש בכסף הזה למטרות נוספות, תוך כדי שהוא פשוט פורס אותו. בעצם, הכסף הזה שהיה אמור לממן את עלויות המלחמה נתן לצה"ל אורך נשימה תקציבי גם לשנה הזו: "ב־2014 לא היתה לנו שום דלתא (מרווח) תקציבית. אבל אז היה צוק איתן. אירוע שעלה המון כסף, ויצר מצב שהיינו צריכים לקבל כסף גדול בשביל לחדש מלאים ולקנות אמל"ח שהבנו שחסר לנו. וכשאתה מקבל כסף, זה נותן לך עוד קצת נשימה. כשאתה מקבל כסף לתחמושת, אתה יכול לפרוס חלק מהתשלומים. זה פטנט שהמצאנו שהוא ממש שיא גינס. איך פורסים את המימון עד אינסוף בשביל לקיים את הצבא בשוטף".

עד כאן מתוך הראיון. במלים אחרות: צה"ל קיבל כסף כדי לחדש מלאים ולקנות אמל"ח שהוא פתאום הבין שחסר לו (צה"ל חוזר על אותה מלחמה עצמה ברצועה ובכל פעם מגלה אמל"ח חדש שחסר), אבל בעצם הוא משתמש בו לדברים אחרים (כשלעצמם נחוצים, אבל לא זה הענין). איך זה יכול להיות? איך למרות החוסר במלאים ובאמל"ח צה"ל יכול להרשות לעצמו "להאט את קצב הרכישה" ולשמור את הכסף למה שנראה לו נכון? אפשרות אחת היא שכשמתרחש "אירוע שעלה המון כסף, ויצר מצב שהיינו צריכים לקבל כסף גדול" אז הממשלה חותמת על הצ'קים שצה"ל מבקש, ולא בודקת כמה גדול הוא הכסף שבאמת נדרש. בחור שהיה קצין תקציבים בצה"ל כתב בפייסבוק שלו את הדברים האלה, בתגובה לראיון:

"אבל בין כל האיומים הרגילים, הוא מדבר על כך שהתקציב שצה"ל דרש עבור צוק איתן משמש גם לקיום השוטף של צה"ל. את שאול אמסטרדמסקי זה הפתיע, אותי פחות...
בתור קצין תקציבים, מלחמות, מבצעים, אירועים מיוחדים, היו הדרך שלנו לסגור את פערי התקציב ואפילו לשמור רזרבות לשנים הבאות.
בהתנתקות לדוגמא, צה"ל הצליח לסחוט כל כך הרבה כסף מהמדינה, שכבר ביולי סגרנו את כל החוזים שלנו קדימה ורק חיפשנו איפה לדחוף את הכסף שנשאר. כל מיני פרויקטים שלא אושרו בעבר, בניית אודיטוריומים, חדרי כושר, משרדים, כל דבר שדורש כסף והרבה ממנו.

קשה לי להסביר את ההתרגשות שהיה אפשר לחוש במסדרונות מחלקת התקציב, בכל פעם שהתחיל אירוע שכזה. טפטוף קל של קסאמים, גרם לכולם לעלות על מדי ב' ולהוציא מהבוידעם את המצגות והקבצים שמראים, בניפוח חסר פרופורציות, כמה כסף הוצאנו כבר על המבצע הזה, שאנחנו דורשים שיוחזר בהקדם, אחרת צה"ל קורס.
על כל עשרה חיילים ששמו לשמור על עמדה, דרשנו תקציב עבור המדים שלהם, האוכל, התחמושת שהם עשויים להשתמש בה, ציוד לחימה כבד, פחת על טנקים שאולי יוצאו מהמחסן, זקיפת זכויות לפנסיה של החיילים האלה על היום הזה וכל דבר שאפשר לכתוב במצגת עם מספר לידו. נכון, הצבא אמור לממן את הקיום השוטף של החיילים האלה מהתקציב שלו, כי אם לא היה מבצע הם היו אוכלים בכל מקרה, אבל עובדות זה לבוגדים שמסיתים נגד צה"ל והמדינה."
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654321
מפקד זרוע היבשה, קצין תקציבים, ניפוח מצגות והעיקר, הסיסמא הריקה "אין כסף לאימונים". אוי, ההונאה. השירותים האזרחיים קורסים וצה"ל משמין.
ןעדיין יהיו רבים שיאמרו: "אם צה"ל אומר שאין כסף לאימונים, אני מאמין לו". אחרי כמה עדויות של בכירים, של אנשי מקצוע מתוך הצבא, תיסדק אמונתם?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654323
זה מה שיפה באמונה - היא לא נותנת לעובדות לסדוק אותה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654326
היר היר
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654328
מה שמכוער הוא ההשלכות של האמונה הזו. כל עוד, למרות העובדות שנחשפות, הרוב יאמין לשקרים ולהונאה של צה''ל, לא יווצר לחץ ציבורי משמעותי מספיק כדי לאלץ את הצבא לנהוג באחריות ולהפנות את אותם מיליארדי שקלים לרפואה הקורסת, לחינוך הצפוף ולתחבורה והדיור הציבוריים. קשה למצוא יופי באמונה עיוורת שמשפיעה לרעה על כולנו וכה חבל שהעובדות אינן סודקות אותה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654329
הצבא לא צריך להפנות כלום לשום מקום,הצבא עושה את העבודה שלו -לנסות להשיג תקציב כמה שיותר גדול. מי שצריך לבקר את כל הדבר הזה הם הפוליטיקאים-ואם האזרחים ימשיכו להצביע למפלגות שהן מושחתות בDNA שלהן-הליכוד והעבודה (לא במקרה שתי מפלגות שמאל) זה לא יגמר.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654330
הליכוד היא מפלגת שמאל? הם יודעים את זה?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654331
כמובן,רק שהחברים בליכוד יותר מושחתים ואופורטוניסטים משמאלנים אידאולוגים שיש יותר במ.העבודה (מה שעושה אותם פחות מסוכנים).
תשאל אותם אם הם בעד מסירת יהודה ושומרון למרצחים הערבים?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654333
ומיליון המצביעים עבורם בבחירות האחרונות יודעים את זה?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654337
חלקם,חלקם חושבים (כמוני) שהם פשוט משקרים והתמיכה במסירת הארץ לרוצחים היא מהשפתיים לחוץ,אבל אני מניח שרובם יותר מאשר תמכו בנתניהו פשוט פחדו (כמוני) מהאפשרות שסוכן אמריקאי יהיה פה ראש ממשלה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654332
האם זה התפקיד של הצבא, להשיג תקציב כמה שיותר גדול? לשקר, לנפח דוחות, להפסיק אימונים בתואנות שווא? אם כן, מוזר שיש בכלל מי שמאמין להצהרות של הצבא לגבי צרכיו הכספיים.

אם ההתייחסות הרווחת בציבור אל הצבא היתה כאל גוף אינטרסנטי מובהק כל הסיפור היה נראה אחרת. זה לא המצב. רוב הציבור ובעיקר נתניהו נותנים גיבוי מלא לבקשותיו הכספיות ובכך, בהתנהגות בפועל, מתייחסים לצה"ל כאל גוף אמין ואחראי בניגוד למה שהוא באמת, גוף אינטרסנטי ולכן החברה כולה משלמת את המחיר.

יש צורך בחשיפות נוספות ובלחץ ציבורי גדול מספיק כדי לרסן את הצבא ולחלק את עוגת התקציב באופן אחראי יותר. יתכן ונתניהו שמיצב עצמו כמר ביטחון חושש לסרב לצבא כדי לא לסדוק את תדמיתו ובכך הוא מועל באחריותו כלפי כולנו, כל האזרחים. הוא ראש הממשלה ולא הרמטכ"ל וראוי היה שינהג אחרת מבלי לחכות שהביקורת הציבורית תכריח אותו לנהוג באחריות.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654336
כמובן,אני מצפה מכל גוף,אבל כל גוף (פרטי,מסחרי,ציבורי וכו') לנסות ולהגדיל את הכנסותיו/יעילותו/רווחיו/תחומי השפעתו וכו' (בהתאמה כמובן,צה"ל או כל משרד ממשלתי לא צריך להיות ריווחי) זה מה שאת מצפה ממנהל חברה פרטית שלך,זה מה שאת מצפה ממנהל חברה ציבורית שלך זה מה שאת מצפה מראש הממשלה שלך וזה מה שאתה צריכה לצפות מכל ראש ארגון טוב.

הרמטכ"ל ושר הביטחון תפקידם הוא לנסות להשיג כמה שיותר כספים להגדיל את טווח האחריות שלהם,ורק לחשוב איך משמידים כמה שיותר בכמה שפחות זמן ונזק סביבתי.
כמובן שאין רלוונטיות ללשקר.

מז"א גוף אינטרסנטי?! אם הממשלה תחליט לעלות שת שכר הרופאים ל200Kִִִִִִִִִ$ בחודש -את מצפה משר הבריאות ויו"ר השקר כלשהו של הרופאים לא להסכים כי זה יותר מידי?
אם כל אחד יעשה את העבודה שלו טוב החברה רק תרוויח,הרופאים והצבא צריכים לבקש-הכל-והממשלה צריכה לשקול סדרי עדיפויות.

נתניהו ראש ממשלה טוב,(אני בחיים לא אבחר בו,כי אני מצפה ליותר מטוב מראש ממשלה) הוא בעיקר טוב בניהול והתחמקות ממשברים,הוא לא רוצה להתנגש עם קבוצות כח חזקות מידי (אפילו לא מידי,סתם כח)
כמו שמסתמן שהוא הולך לעשות עם החרדים.

לא לתת כח לשמאל.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654345
ברור שזו ההתנהלות אבל ישנה מוסכמה שקרית כאילו המצב בשטח הוא כפי שהצבא מתאר אותו (אין כסף לאימונים וכולי). אילו המוסכמה היתה שצה"ל משקר לגבי מצבו הכספי, היתה לגיטימציה לדחות ולמתן מאד את דרישותיו. נתניהו ודובריו מתקפלים ומציגים את דיווחי הצבא כתאור מצב אמיתי. זו בעיה.

נתניהו ראש ממשלה גרוע, פחדן, מתקפל וחושש מעימותים, כלומר, לא מנהיג וחסר אחריות כוללת כלפינו האזרחים ולכן המשברים בכל תחומי האחריות שלו. הוא מצדיק זאת לכאורה בראייה כלכלית ליברלית שלמעשה דואגת שהעשירים יעשירו ולשאר האזרחים יחסרו מיטות, תורים זמינים לרופאים ומיכשור בבתי החולים והתלמידים ילמדו בכיתות בנות 30-40 ילד ובעיקר הפער בין השכבות העשירות והחלשות יגדל.

איך זה הופך אותו לראש ממשלה טוב כשהמצב של האזרח נעשה גרוע יותר ויותר? זו סתירה. (כן, איראן, איראן, החיים עצמם ושאר המנגינה החלולה הזו).
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654348
אני חושב שאת משתמשת במילה "שקר" בצורה לא נכונה.
"אין כסף לאימונים" משמעו-האימונים פחות חשובים מצוללת (או יותר מדויק מפנסיה תקציבית בגיל 40). זה לא שקר,זה סדר עדיפות.

זה מצב אמיתי,אין פה שקר,הויכוח הוא האם צוללת או מטוס או פנסיה.

אי אפשר להגיד שנתניהו גרוע,המצב שלנו טוב עשרות מונים מהמצב שהיה (לדוגמה) תחת פושעי אוסלו.יש לו אידאולוגיה ליברלית נכונה,אבל מכיוון שמנטליות שלא היא מנטליות "ניהולית" ללא חזון הוא לא מצליח להיות מעולה.

במה המצב שלך (או של קבוצה כלשהיא באוכלוסיה) נהיה "גרוע יותר ויותר"?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654350
יוקר המחיה, בפרט בדיור, גרוע היום משמעותית יחסית לימי אוסלו. והפערים גדלים. הטענה היא שההתנהגות הכלכלית של הממשלה היא גורם משמעותי להרעה הזאת.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654353
הפוך -הדיור יקר יותר כי ישנה דרישה גבוהה יותר לדירות,זה מעיד על מצב משקי טוב יותר.
זה שהפער גדל לא אומר שרמת החיים שלך,או כל פרט או קבוצה אחרת ירדה - אם לפני 10 שנים מישהו הרוויח 5000 ש"ח בחודש ואדם אחר 8000.והיום האדם הראשון מרוויח 7000 והשני 15000 זה מעיד על צמיחה יפה.

כמו שאומר המשפט המפורסם (שאני לא זוכר מי אמר):"קפיטליזם מחלק את העושר בצורה לא שווה,סוציאליזם מחלק את העוני בצורה שווה".

ברור שהיוקר של הדירות היא בגלל ההתנהגות של הממשלה,יש יותר מידי אינטרסים בעיניין הזה,כי הרי על פניו מה הבעיה של המדינה לבנות מחר מאה אלף יחידות דיור?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654355
"אם לפני 10 שנים מישהו הרוויח 5000 ש"ח בחודש ואדם אחר 8000. והיום האדם הראשון מרוויח 7000 והשני 15000 זה מעיד על צמיחה יפה." סביר יותר שזה מעיד על אינפלציה גבוהה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654360
לא סביר-יש נתונים.על מה זה מעיד לפי הנתונים שלך?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654361
עליה של 100% במשכורות ממוצעות במטבע מקומי ללא אינפלציה מצביעה על עליה של 8% בשנה ברציפות למשך עשור. אני לא מכיר הרבה מדינות עם כזאת צמיחה שנמשכה עשור ללא אינפלציה. הטעות שלך שהשתמשת בשם המטבע בזמן שמן הסתם רצית להשתמש בשווי כח קניה (ז"א, אם אני מבין נכון רצית להגיד משהו כמו: "אם לפני 10 שנים מישהו הרוויח בחודש מספיק על מנת לקנות 5000 ארוחות במקדונלד בחודש ואדם אחר 8000. והיום האדם הראשון מרוויח 7000 והשני 15000 זה מעיד על צמיחה יפה")
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654369
נכון,אני עומד מתוקן (כמו שאומר פה מי שאומר)
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654356
המשפט הראשון שלך שגוי (כנראה). הדיור יקר יותר כי יש היצע נמוך וכי יש ריבית גבוהה.

המשפט השני שלך צריך לקחת בחשבון את השינוי באינפלציה. אם האינפלציה ב-‏10 שנים הצטברה ל-‏40 אחוז, כח הקנייה של האדם הראשון לא השתנה (ולכן רמת חייו לא עלתה), אבל כח הקנייה של השני עלה הרבה מעבר לאינפלציה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654359
היצא נמוך וביקוש גבוה זה אותו דבר.
ריבית גבוהה צריכה הייתה למתן לקיחת משכנתאות ולעודד חיסכונות (במקום דיור להשקעה).

אוקי,כח הקניה עלה או לא?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654371
הריבית היא כמובן נמוכה ביותר ולא גבוהה. אני שמח על כן שבעקבות שגיאת ההקלדה שלי, אנחנו מסכימים שהיא גורם מכריע בניפוח מחירי הדירות. ותודה לנגידה קרנית פלוג שהביאתנו עד הלום.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654421
תזכיר לי, ממתי עולים מחירי הדירות וכמה זמן נמצאת פלוג בתפקידה? איזה חלק מעליית המחירים ניתן ליחס להחלטות מאז כניסתה של פלוג לתפקיד?

עליית מחירי הדיור היא בעיה חברתית-כלכלית שאכן כואבת לאזרחים רבים, אבל היא רק פרמטר אחד מאלה שבנק ישראל צריך לשקול בהחלטות הרבית - ולא אחד החשובים בהם. ההשפעה של הרבית על מחירי הדירות היא אחת מההשלכות של ההחלטות האלה, אבל יש גם הרבה השלכות אחרות. אם כואבת לך השן כשאתה לועס, אתה לא מפסיק לאכול. אתה ממשיך לאכול, אולי עם קצת יותר תשומת לב לדברים נוקשים או חמים מאד, ובמקביל אתה הולך לרופא שיניים כדי לטפל בנושא הספציפי. אם העלאת רבית תגרום לדרדור המשק למיתון (כפי שהאינפלציה האפסית-עד-שלילית מרמזת) או לייסוף השקל שיהפוך את היצוא ללא-תחרותי, היא עלולה להזיק לאין ערוך יותר מהתועלת שאולי תיגרם בהורדת המחירים. אדם שפוטר מעבודתו לא ימצא נחמה רבה בכך שלו היתה לו אפשרות לקחת משכנתא הוא היה יכול לקנות דירה בחמישה אחוזים פחות.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654427
היא בתפקידה יותר זמן מתקופת כהונתו של שר האוצר הקודם. והיא ממשיכה באופן עקבי ואטום את המדיניות שהיתה בבנק ישראל לפניה.
איזה חלק מעליית מחירי הדירות אפשר ליחס לריביות הנמוכות באופן מופרך שהיא משיתה עלינו? את חלק הארי לדעתי.
לאור ריביות המשכנתאות שאני שומע עליהן לאחרונה, מבחינה כלכלית גרידא היה כדאי לכל אחד מאיתנו לקחת משכנתא מחר, רק מההפרש בינה לבין התשואה על הכסף בבנק היית עושה 4 אחוז בשנה בקלות.

יללות היצוא וייסוף השקל כבר הבאישו מרוב שימוש מופרז וחוזר ונשנה. אם כל אחוז בריבית הופך את עולמם של היצואנים, אז עליית הדולר ב-‏16% בשנה האחרונה היתה צריכה לגרום להם לרקוד על הגגות מרוב אושר ולהכריז שמצבם מעולם לא היה טוב יותר. משום מה לא שמעתי את יללות השמחה האלה, ובצדק.
אם אתה חושב שכל אחוז בדולר הופך את השוק ללא תחרותי, אז היום אנחנו בעודף של 16 אחוז סופר תחרותיים, ואפשר אולי לחשוב על עוד בעיות בכלכלה הישראלית, ולמתן את העודף העצום הזה.

ההנחה שריבית שגדולה מהשפל ההיסטורי של עשירית אחוז שבו היא נמצאת היום תביא את המשק למיתון, היא היסטריה שאין לה על מה להתבסס. ואם אתה טוען שהמיתון כבר כאן - אז כנראה שהריבית הנמוכה זה לא מה שעוזר לו.

ברור שלבנק ישראל יש עוד שיקולים, כמו שהזכרת, אבל נראה שבאופן עקבי ודוגמטי, הוא מעדיף את היצואנים והתעשיינים על האזרחים הקטנים. ולא הייתי קונה כל כך מהר את הצווחות על פיטורים. זה לא שאין כאלה, אבל לחברות יש מספיק סיבות לפטר גם כשהדולר ב-‏4 שקלים, ואני יכול לספר לך שהן אכן עושות זאת פה ושם.
איומי הפיטורים הקולניים של התעשיינים מזכירים לי יותר מהכל את איומי הפסקת האימונים של צה"ל, ברגע שמישהו לרגע חושב לקצץ ברווחיהם/תקציבו. יללות תקשורתיות שמגיעות מהפוזיציה וביניהן לבין המצב האמיתי (וטובת אזרחי המדינה) יש מרחק רב.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654431
איזו תשואה על הכסף בבנק?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654439
לא ברורה לי השאלה, אז אני אניח שאתה מתכוון לשאול (ותתקן אותי אם אני טועה) "למה אתה מניח שתעשה תשואה כזאת או אחרת על הכסף בבנק ועל פי איזה נתונים?".

אז, לדוגמה, ב-‏2014 התשואה הממוצעת‏1 של קופות הגמל היתה 5.7%. וב-‏2013 כמעט כפול.
זה כמובן לא מבטיח כלום לבאות וכל הג'אז הזה, אבל אתה חייב להסתמך על משהו.

1 שזה אומר מנהלים גרועים וטובים - שזה אומר שלא היית צריך להיות משקיע-על כדי לקבל אותה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654463
אוקי, אז "הבנק" לא נותן לך תשואה על הכסף. מדובר על תמורה לסיכון. אגב, זו תשואה לפני או אחרי דמי ניהול?

(אני אישית מצליח לנהל את הכסף שלי באופן גרוע בהרבה, אגב.)
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654472
בוא לא נתעסק בסמנטיקה. מדובר על תשואה על הכסף בבנק.

אני מניח שאחרי דמי ניהול, וזה לא היה ממש קשה לעבור את הביצועים האלה בשנה שעברה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654496
אתה לא מבדיל בין תשואה שנובעת מערך הזמן של הכסף לבין תשואה שנובעת מתמורה לסיכון?

מצד שני, כנראה שבכל זאת אתה יודע מה אתה עושה - בטח שיותר טוב ממני... את הכסף סופרים במדרגות, כמו שאומרים.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654506
יש לך מכשיר פיננסי שאני יכול להשקיע בו שנותן את ערך הזמן של הכסף?

כל יועץ פיננסי יאמר לך שבהשקעות, בטח לטווח ארוך, הסיכון הכי נפוץ אצל משקיעים הוא תיק חסר סיכון. ההפסדים ארוכי הטווח על תיק כזה הם אדירים.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654479
יתכן שהיא מכהנת כבר יותר זמן מאשר זה שמינה אותה. אם היא גרועה אז זו רק הדגמה של הפתגם על האבן שטיפש אחד זורק לבאר. אם הוא חשב שיש להעלות את הרבית כדי לטפל במחירי הדיור או מכל סיבה אחרת, הוא היה צריך לברר איתה לפני המינוי מה דעתה על כך. אני לא מוצא שום התבטאות שלו בנושא הרבית מטוב עד רע, ובפרט לא קריאה להעלאת הרבית.

שפשפתי את עיני למראה הטענה שלך אודות התשואה על הכסף בבנק, הבנק שלי עושה טובה כשהוא נותן לי 0.01% שנתי על הפקדונות. תהיתי אם יש מקום שבו נותנים משכנתא ברבית שלילית של 4%. זה היה יכול להיות מגניב: אתה לא צריך לשלם כלום, והחוב שלך מצטמצם מדי שנה. למרבה הצער הבהרת שמדובר על תשואה בהשקעות ולא בבנק - ולא צריך להיות מומחה גדול בשוק ההון כדי לדעת שביום שבו בנק ישראל יעלה את הרביות גם התשואות האלה תתהפכנה. השאלה היא האם עצם העובדה שניתן לקחת משכנתא ברבית נמוכה-יחסית הוא גורם מהותי בעליית המחירים. המחירים הרי עלו גם לפני שהרביות הגיעו לרמתן הנמוכה הנוכחית. בנק ישראל דווקא ניסה למתן את ההשפעה של הרבית בדרך אחרת - על ידי רגולציה שמגבילה את הקף האשראי לנדל"ן בבנקים ואת החלק ממחיר הדירה שניתן לממן במשכנתא. לא ראיתי שזה השפיע. בעיית מחירי הדיור היא מורכבת ורבת פנים מכדי שניתן יהיה ליחס אותה (או אפילו את מרביתה) למשתנה אחד ויחיד.

ברור שהתעשיינים והיצואנים מדברים מהפוזיציה, אבל גם אם אתה לא מאזין להם אתה צריך לקחת בחשבון את ההנחות הבסיסיות שמלמדים בשנה א' בכלכלה: עליית רבית מדכאת פעילות משקית, הורדת רבית מעודדת אותה; משק שאין בו אינפלציה הוא משק על סף מיתון. בנק ישראל נדרש על פי חוק לדאוג ליציבות המחירים בהתאם לתוואי (העולה) שקבעה הממשלה ולצמיחה במשק. זה המנדט שלו, לא טיפול בבעיות של מגזר או ענף מסוים. בשביל לטפל במחירי הדיור יש מנגנונים אחרים וממוקדים יותר, בדיוק כפי שכדי לטפל בשיניים לא צריך לסכן את כל הגוף - גם אם כאב שיניים הוא חריף מאד כשהוא מתרחש. יש אנשים שבוחרים להתעלם מיסודות הכלכלה, שמפריחים כל מיני תכניות ואומרים דברים כמו "אני יודע שהכלכלנים מתנגדים, זה בסדר כי התכנית הזו היא לא בשבילם אלא בשביל צעירים בלי דירות". לפעמים קורה שאנשים כאלה אפילו מתגלגלים ממקומם הטבעי מאחורי הגה המונית או המקלדת של "שבעה ימים" ומגיעים לתפקיד ביצועי, ואז צריך רק לקוות שהם ייפלטו משם מספיק מהר כדי לא לגרום נזק. אני מקווה שאף אחד כזה לא יתמנה לנגיד בנק ישראל.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654485
כבר הבאתי כאן בעבר גרפים שמראים קורלציה מובהקת בין ירידת הריבית במשק ועליית מחירי הדירות. המחירים עלו ועולים כשהריבית ירדה וירדה עד שהגיעה לרמתה האפסית הנוכחית.

אם תפתח את עיתוני הכלכלה בימים אלה, תראה מה מתכננת הממשלה החדשה, ואולי תתחיל להתגעגע לקודמת עם שר האוצר שלה. זה כמובן בתנאי שתהיה מוכן להביט בנתונים ולא במה שפמפמו כתבי דה מרקר, שנראה היום שהם כבר מתחילים להתחרט.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654517
לקודמת לא אתגעגע, נקודה. היא לא עשתה דבר שיגרום לי להתגעגע אליה. אתה מכיר ודאי את הבדיחה על הגנב שרצו לומר דבר שבח בהספד שלו ולא מצאו, עד שמישהו גילה: הבן שלו גרוע ממנו. שוין. לגבי שר האוצר החדש עוד צריך לראות כיצד הוא יפעל; הוא לא היה יכול לעשות הרבה בנוגע להבטחות של ראש הממשלה לסיעות אחרות מעבר למה שעשה, אבל בניגוד לקודמו נראה שהוא מבין הרבה יותר טוב איך הדברים עובדים. השר הקודם קיבל את משרד האוצר נגד רצונו, וגם לא קיבל ולא ניסה לקבל שום תפקיד אחר שהיה יכול לעזור לו לטפל בבעיה. כחלון מבין שדרושה לו גישה מערכתית שמטפלת בכל האספקטים של הנושא, ולכן הוא דרש גם את האוצר, גם את השיכון, גם את התכנון, גם את הגנת הסביבה וגם את הכספים. הוא לא רוצה להסתבך עם איזה ניסן סלומיאנסקי שתוקע לו את מה שהוא רוצה לעשות במשך חודשים - לפיד, בחוסר נסיונו, הלך על תכנית בלי לשכנע אף אחד בתועלת שבה ולכן נתקל במכשולים גם על ימין וגם על שמאל ולא הצליח לממש כלום. כעת נותר לראות האם הדברים שכחלון רוצה לעשות הם טובים יותר; יש לי חשש כבד מהשליטה שלו בתכנון ובהגנ"ס. מצב כזה הוא למעשה חוסר בקרה מוחלט על מה שיקרה, והתוצאות עלולות להיות בכיה לדורות. אבל לפחות נראה שמדובר באדם שיודע איך המערכת עובדת ומה צריך כדי להשיג תוצאות.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654552
יש לי רק שאלה אחת: יאיר לפיד (האליל שלך) לא הבין את זה? מדוע לא פעל ללחוץ על בנק ישראל להעלות ריבית? אני לא זוכר אפילו יציאה פייסבוקית אחת שלו בכיוון הזה, והיו לו הרבה בכל הכיוונים.

האמת היא שאין צורך להעלות את ריבית בנק ישראל. מספיק שהפיקוח על הבנקים ידאג באמצעות רגולציה ליקר את הריבית על משכנתאות. באמת מעניין; או שאתה יודע משהו שלפיד לא ידע, או שלפיד ידע משהו שאתה לא יודע...

___
אני מסכים אגב לתאורית הריבית.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654553
אם אנחנו מסכימים על הריבית, דייני.
אלילים זה אצל דתיים, אני חילוני, ועל כן חושב שאף אחד הוא לא מושלם. הוא לבטח לא היה שר אוצר מושלם, אבל לא יותר גרוע מקודמו, ועם כל ההצלחה שאני מאחל לכחלון, נקודת ההתחלה שלו גרועה הרבה יותר בגלל הממשלה המתרפסת לחרדים שנוא חלק ממנה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654562
גיא רולניק ציטט את יאיר לפיד שאמר כשעוד עבד בטלוויזיה ונשאל על היותו הפרזנטור של בנק הפועלים: ״22 שנה אני עוסק בעיתונות ומעולם לא נגעתי בבנקאות. ברור לכל שברגע שאני עושה פרסומת לבנק אני גוזר על עצמי לפחות 22 שנה נוספות כאלה״.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654507
מסתבר שגם בנק ישראל מכיר את הנתונים - עלייה של 97% במחירי הדיור מ2007, רק שסדר העדיפויות שלו אחר. המתעניינים מוזמנים להביט מה קרה לשיעורי הריבית מאז ולהסיק את המסקנה המתבקשת.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654512
אני בטוח שאין צורך ללמד אותך להבדיל בין מתאם לבין קשר סיבתי.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654530
אבל כשיש גם מתאם סטטיסטי וגם מנגנון מפורש של סיבה ומסובב, זה בערך כל מה שצריך.

והסיבה היא ברורה, כלכלית ורציונלית (ואני מתפלא שאת זה כן צריך להסביר לך): כשיש לך אפיק השקעה שנותן ארבעה אחוזי רווח בשנה, ואפיק השקעה אחר שנותן 0.1 אחוז בשנה (שניהם חסרי סיכון לצורך העניין) - זה יוצר דחיפה מאד משמעותית לכיוון האפיק הראשון.
תוסיף לזה העלאה עצומה בכדאיות המימון של האפיק הראשון‏1, וקיבלת דחיפה בריבוע ועוד מתאם סטטיסטי גבוה.

במצב הנ"ל, מי שטוען שזאת לא הסיבה צריך להביא טיעונים מאד חזקים נגד ההיפותיזה הזאת.

1 משכנתא לעשרים שנה היום עולה במצטבר כשלושים אחוז פחות מחברתה מלפני חמש עשרה שנה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654533
מהיכן ארבעה אחוז רווח חסר סיכון? אתה מדבר על לקחת משכנתא ולהשקיע את הכסף בשוק המניות? זה לא סתם סיכון, זה סיכון ממונף באבוהה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654543
לא הבנת. הרווח של ארבעה אחוז הוא הרווח על דירה שנובע מהשכרתה. זה הרווח נטול הסיכון של משקיע בדירה. הרווח מעליית או ירידת ערכה הוא לא נטול סיכון.

כשמול זה הרווח שלך מהשקעה נטולת סיכון בבנק הוא אפסי, זה מאד מעודד אותך לקנות דירה.

שים לב אגב שלאחרונה הרווח משכירות אכן ירד מהארבעה או אפילו חמישה אחוז שהיו נהוגים לאורך השנים, ומאותה סיבה בדיוק של ריביות אפסיות. בשוק (סמי) משוכלל, זה שהרווח בערוצי השקעה אלטרנטיביים זעום, גורם לזה שהמשכירים מוכנים לשכר דירה נמוך יותר מארבעה אחוז בשנה, כי אין להם אפשרות עדיפה. כשהריביות היו או יהיו גבוהות יותר, גם היחס בין שכר הדירה למחיר הדירה יתקן בהתאם. בקישור שהבאתי אתמול לפרזנטציה של המשנה לנגידה על מחירי הדיור, אכן היא ציינה בבירור שהעלייה במחירי השכירות נמוכה משמעותית מהעלייה במחירי הדירות‏1 מאז 2007. וזה מדגים את האפקט שציינתי.

1 כאן מסתתר היטב עוד עיוות בכל הדיבור על 'המדד לא עלה, אז מה אתם מקטרים על מחירי הדיור?':
מחירי הדירות עלו מאז ב97%, אבל אם אני זוכר נכון, מחירי השכירות עלו בכמחצית מזה. עכשיו זהו התעלול - מדד המחירים לצרכן משקלל רק את מחירי השכירות!2. זה אומר שכמחצית מעליית מחירי הדירות לא כלולה במדד. מה שאומר שהמדד ש'רואה' משפחה שכן רכשה דירה בשנים האלה, שילמה עליה ותשלם עליה לאורך עשרים שנה הקרובות, הוא מדד הרבה יותר גבוה מהמדד לצרכן.

כמה יותר גבוה? אפשר לתת הערכה גסה, שכיוון שהדיור מהווה 25% מממד המחירים לצרכן, וחמישים אחוזי עלייה לא נכללו בו, אזי 12% היו אמורים להתווסף אליו.

2 כן, מישהו, עומר כמדומני, הסביר לי כבר שזה הדבר הנכון מבחינה כלכלית. רק חצי השתכנעתי, אבל בואו נשים את זה רגע בצד‏3.

3 ואפילו אז יש כאן תעלול נוסף חבוי: כשאומרים לנו כמה עלו מחירי הדירות ריאלית, אנחנו שוכחים שבפרמטר הזה מחירי הדיור הם חלק מעליית המדד, וזה מקטין את הרווח הריאלי בין עליית מחירי הדיור לעליית המדד. אבל זאת לא חוכמה. אד אבסורדום - העלייה הריאלית של סל המוצרים במדד לצרכן תהיה תמיד ובהגדרה אפס מאופס. זה לא אומר כלום על יוקר המחיה שלנו.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654546
אוקי, תודה על ההסבר.

אני משלם שכר דירה שהוא בערך 2.5-3 אחוז (שנתי) ממחיר השוק של נכס דומה, בעיקר בגלל העליה המטורפת במחירי הדירות. מדי פעם אני מנסה להעריך האם כדאי לנו לקחת משכנתא ולקנות בית (חסרים לי נתונים: מה ריבית המשכנתא שנוכל לקבל ועל איזה חלק מערך הדירה, לא הצלחתי למצוא טבלאות באינטרנט). בהנתן שיש מוטיבציה פוליטית חזקה להורדת מחירי הדירות בשנים הקרובות, אולי זה לא זמן טוב לרדת מהגדר בכל מקרה. חוץ מזה, המחשבה על לסחוב חוב של מאות אלפי שקלים לבנק למשך עשרות שנים לא עושה לי טוב.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654537
מגמת הירידה בריבית בישראל נמשכה יותר מעשרים שנה בהם היו תקופות שמחירי הדירות עלו והיו תקופות שירדו. קל יותר לראות מתאם בין עליית מחירי הדיור לבין כמות התחלות הבניה (מוזז בשלוש שנים קדימה)
אני חושב שכבר דיברנו על זה.
אאז''נ גם הראיתי מה קרה למחירי הדיור בארה''ב ובגרמניה בתקופה שבשתיהן היתה מגמה רצופה של ירידה בריבית.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654542
כן, כבר דיברנו על זה והראינו שהמתאם מול ירידת הריבית ישיר יותר ומובהק יותר מהמתאם מול התחלות הבנייה.
וגם אמרנו שזה שיש עוד גורמים מסייעים, לא מבטל את אחריותה של הריבית לעליית המחירים.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654551
מצאתי את הפתיל. בעניין הערת הרגל 2 מתגובה 647189 שלך משם:
לכאורה על פי הטענה שלך גם אם תעלה כעת הריבית באחוז שלם מחירי הדירות לא יירדו, אולי יאיטו את עלייתם, כי עדיין תשואת ההשכרה תהיה גבוהה משמעותית מתשואת תכניות חסכון.

אני טוען שלאור גמר בניה נאה בשנתיים הקרובות מחירי הדירות לא יעלו גם אם הריבית תשאר ברמתה הנוכחית, קל וחומר שיירדו אם תעלה בכמה שברי אחוז.

כל מה שנותר הוא להמתין שנה שנתיים :)
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654554
מחירי הדירות ירדו אם הריבית תעלה גם באחוז, כי נקודת שיווי המשקל בין הכדאיות לדירה ומשכנתא לכדאיות באג"חים תשתנה לרעת הראשונה.
אגב, הנתונים מראים שעבר מזה זמן רמת הבנייה עברה את הסף שהבאת אז, 40,000, ומחירי הדירות בינתיים בשלהם.
בכל מקרה נראה שכחלון הולך לשנות משמעותית את השוק הזה, אז נחייה ונראה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654558
>>מחירי הדירות ירדו אם הריבית תעלה גם באחוז

אז למה הם עלו כשהיא הייתה גבוהה בשניים ואפילו שלושה אחוזים מעכשיו?

>>הנתונים מראים שעבר מזה זמן רמת הבנייה עברה את הסף שהבאת אז, 40,000, ומחירי הדירות בינתיים בשלהם

תגובה 647188 שם המספרים הם של גמר בניה.
אם אתה מדבר על התחלות בניה, אמרתי שצריך להזיז בשנתיים-שלוש כי זמן בניה של דירה בישראל עולה על 26 חדשים.
הנה המספרים של התחלות בניה (ההערכה היא שהמספר הסופי ל 2014 יהיה דומה לזה של 2013)
ניתן לראות בתגובה 647188 שהגידול בהתחלות הבניה ב 2011 הגיע לשוק ב 2013. לפיכך ההיצע המוגבר של שנת השיא 2013 צריך להגיע במהלך השנה הקרובה לשווקים ולבלום, אולי גם להפוך, את מגמת העליה במחיר גם אם הריבית לא תעלה באותו זמן.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654563
הם עלו כי נקודת שיווי המשקל השתנתה יחסית לריבית שהיתה קודם. אתה מפספס משהו - זה לא שמחירי הדירות עולים ועולים כשיש ריבית מסוימת. הם עולים כשהריבית יורדת. הם עלו כשהיא ירדה מ4 ל3 אחוז, והמשיכו לעלות כשהיא ירדה לאפס משם. וכשהיא תעלה באחוז, הם לא יערד לרמה בה היו ב4 אחוז ריבית, אלא לרמה בה היו באחד אחוז. וכמובן, גורמים אחרים ישפיעו גם הם.

למה ההיצע המוגבר של שנת 2013 לא גרם לירידת מחירים כבר ב2014,אלא להיפך? תמהני.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654577
ריבית בנק ישראל ירדה בחדות מ 11.2% בדצמבר 99' ל 4.1% באפריל 2004, ואחר כך נותרה יציבה פחות או יותר בטווח 3.5%-5.5% מאז ועד מרץ 2008

מחירי הדירות, לעומת זאת, ירדו ריאלית באותה תקופה שמונה שנים ברציפות משנת 2000 עד 2007.
אני לא מצליח לראות את הקורלציה שאתה מדבר עליה.

>>למה ההיצע המוגבר של שנת 2013 לא גרם לירידת מחירים כבר ב2014,אלא להיפך?

תגובה 647188
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654584
כל עוד הריבית היתה מעל לטווח של ארבעה אחוז, שהוא האחוז הרווח בחולם לרווח משכירות, עדיין לא היה כדאי לקנות דירה יחסית לריבית פקדונות או אג"ח. ברגע שהריבית ירדה מתחת לזה, התחילה הנהירה לערוצי השקעה אלטרנטיביים - דירות. מכאן ומטה ההשפעה היא יחסית, ככל שהריבית נמוכה יותר המחירים עולים יותר מהסיבות שכבר פירטנו.

ושוב אני מזכיר שגם ענייני כמות הדירות משפיעים, אני לא טוען שלא. רק שבשנים האחרונות הריבית המגוחכת מעפילה הרבה מעבר להם.

באשר להפניה שלך, היא די מיותרת, אני יכול הרי להפנות אותך לתגובה 647189 שעונה בדיוק לתגובה שלך, ואחרי שקראתי אותה גם גיליתי שבהערות הרגל שלה אני עונה לך בדיוק את מה שעניתי בתגובה הנוכחית שלי. אז אם אתה רוצה לעשות שידורים חוזרים לפתיל שכבר היינו בו, אתה מוזמן לשדר את המקור ולא לעשות ריבוט לפתיל ולקוות שיצא משהו אחר, חבל על זמנך וזמני.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654589
אתה מתאר את צד הביקוש, את סקטור המשקיעים בצד הביקוש, ואני מתאר את צד ההיצע.
מי מהם משפיע יותר? בכלכלה בוחנים את זה דרך גמישות הביקוש וגמישות ההיצע.
מכיוון שאין מה לדבר על גמישות ההיצע בשוק הדיור (לוקח שנים לתכנן ולבנות) אז גמישות הביקוש היא שתקבע עד כמה שינויים בהיצע ישפיעו על המחיר.
בשוק שבו הביקוש קשיח תנודות קטנות בהיצע גורמות לתנודות מחיר גדולות מאוד. לדוגמה שוק הנפט העולמי של 87 מיליון חביות ביום- מספיק שההיצע יגדל ב 1-1.5 מיליון חביות ליום מעבר לביקוש הזה (כפי שקרה בחצי שנה האחרונה) והמחיר צונח למחצית.
אז נכון שהביקוש של המשקיעים מושפע מאוד מרמת הריבית (ושל זוגות צעירים מעט מאוד- הביקוש שלהם מאוד קשיח) אבל השאלה היא האם ככל שהריבית יורדת המשקיעים מוכנים לקנות יותר דירות, לא האם הם מוכנים לשלם יותר עבור אותה כמות דירות.
כי לכאורה אם הם מוכנים לקנות אותה כמות דירות וההיצע גדל מעבר לכמות הזו, זה לא משנה שהם מוכנים לקנות יותר ביוקר- המחיר יירד. אבל אם הם מוכנים לקנות יותר דירות כאשר הריבית יורדת אז באמת השפעת ההיצע קטנה יותר.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654604
"האם ככל שהריבית יורדת המשקיעים מוכנים לקנות יותר דירות, לא האם הם מוכנים לשלם יותר עבור אותה כמות דירות" - כן, הראשון.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 656434
בוא ננסה לבנות מודל כלכלי שבו יש שתי קבוצות של קונים-
קבוצה אחת של הזוגות הצעירים (קוני דירה ראשונה)
וקבוצה שניה של המשקיעים (קוני דירה שניה ויותר)

הביקוש של הזוגות הצעירים יחסית קשיח בסביבות 40,000 דירות בשנה. נגיד שעבור מחיר דירה חציונית בין 600 אלף ש"ח ל 1.0 מיליון ש"ח שפונקצית הביקוש של הזוגות הצעירים היא 40000-5D כאשר D היא תוספת המחיר (באלפי ש"ח) מעל 600 אלף ש"ח, ועבור מחיר הגבוה מ 1.0 מיליון ש"ח נגיד שהיא 38000-10D.

הביקוש של המשקיעים הרבה יותר גמיש ונניח שהוא תלוי רק בפער בין ריבית לבין תשואת השכירות. כאשר S היא תשואת השכירות ו R היא הריבית על תכנית חסכון ל 5 שנים.
הפונקציה תהיה נניח 8000*(1.2-S-R)
(זה לא מדויק בהרבה רמות, למשל שאם הפער בין הריביות יציב, הביקוש של המשקיעים אמור לדעוך משנה לשנה כאשר חלק גדול יותר מנכסיהם נמצא בנדל"ן. וגם אם הפער גדל קצת, משקיע שכבר קנה דירה במרבית חסכונותיו לא יקנה עוד אחת באשראי כעבור שנתיים רק בגלל שהפער בין הריביות גדל בעוד אחוז).

עכשיו זכור שהיצע הדירות החדשות קשיח כמעט לחלוטין - זמן הבניה הממוצע של דירה הוא 26 חודשים, והיזמים רוצים קודם כל להחזיר את ההשקעה. אם יש ביקושים טובים לפרוייקט הם יעלו את המחיר משמעותית רק ל 20% האחרונים שלו. לצורך המודל שלנו בוא ניקח בתור היצע הדירות בשנה מסוימת את התחלות הבניה של שנתיים קודם לה.
עכשיו בוא נציב במודל נראה מה קורה כשהיצע הדירות הוא 33000 וכאשר פער הריביות הוא 1.5% כמו ב 2010 וכאשר היצע הדירות 47000 ופער הריביות 3% כמו היום.

אחר כך נציב בפער הריביות הנוכחי היצע של 40000 ו 55000 דירות ונראה מה קורה למחירים.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 656437
ואתה חושב שבמודל על גב מעטפה נגיע לתוצאה יותר מדויקת מאשר מדידה אמפירית של הנתונים כפי שבוצעה בלינק שנתתי?
עם כל ההערכה שלי לעצמי, אני לא הייתי מפתח כאלה ציפיות גבוהות מהמודלים שלי.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 656440
לא, אני חושב שמודל יוכל לתת לנו תחזיות. אולי תחזיות מאוד לא מדויקות אבל בכל זאת כיוון כלשהו.
מדידה אמפירית של נתונים לא תגיד לך מה קורה כאשר היצע הדירות גדל או קטן ב 5000 לשנה תחת אותם פערי ריבית. היא אומרת לך רק מה קרה כאשר שני הפרמטרים עבדו במשולב.
אבל אני מזכיר לך שהסכמנו ששני הפרמטרים משפיעים וכל מה ששאלנו היה מה המשקל היחסי שלהם.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654575
אני יודע, הסכמתי כבר קודם שיש לרבית חלק בעליית המחירים - אבל השאלה ששאלתי אותך הוא מהו החלק שלה. אתה מניח שהמשתנה האחד הזה הוא ההסבר המרכזי, ואני עדיין לא ראיתי בסיס להנחה הזו. קודם דיברת על הקלות של לקיחת משכנתא ועכשיו על השקעה בנדל"ן, שניהם בלי ספק גורמים משמעותיים - אבל כדי לכמת את ההשפעה שלהם צריך מחקר מסודר. בכל אופן, ניתן למזער את הנזקים שלהם בלי לפגוע בכל המשק: אפשר להנמיך את הכדאיות העודפת של השקעה בנדל"ן באמצעות מס-שבח ומסוי של שכר דירה, אפשר לצמצם את ההשפעה של המשכנתאות על ידי דרישה להביא מהבית חלק גדול יותר של המימון לרכישת דירה. בדיוק לסוג הזה של דברים התכוונתי כשדיברתי על שיטות יותר ממוקדות. אם יש סרטן באיבר מסוים בגוף עדיף לנסות לנתח כדי להוציא אותו, לפני שמנסים להרוג אותו באמצעות כימותרפיה שמרעילה את כל הגוף. לא ראיתי ששר-האוצר הקודם הביא לדיון צעדים כאלה, שהם פחות פופולריים אצל בוחריו.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654578
אז לפחות הסכמנו על המהות, עכשיו נותר רק לקבוע את המחיר? כמו שאמרתי, דיינו מבחינתי.
אני מוכן לשמוע את ההצעה שלך למתודולוגיה שתצליח לכמת בדיוק את ההשפעה של הגורם הזה, יותר מהנתונים שכבר מצויים בידינו.
ההשוואה של העלאת ריבית בנק ישראל לכימותרפיה רעילה נשמעת לי כמו אנלוגיה היסטרית וקצת דמגוגית‏1. התעשיה הישראלית חייתה גם עם ריביות גבוהות יותר, גם בשנים האחרונות, ולא פרפרה פרפורי גסיסה.

וההסטה של הפתיל לדיון במה עשה או לא עשה שר האוצר הקודם נראית לי קצת סוטה מהעיקר.

1 והיא גם אנלוגיה גרועה, כי דווקא בסרטן זה בדיוק מה שעושים בדרך כלל.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654590
אף אדם רציני לא יאמר לך שלרבית אין השפעה, אבל אתה טענת שהרבית אחראית לחלק הארי של עליית המחירים בשנים האחרונות וזו טענה שבעיני זוקקת הוכחה. השוק הזה מסובך מכדי שניתן יהיה בקלות כזו ליחס הכל למשתנה אחד. אחד הדברים שאני לא מבין, למשל, הוא למה אין בוננזה בבניה. הרי מחירי הדירות עלו הרבה יותר מהר מתשומות הבניה. המשמעות של העובדה הזו היא ששעור הרווח בפרויקטי בניה אמור היה לזנק. הרבית הנמוכה היתה אמורה גם להקל על הקבלנים לממן פרויקטים. בשוק נורמלי, כל זה גורם לכך שההצע מזנק, מתאים את עצמו לביקוש ומייצב את המחירים - גם אם זה קורה בפיגור מסוים. למה כאן זה לא קורה? מהם המחסומים? יתכן שהתשובה לשאלה הזו משמעותית יותר משעור הרבית. וזו רק דוגמה אחת.

אני לא יכול כרגע להציע לך מתודולוגיה, גם משום שאני לא כלכלן ולא סטטיסטיקאי בהכשרתי וגם משום שאין לי נתונים מספיקים. כמה דירות נרכשות למטרות השקעה? כמה דירות עומדות ריקות? כמה משמשות לא למטרת מגורים? כמה תושבי-חוץ רוכשים דירות בשנה, וכמה מהם משכירים את הדירות האלה? מה שכר הדירה הממוצע והתשואה המגולמת בו, בפילוח לפי גודל הדירה ומיקום בארץ? יש אינספור נתונים כאלה שאין לי כלים לאסוף ולנתח. בשביל זה אמורים להיות אנשים במשרד השיכון ובבנק ישראל שמסוגלים לגשת לנתונים וגם בעלי הכשרה מתאימה לנתח אותם.

גם הדיירים הישראלים חיו עם מחירי דירות גבוהים ולא ראיתי אותם מקימים מחנות אוהלים בשולי הכבישים - לפחות לא ראיתי שם את אלה שמה שמטריד אותם הוא העליה במחירי הדיור. זה לא אומר שמצבם טוב, רק שהם נאלצים להסתדר עם פחות. כנ"ל התעשיה. לגבי הכימותרפיה, אם הסרטן לא מפושט לא נותנים כימותרפיה אלא מוציאים אותו. כאן יש נגע שממוקד במגזר אחד ולא גולש לאחרים - למה לא לנתח אותו במקום לתת תרופה שמשפיעה לרעה על כל הגוף? לא חסרים כלים רגולטוריים ופיסקליים להתמודדות עם הנושא, חסר מי שיבנה תכנית כוללת ויפעיל אותה.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654602
יש לך לא מעט נתונים, צריך לחפש קצת:
הגיגול המתוחכם "אחוזי דירות להשקעה" מגלה לך בקלות את (הפתעה) אחוזי הדירות להשקעה - כ-‏30%. וציטוט מעניין משם (גם הוא הפתעה לחלקנו, להפתעתי): "המחקר של בנק ישראל אכן מראה כי לתנודות בשיעורי התשואה על השקעות יש השפעה מכרעת על התנהגות המשקיעים בענף הנדל"ן. על פי חישובי הבנק, כל עלייה של אחוז בריבית בנק ישראל (שתורמת לעלייה בתשואה על פיקדונות בבנקים והשקעות בבורסה), מורידה ב-‏8% את הסבירות שדירה כלשהי תירכש על ידי משקיע ולא על ידי זוג צעיר או משפרי דיור. מנגד, עלייה של אחוז בתשואה העודפת של השקעה בדיור על פני השקעות אחרות, מעלה ב-‏22% את ההסתברות לרכישה של דירה על ידי משקיע."

ללא תוספת מאמץ תקבל גם את אחוזי הרכישה על ידי תושבי חוץ, כולל טבלאות אקסל מפורטות לפי יישוב ואפייון רוכשים.

תחכום דומה ייתן לך את שכר הדירה הממוצע והתשואה שלו, מפולח כדבעי.

אפשר להמשיך, אבל אם המטרה שלך לא היתה סתם לקדר מישהו אחר, אני בטוח שתצליח לצלוח את החיפוש אחרי (רוב) הנתונים שמעניינים אותך בעצמך.

ואני עדיין מתקשה להבין את האמירה (שחוזרת כאן) שעליית מחירי הדירות היא נגע שממוקד במגזר אחד - WTF?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654638
יפה. יש נתונים, עכשיו אם הייתי יושב במשך שבוע-שבועיים לסכם אותם ולעשות השלמות ואז הייתי בונה מודל שמנסה לפלח את השוק למרכיביו השונים (סוגי רוכשים, איזורים, זמינות דירות מסוגים שונים, הקף הבניה וכו') ולקבוע את הנגזרות של כל אחד מהם ביחס לשלל משתנים וגם את יחסי הגומלין בין ההתנהגות של כל מרכיב כזה לשינוי במרכיב אחר, ואז הייתי מריץ רגרסיות שינסו למצוא בפועל את ערכי הפרמטרים, ואז הייתי מתוך זה מנסה להריץ סימולציה לאחור אל המצב שהיה לפני X שנים ובודק מה היה קורה לו הרבית היתה נשארת גבוהה משהיא היום (בהנחה, כמובן, שאותו מודל היה תקף גם בעבר וגם שיש לי יכולת לחזות איך היה פועל שאר המשק בתנאי הרבית הגבוהה) - אז היתה לי אולי תשובה לשאלת השפעת הרבית על עליית המחירים (כמובן, בהנחה חסרת הבסיס שאני יודע איך לעשות את כל זה). יש אנשים שזו העבודה שלהם - אלה האנשים שהזכרתי בתגובה הקודמת. כל עוד איש לא ישלם לי על זה, יש לי דברים דחופים יותר לעשות.

במשק יש הרבה מגזרים. חקלאות, מסחר קמעונאי וסיטונאי, תעשיה עתירת ידע וגם דלת ידע וכן הלאה. לרוב המגזרים האלה רבית נמוכה מועילה, גם ליצרן שקל לו לפתח ולהתרחב וגם לצרכן שיותר קל לו לממן רכישות. יש מגזר אחד, דיור, שבו הרבית מיטיבה עם היצרנים אבל השפעותיה על הצרכנים מעורבות - מצד אחד קל להם יותר להשיג מימון, מצד שני העובדה הזו גורמת לעליית מחירים שמקשה על הרכישה. אז נשאלת השאלה האם הדרך הנכונה לטיפול בבעיה במגזר האחד הזה היא באמצעות פגיעה בכל יתר המגזרים, או שעדיף לאמץ כלים ממוקדים יותר. נראה ששר-האוצר החדש מתכוון לפעול באמצעות כלים ממוקדים. לא הרהרתי בעיון בתכנית שלו ולא הגדרתי לעצמי מהם יתרונותיה וחסרונותיה, אבל הגישה העקרונית נראית לי נכונה יותר.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654354
זה לא כל כך מסתדר לי עם פרק שש - יש לך נתונים אחרים?
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654362
זה מסתדר מצוין עם הנאמר בפרק שש, ועוד יותר עם הנרמז שם. הוא לחלוטין מודה שהדיור הוא הסעיף העיקרי שאכן בעייתי בשנים האחרונות:״עליית מחירי הדיור היא בפירוש מגמה שלילית של השנים האחרונות שפגעה באלפי ישראלים. לא ניתן להכחיש זאת. אך זו פחות או יותר המגמה השלילית היחידה".
וגם כשהוא מסתייג, שים לב ששני הגרפים הכי משכנעים בפרק הזה, איור 1 ואיור 4, מסתיימים, כמה נוח, ב2009. הוספה הקלה של שלושים או ארבעים אחוז עלייה מאז היתה מקעקעת לחלוטין אפילו את ההסתייגויות שלו (ולכן מן הסתם הוא ויתר עליה).
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654366
"... עליית מחירי הדיור היא בפירוש מגמה שלילית של השנים האחרונות שפגעה באלפי ישראלים..." אתה דיברת על תקופה של 20 שנה, ובתוכם, אם אני מבין נכון את איור 4, היתה עליה גדולה לא פחות בתחילת שנות ה-‏90. בנוסף, בניגוד לטענתך, הוא מסביר שיוקר המחיה של רוב הישראלים לא נפגע כתוצאה מעליית מחירי הדיור.

את האיורים הוא הביא (והוא אומר את זה במפורש, וגם מצרף קישור) ממחקר של בנק ישראל - מאחר שהמחקר נערך ב-‏2011 והכותרת שלו היא: "שוק הדיור בישראל 2010–2008: האם התפתחה בועה במחירי הדירות?", אני חושב שהסיבה שהוא לא הוסיף אותן היא די ברורה ושונה ממה שאתה רומז.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654370
הדיון על המניעים אכן שולי, הגרפים והנתונים אומרים דרשני.

את ההסבר שלו על יוקר המחיה של רוב הישראלים אני לא קונה. בין השאר, הוא התעלם בו מאלה ששוכרים דירה, או כאלה שהיו משפרים דיור אבל לא יכולים.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654339
שלא ''יפנו'' את המיליארדים לשום מקום, שפשוט יחזירו אותם למקום שהם באו ממנו - הכיס של משלם המיסים.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654343
לא התכוונתי לשבח את ההתנהגות הזאת, אם זה לא היה ברור מתגובתי. כבר בפתיל קודם בנושא תקציבי צה''ל יכולת לראות שגם אני חושב שהיד על הדק המיליארדים בתקציב הבטחון קלה הרבה יותר מדי. וכשמישהו טען ששר האוצר הקודם התנגד לתוספת האוטומטית הזאת ולכן הפריע למשילות של ביבי, אני זקפתי זאת לזכותו (של שר האוצר הקודם).
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654344
הסרקזם בתגובה שלך היה ברור ומצטערת שלא הייתי ברורה בקשר לכך. הנושא מכעיס אותי ולכן המשכתי מהיכן שסיימת.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654351
הדיון בעניין צה"ל ותקציב הבטחון החל תגובה 652627 שבה התיחסתי לסיבות לפירוק הממשלה לפני הבחירות.

ציטטתי שם את את זאב אלקין שאמר בין השאר: "ראש הממשלה [ביקש] דבר אחד: להעביר את תוספת התקציב לביטחון. מדובר בתקציב קטן בהרבה ממה שביקשו, אבל בסוף התפשרו על שישה מיליארד שקלים. מה עשה לפיד? הוא אמנם נתן את כל התוספת הזאת, אבל ביד השנייה לקח את כל התקציבים שהאוצר הקציב לביטחון מעבר לתקציב השוטף ושאושרו בהחלטות הממשלה, כמו המעבר לנגב ועוד. ביד אחת נתן, וביד השנייה לקח".

הפתיל הזה, הדן בצה"ל, סדרי העדיפויות שלו, כשירות המילואים וכולי - התפתח על רקע המחלוקת בין נתניהו ולפיד על גודל התוספת לתקציב הבטחון לאחר מבצע צוק איתן. מחלוקת שתרמה אולי לפרוק הממשלה הקודמת. השאלה הייתה האם יהיה לצה"ל תקציב מספיק לאמן את כוחות היבשה - לאחר שיוקצה התקציב.

"תשע נשמות" קישר למאמר שבו התברר באופן מפתיע שהרמטכ"ל החליט להגביר את האימונים בצה"ל. וכיצד יתכן הדבר, הרי לצה"ל אין כסף לאימונים? כתוב במאמר שלצה"ל הובטחו שישה מיליארד שקלים בנוסף לשבעה מיליארד שהוקצו לאחר "צוק איתן", וכן נרמז שאולי צה"ל מקטין את מלאי התחמושת שלו. הייתה התפתחות פוליטית מסויימת, לפיד לא משפיע יותר על תקציב משרד הבטחון, וצה"ל יקבל את ששת מיליארדי השקלים שהיו שנויים במחלוקת.

כל מה שכתוב במאמר הוא שעכשיו, כשיש לצה"ל יותר כסף כתוצאה מההתפתחות הפוליטית, יהיו יותר אימונים. יש תוספת תקציב - יש אימונים, אין תוספת תקציב - אין אימונים. אם יש תוספת תקציב - אז אחרי התוספת יש יותר כסף לאימונים. אחרי, לא לפני. אחרי התוספת יש כסף, לפני התוספת לא היה כסף.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654358
תזכורת: בחודשים האחרונים אין תקציב ועובדים ב"טייס אוטומטי" לפי תקציב השנה שעברה ("אין כסף לאימונים").
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654417
צה"ל מכין עכשיו תוכנית רב שנתית חדשה ל–2016–2020 המכונה "גדעון". יתכן שההתבטאויות בעניין האימונים וסידרי העדיפויות מתיחסים לתוכנית זו, ויתכן שהן נובעות מהערכה שיהיה עימות קרוב עם הרשות הפלסטינית. לא ידוע לי מה היקף פעילות האימונים החדשה ואם התחילה בכלל. אימונים והצטיידות בטווח הקרוב יושפעו כמובן מהכספים שיועברו לצה"ל. בכל אופן, אם בסופו של דבר לא תהיה תוספת תקציב, ההתוכניות והכוונות הטובות לא יצאו לפועל, לא עכשיו ולא בתוכנית רב שנתית.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654384
ישנם שני תיקונים לדבריך: מפקד זרוע היבשה לא טען שאין כסף לאימונים, להיפך, יש ביכולתו לשלוט בקצב הרכישות הצבאיות באופן גמיש ולתעדף את האימונים. במקום זאת, מפסיקים את האימונים בפועל וטוענים שהסיבה לכך היא שאין כסף. סוג של משחק בנתונים.
כמו כן, לא התייחסת לעדותו של קצין התקציבים שמדבר במפורש על עודפים ועל ניפוח מכוון של הדוחות כדי להשיג כספים נוספים. עדויות אלו מספיקות כדי לעורר לפחות ספקנות בריאה לגבי טענותיו החוזרות של צה"ל (ובנוסף "הפתעתו" מהצורך בכספים לנוכח לחימה בעזה המתרחשת בקביעות כל שנתיים לערך במקום להוסיפה לתכנון התקציב) במקום להאמין באופן גורף ותמים לבקשותיו התקציביות לנוכח העדויות הסותרות.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654416
הדברים נאמרו לאחר שהובטחה לצבא תוספת תקציב. הפסקת האימונים הייתה במועד מוקדם יותר.

אנחנו לא יודעים מה מקור הכספים שיוקצו לאימונים. איזה חלק ילקח מתוספת התקציב, איזה חלק על חשבון רכש, איזה חלק מהתיעלות, ואיזה חלק מהכנסות אחרות של מערכת הבטחון. כשאת מדברת על תעדוף אימונים מול רכש, את צריכה להבין שהרכש גם הוא תורם לכשירות כוחות היבשה. צמצום הרכש הוא לא בהכרח דבר ''טוב''. לא ברור שאימונים על מערכת ישנה עדיפים על רכש מערכת חדשה.

יתכן שהרקע הכללי לראיון הוא הכנת תוכנית רב שנתית חדשה לצה''ל. כאשר מתכננים לטווח ארוך יש מקום רב יותר לתכנון ותעדוף. כאשר מוטל על מערכת הביטחון קיצוץ בלתי צפוי, לפחות ביחס לתחזית שלה, המערכת מקצצת בחלקים הגמישים יותר, כלומר באימונים.

בכל דיון על שווי כלכלי יש הערכות שונות. כשמערכת מתוקצבת מעריכה את העלויות שלה, ברור שהיא מציגה תחזית מכסימליסטית. גם אנשי האוצר הם לא פריירים ומציגים תחזיות מינימליסטיות, ואז מתנהל משא ומתן.

ההתלהמות שלך בעניין ''ההונאה'' כביכול, הייתה מיותרת לחלוטין. אנטגוניזם למערכת הביטחון ודעות קדומות אינן ספקנות.
ההסתה של התקשורת הסיתה אותי להצביע לביבי 654445
הערה לסיפא של דבריך, כאשר התנהלות של גוף היא נכלולית וחוזרת על עצמה, זו אינה התלהמות לתאר אותה ככזו וצה"ל אכן מקים קול שבר ונהי בו ברגע שמתחיל דיבור על קיצוץ תקציב. יש כאן אנשי מקצוע צבאיים המעידים שיש מקום לגמישות, כלומר שאין צורך לעצור אימונים ושיש לעיתים עודפים ושמנפחים תצוגות תקציב, אלו עדויות ברורות ומהימנות.
העובדה שנענים להתקפי הטנטרום שלו ולהצגה: "נעצור כעת את האימונים של גדוד X כי אין לנו כסף לאימון הזה", בכל פעם, עולה לכולנו הרבה יותר מידי. צה"ל מתנהג כתינוק מפונק ולצערי, מצליח לו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים