בתשובה לעמית מנדלסון, 11/04/02 22:33
יריחו 65543
ישנה קלישאה מקובלת שנזרקה גם בקשר למבצע הנוכחי: "הפעולה גם אם השיגה יעדים מסויימים, גרמה להגדלת המוטיבציה בקרב האוכלוסיה לפגע בנו".
אני איני רואה כל סימן בשטח לקיומו של מנגנון כזה, ולכן איני מאמין בו. (מי שעקב אחר "הויכחוים המדעיים" שלי באייל בודאי שם לב שאני חוזר שוב ושוב על כך שכל תיאוריה חייבת להישען בבסיסה על צפייה בעולם. אין שום מקום לתיאוריות מדעיות שמקורן ובסיסן רעיונות וחשיבה תיאורטית בלבד.)
איני רוצה להרבות בדוגמאות, ואביא רק אחת למציאות כפי שאני רואה אותה. אני שואל: האם הסימנים בשטח מראים שממוש הסכמי אוסלו - הנסיגה מהערים הפלשתיניות, הקטנת "החיכוך" והקמת מעין שלטון עצמי הביאו להקטנת השנאה לנו ?
אני מבחין בהפך הגמור. הסיבה לדעתי (עכשיו מגיעה תיאוריה שנשענת על צפיה) היא שכשם שהדבר הזה איפשר להם לקיים את מעבדות המוות שלהם, כך הוא גם איפשר להם לקיים את מעבדות "החינוך לשנאה" שלהם, והתוצאה הפוכה לגמרי מהתיאוריה שמובאת בקלישאה למעלה.
לכן איני חושב שטיפול ביריחו, דווקא הוא יגביר את השנאה של תושבי יריחו. השקט שם, כפי שאמרתי אינו בגלל שביריחו הצטברו כל "הטובים" אלא בגלל החלטה פלשתינית של "מוח התמנון".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים