בתשובה להפונז, 18/05/15 17:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. נו, באמת. תלמיד שנבחן בבחינת חורף 2003 קיבל שאלות שונות לגמרי מתמיד שנבחן בבחינה של קיץ 2004. "הבעיה" הזאת קיימת היום בדיוק באותה מידה, והיא לא באמת בעיה. 2. החלוקה צריכה להיות, כמובן, בהתאם לבחירה של בית הספר, ובית הספר יכול לתכנן מראש את התאריכים של הבחינות והלימודים באופן שימקסם את הציונים של התלמידים. ההבדל בין רמת המיומנות באנגלית של תלמידים ביולי לבין הידע והמיומנות שלהם בפברואר היא לא משמעותית לציון של הבחינה באנגלית. 3. בכל העולם, וגם בישראל (מחוץ למשרד החינוך) משתמשים במאגרי שאלות לייצר מבחנים ברמה טובה. אין בזה שום בעייתיות, וזה בוודאי לא "נתון לפרשנות" (לא יותר מזה שמבחן שניתן לפני שנתיים שונה ממבחן שניתן לפני שלוש שנים "בעייתי" ו"נתון לפרשנות"). 4. איזה אמצעים מתאימים אתה מציע? 5. זה לא רק יפתור את בעיית האבטחה, למעשה - פתרון בעיית ההבטחה היא בונוס. זה יפתור את בעיית ההעתקות, את בעיית הלחץ על המערכת, את בעיית המבחנים הלא שיוויוניים, זה יחסוך למערכת הרבה כסף והרבה זמן, יאפשר לבתי הספר יותר גמישות בתכנון שנת הלימודים, יאפשר לתלמידים חולים להבחן ביום אחר בעלות אפסית ... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. חלק מהענין הוא, שגם אם תכפיל פי שלוש את כמות השאלות, עדיין מי שיראה את כולן יום לפני יקבל יתרון, אז מה פתרת? 2. כן, כי מה שהתלמידים עושים בתיכון זה ריתמיקה ובזבוז זמן, ולכן חצי שנה שהיא שישית מכל הזמן שהם לומדים בתיכון לא משנה כהוא זה לרמת הידע שלהם - אתה רציני? 4. איזה אמצעים לאבטחה? מי שואל אותי, יש אנשים שמשלמים להם על זה, שיתמודדו. 5. לא הבנתי איך זה יחסוך למערכת כסף וזמן - זה שבמקום מאגר של 10 שאלות יהיו חמישים? ובחמישה (או עשרות קומבינציות של) טפסים שונים? זה נראה לי רק מסבך את הענין. ואיזה גמישות - הכי קל למערכת גדולה לבחון את כולם בכל יום וחסל, ככה מנהלים את האופרציה היקרה הזאת פעם אחת (פר בחינה) וזהו. תלמידים חולים - נו, שאלה יהיו הבעיות שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא הבנתי למה אתה עונה. מי יראה את השאלות יום לפני כולם? 2. אם אתה, כמנהל בית הספר, יודע שאתה צריך להעביר את התלמידים בחינת בגרות במתמטיקה, באנגלית ובספרות בסוף כתה י"ב, ובשביל בחינת הבגרות באנגלית הם צריכים ללמוד 200 שעות בשנה, בשביל זאת במתמטיקה הם צריכים ללמוד 100 שעות בשנה ובשביל זאת בספרות הם צריכים ללמוד 300 שעות בשנה, אתה יכול לחלק את השעות האלה לאורך השנה באופן שווה, או שאתה יכול להחליט ללמד בסמסטר הראשון 90% אנגלית, לסיים את הבחינה באנגלית מוקדם, ללמד עוד חודש מתמטיקה 80% מהזמן, לסיים גם עם זה, ואז ללמד בשאר השנה ספרות. זה מה שעשו כשאני למדתי בבית הספר (היו בחינות שלקחנו בכתה י"א, היו תלמידים שלקחו את הבחינה במועד החורף...). אני רציני לגמרי ולא חושב שיש בזה שום בעיה אמיתית. מאפריל אף תלמיד לא לומד כלום מלבד להתכונן לבחינה הקרובה. 4. זה לא פתרון. אני לא חושב שאפשר לתת פתרון אמיתי לבעיה הזאת (בחינות תמיד דלפו, רק שהיום כשבחינה דולפת היא דולפת לכולם). 5. גם עכשיו יש מאגר של (הרבה יותר מ-)חמישים שאלות, זאת הדרך להבטיח שתוכן הבחינה לא ידלוף למרות שמאות אנשים חייבים לאשר כל שאלה. ברגע שאתה מכניס מחשב, "לייצר קומבינציה של טפסים" זה פעולה בעלות של אפס שקלים. לא ברור לי מה זה מסבך, נראה לי שאף פעם לא לקחת מבחן ממוחשב. ממש לא קל למערכת לבחון את כולם באותו יום, העובדה שהמערכת צריכה להעסיק עובדים חיצוניים רק לאותו יום צריכה להוכיח את זה לכל אחד. אני לא מבין מה זה אומר: "מנהלים את האופרציה היקרה הזאת פעם אחת" העלות של האופרציה נגזר מכמות הנבחנים - אם תחלק את הנבחנים לאורך השנה תחלק את העלות (ומן הסתם תוריד אותה, פעולות חד פעמיות תמיד עולות יותר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אתה יודע, בית הספר התיכרון הוא לא מכונה (רק) לייצור בגרויות1, ואנשים הם לא מכונות, שאתה יכול להאכיל אותם חודש רק חסה וטופו וחודש רק עוף ואורז2. גם אני (מה אני - כל התלמידים במחזור שלי) עשיתי חלק מהבחינות בי"א, זה עדיין שונה מאד ממה שאתה מתאר. ואני מסכים שמסוף אפריל לערך לומדים בעיקר לבחינות, אבל זה באמת כבר החודשיים האחרונים של השנה, והמבחנים מפוזרים עליהם באופן כלשהוא, אז לא ברור לי למה זה דומה למה שאתה מציע. 5. העלות של אופרציה לא נגזרת רק מכמות הנבחנים. העלויות הקבועות של כל פעולה כזאת נצברות כשאתה מחלק אותן. לדוגמה - יותר קל מבחינה לוגיסטית למפעל להוציא את העובדים ליום טיול משותף, מאשר להוציא עשרה טיולים לעשירית מהעובדים כל יום (הי, תשווה את העלות של חתונה למאה איש (*4) לעלות של חתונה ל-400 איש. השנייה עולה פחות באופן משמעותי - דיג'יי אחד, הרבה פחות צלמים, אולם אחד, ושאר ירקות). 1 לפחות לא כפי שהוא אמור להיות. 2 מקביל ל"סמסטר אחד 90% אנגלית ושני 90% מתימטיקה", למען הבהר כל ספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. כשכתבתי "אתה יכול להחליט ללמד בסמסטר הראשון 90% אנגלית" התכוונתי לכתוב "אתה יכול להחליט ללמד בסמסטר הראשון 90% - מתוך השעות שאתה חושב שצריך להדגיש להכנתם לבגרות - אנגלית". יותר ברור? בכלל, אני לא מבין מה הבעיה כאן - אם אתה המנהל אתה יכול להחליט שכל הבחינות יערכו בשבוע האחרון של יולי (ולראות כמה התלמידים שלך מאושרים מההחלטה הזאת) - זה היתרון בגמישות, היא גמישה. 5. כמה מהעלות של בחינות הבגרות נגזרת מכמות בתי הספר הנבחנים וכמה היא עלות קבועה? אני מניח (מהסיבות שפרטתי למעלה) שבאנגלית מדובר על 99% עלות שנגזרת אף ורק מכמות התלמידים וכמות בתי הספר. תחשוב מה היתה העלות של חתונה אילו היה אפשר לעשות חתונה רק בל"ג בעומר, כמה היה עולה די ג'יי (וכמה הוא היה טוב)... תחשוב כמה היה עולה נופש אילו כל המדינה היתה יוצאת לנופש רק בשבוע האחרון של אוגוסט.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
5. במשפט האחרון שלך אתה מבלבל בין העלות למעסיק לעלות למועסק. הסיבה שהמעסיק עושה חופשה מאורגנת בסוף אוגוסט היא בדיוק בגלל שזה עולה לו פחות. ומאחר שבמקרה של הבגרויות מעניינת אותנו רק העלות של המעסיק (משרד החינוך - שמקבל את תקציבו מכולנו) ולא של המועסק (התלמיד לא משלם על מלון כדי להופיע בכיתה לצורך הבחינה, ולכן כל ענין הביקוש הגבוה לטיסות וחופשות לא רלבנטי כאן), אז זה רק מחזק את הטיעון שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כל העובדים במדינה היו יוצאים לחופש בשבוע האחרון של אוגוסט אז העלות ל''מעסיק'' ול''מועסק'' - תגדיר אותם איך שתגדיר אותם - תהיה גבוה בהרבה. אותו הדבר מתקיים לגבי משרד החינוך שצריך להעסיק אלפי עובדים זמניים על מנת להשגיח ולבדוק את הבחינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז עצום של העובדים אכן יוצאים אז לחופש - על מה אתה מדבר? באשר לבדיקה, זה אכן לא נראה לי משנה פיזור הבחינות. כמות שעות העבודה שזה ייקח תהיה זהה בכל מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז ניכר - 3% 5%? 10%? תחשוב מה יקרה אם נשנה את זה ל-100%. כן, כמות שעות העבודה תהיה זהה, רק שעובדים קבועים עולים פחות מעובדים זמניים והתוצרת שלהם פר שעה היא טובה יותר (ראה את הפסקה למעלה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבדר, זה כבר לא קשור לטיעון שלך. הראינו שחופשות מרוכזות כדאיות למעסיק, וזה כל הענין. אני לא בטוח שעובדים קבועים עולים פחות - יש להם תנאים שעות נוספות, הפרשות לפנסיה ושאר ירקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה"מעסיק" "מועסק" מבלבלים אותך. בית ספר תיכון הוא גוף גדול מספיק (דומה ל"מעסיק" שלך) על מנת שיוכל לקבוע יום אחד או שניים בעלות מינימלית, המדינה כולה היא הרבה יותר מ"מעסיק", וכשכל המדינה קובעת את אותו יום (לבחינת בגרות, ליציאה לנופש או לחתונה) העלות (והתועלת) גדולה. אתה באמת רוצה שמי שיבחן את בחינת הבגרות של ילדי ישראל באנגלית יהיה במצב כלכלי שיגרום לו להסכים לעבוד ללא שעות נוספות? אתה בטוח שזאת הדרך להשיג את בודקי הבחינות המוצלחים והאמינים ביותר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסכים לא להסכים. ממילא אנחנו כבר מסתעפים הרחק מהענף העיקרי של הדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היום, בבחינת הבגרות בהיסטוריה נניח, נשאלות שאלות שלא נשאלו ב-50 השנים הקודמות? ובבחינת הבגרות במתמטיקה, האם בנטרול המספרים נשאלות שאלות חדשות? אם כן, הרי שכנראה "קל" יחסית להמציא עוד שאלות (50 כבר יש לנו...) בכל תחום, שפשוט יכסו את כל החומר הנלמד גם ככה, ומספרם יהיה כה גדול 1 שלא תהיה משמעות ללמידה שלהן מראש, גם אם יחשפו לתלמידים. אם לא, הרי שכבר היום, התלמידים למעשה חשופים לסט השאלות. התלמידים, אם השאלות הן אקראיות, יוכלו, בזמנם הפנוי, לקבוע תור ל"חדר הבחינות" מתישהו בין אפריל ליולי ובא לציון גואל. לחילופין, כל בית ספר יחליט שמחר כיתה י' 12 נבחנת בהיסטוריה בין השעות 2-5 ויא' 7 נבחנת במתמטיקה בין 8 ל11. יתרה מזאת, כל אדם (סטודנט או בוגר) יוכל בצורה כזאת, להיבחן שוב (נניח בפערים של כמה חודשים) במבחן הבגרות, במועדים גמישים יחסית, ולא להיות מקובע ללוז של משרד החינוך. 1 אם יש במבחן טיפוסי במתמטיקה 7 "סוגי שאלות", ומכל אחת יש במאגר של משרד החינוך 100 שאלות. הרי שאין משמעות לעובדה שהן חשופות, אי אפשר לשנן פתרון, רק להבין אותו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |