בתשובה להעלמה עפרונית, 26/05/15 19:27
למען הפרוטוקול 655823
פראקטיקה מקובלת? נכון. סבירה והגיונית?יתכן. מוצדקת? עניין לויכוח (יש נימוקים לכאן ולכאן).
אבל לא זה העניין. הנקודה כאן היא שמישהו הרוצה להשיג משהו ממישהו אחר, עושה זאת ע"י דריכה על אצבעותיהם של מישהם שלישיים. כעת, נוסף על עצם המעשה, הוא גם נוטל לעצמו זכות לבחור ולפטור מן הגזירה אלו ואחרים. מה פסול בכך?
א. האם החלטתך לפתור קרבנות מועדפים מגזירה שגזרת בעצמך, לא באה למרק את מצפונך ולאפשר לך להתעלל בשאר הקרבנות ב"ידיים נקיות"?
ב. אם החלטת שעניינך אינו מצדיק שיבוש מהלכיהם וסדר יומם של קרבנות "נבחרים", אולי עניינך אינו שווה בצערם גם של כל הקרבנות האחרים?

במקרה שאנו מדברים עליו, האם לא צריך לצפות ממנהל משרד ציבורי להשקיע יותר זמן ויוזמה בשיפור השירות לכלל לקוחותיו, מאשר בהקלה על לקוחות מועדפים ע"ח כל האחרים?
למען הפרוטוקול 655915
קידום בתור של הורים לילדים בוכים יש בו מן השיפור בשירות גם עבור שאר הלקוחות.
ולגבי מירוק מצפון לצורך התעללות באחר, מי שמך לבחון כליות? הוא ראה מצוקה המטרידה גם את הכלל ונתן מענה לכך. העובדה שילדיה של המתלוננת לא הפריעו לשאר אבל מצבה דמה לשלהן והיא לא קודמה בתור וחשה שהסיבה היא בצבע עורה, זו רגישות פרטית שהתפתחה לטרגדיה בהשראת עם ישראל טוב הלב.
למען הפרוטוקול 655919
או במילותיו של מאיר אריאל זצ''ל - מי שנעלב פעם אחת, כבר לא יכול להיגמל מזה.
למען הפרוטוקול 655935
הרגישות שלה אולי מוצדקת או כפי שהיא כתבה: "בפעם היחידה שהתלוננתי קרה האסון הזה" (לא ציטוט).
מי שגרם לאסון היו כל ה"נעלבים" בשמה והתגובות העדינות שלהם.
למען הפרוטוקול 655936
מסכים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים