בתשובה לצבי, 09/06/15 16:57
לך תחפש (ואז שאל) את החברים שלך 656695
סיינפלד היתה סדרת טלויזיה פופולרית. בלשון עבר. אבל, לא הפופולריות הופכת אותה לחלק מהמטען התרבותי של אדם בימינו, אלא העובדה שהיא שינתה את המדיום שבו היא פעלה, והמדיום הזה המושפע ממנה עד היום. והוא, אגב, מדיום שנמצא, בין השאר בזכות סיינפלד, בפריחה תרבותית. אם ג'ויס היה חי היום הוא היה כותב סדרת טלויזיה. וכן, גם אדם תרבותי צריך לדעת גם על התוכי המת וגם על ההליקופטר שמעביר דירות. וכן, כשאתה נתקל במשהו לא מוכר, זה לא בושה, שלא לומר זה הצעד הראשון, ללכת לחפש באינטרנט.

אני בטוח שגם בזמנו של טולסטוי אנשים "התנשאו" על מי שהעז להתייחס למלחמה ושלום וסיפר שהוא קרא את כל כתבי פושקין. להבדיל מאז, היום יש לך את האפשרות להשלים ידע במהירות ובחינם ואין צורך להתגאות בבורותך.
לך תחפש (ואז שאל) את החברים שלך 656696
אלוהים ישמור, הבן אדם אמר שהוא לא מכיר את הסופ נאצי ושאל מה זה, וקיבל תשובה. מה אתה נדחף פה עם ההטפת מוסר המטופשת שלך על חיפושים בגוגל? אתה יודע שיש אנשים שנולדו לפני שנת 1990 ורגילים לדבר עם אנשים ולשאול אותם שאלות אם הם לא יודעים משהו, נכון?
לך תחפש (ואז שאל) את החברים שלך 656702
הוא שאל שאלה, קיבל תשובה (אפילו שתיים) עניינית ומנומסת. הבעיה היא שמקום להגיד תודה, הוא עבר למתקפה על החוצפה של אנשים שמעיזים להתייחס לדברים שהוא לא מכיר.
לך תחפש (ואז שאל) את החברים שלך 656701
חשבתי שהיית אמור להבין ממה שכתבתי שאני לא בור, אלא לא מכיר את המובאה מ'סיינפלד' (וכנראה עוד כמה דברים שקשורים למדיה הפופולרית). אבל אתה עדיין מאמין שאני מתגאה בבורותי - סחתיין. וכן, אתה עדיין סבור שסיינפלד "שינתה את המדיום שבו פעלה", ושג'ויס היה כותב (היום) סדרת טלויזיה. איך אני יכול להתווכח עם זה? צדיק באמונתו יחיה.
היה לי חבר שהיה משתמש באמרה (שכנראה מתורגמת מאנגלית): יש מי שאוהב שייקספיר, ויש מי שאוהב גבינה רזה.
לך תחפש (ואז שאל) את החברים שלך 656703
לא להכיר משהו שכולם אמורים להכיר זאת ההגדרה של בורות. אז, כן, אתה בור. וכן, אתה מתגאה בבורותך.
לא לריב ולא להעליב! 656711
לא יפה וגם לא נכון. מי שקורא, לשם התחלה, את בורות [ויקיפדיה], יכול לקבל זוית ראיה רחבה יותר על הנושא.
לא לריב ולא להעליב! 656712
"בערות היא היעדר ידע והשכלה בנושאים חשובים." מה לא נכון, ומה לא יפה?
לא לריב ולא להעליב! 656714
קרא את הערך. להסתפק בשורה הראשונה, הרי ברור שזה מביא להעמקת הבורות, זהו חוסר חוכמה. למה הדבר דומה? לבחור ששואלים אותו מיהם עשרים הזמרים המזרחיים הכי מצליחים בחמש השנים האחרונות והוא יורה את שמות כולם מהמותן, ואז שואלים אותו מה היה שמו של מקים המדינה וראש הממשלה הראשון שלה, והוא עונה: "דוד".

"אז, כן, אתה בור. וכן, אתה מתגאה בבורותך" - לא יפה.
לא לריב ולא להעליב! 656719
קראתי את הערך,הוא מתאר בדיוק את מה שאני טוען: "... . עמוס פונקנשטיין והרב עדין שטיינזלץ מגדירים בספרם "הסוציולוגיה של הבערות"‏‏‏‏1 את מי שחסרות לו ידיעות חשובות לחיי היום-יום כבער, בלי קשר להיקף הידיעות הכולל של אותו אדם.... סיבות הבערות יכולות להיות מצוקה כלכלית או חברתית אך לעתים גם העדפה מודעת של הבערות על-פני הידע, מסיבות אידאולוגיות או דתיות... הצגה נוספת לתופעה זו הוא בשמה האנגלי של הבערות – Ignorance, שבא מהמילה התעלמות. דהיינו מהבחינה הלשונית-אנגלית, בערות אינה חוסר מקרי בידע או חוסר הזדמנות ללמוד אלא התעלמות מכוונת מידע וחוסר רצון לדעת...."

מה לא יפה באמת? הוא באמת בור ובאמת מתגאה בבורותו.
לא לריב ולא להעליב! 656724
ובכל זאת הם כתבו ספר שלם, לא שלוש שורות. ואם התגובה היפה, הרגועה והמשכנעת של ירדן לא עזרה לך - אני בודאי לא אוכל לעזור.

ליל מנוחה וכל טוב.
לא לריב ולא להעליב! 656726
הפנת אותי להגדרה בויקיפדיה, ואחרי שהפנת אותי לשם, הוא כתב את תגובה 656718 שבא הוא מסביר לך, לאט ובסבלנות, איך ולמה הוא עונה על ההגדרה הזאת במדויק. גם אם הייתי רוצה לכתוב תגובה בשמו שתגיד לך שצדקתי לא הייתי יכול לכתוב משהו יותר בוטה ממנו.
לא לריב ולא להעליב! 656728
דיברתי על ירדן, לא על צבי, אבל עזוב, אני רואה ששום דבר לא יעזור, וממילא כל זה לא מטריד אותי במיוחד. האמת היא שצבי, שהוא כנראה חדש כאן, נעלב סתם, לא היה צריך להעליב אותו ללא סיבה, אבל אתה כנראה לא תבין למה אני מתכוונת.
לא לריב ולא להעליב! 656720
ולדעתך סדרת הטלויזיה 'סיינפלד' נכנסת לקטגוריה של נושאים חשובים? כאילו, ליד הטבלה המחזורית, חוקי ניוטון, הפסיכואנליזה, ושואת העם היהודי? או שתאיר את עיני לדרך בה אתה בונה את ההירארכיה של 'נושאים חשובים'?
לא לריב ולא להעליב! 656723
כן, בעולם תרבותי היום "מושאים חשובים" הם לא רק עובדות היסטוריות מלפני יותר מ-‏50 שנה.
לא לריב ולא להעליב! 656730
ביקשת קיבלת - סיינפלד ורשימת שינדלר.
:)
לא לריב! 656710
סולחה? יאללה, ננסה? -

סיינפלד, מה לעשות, אכן שינתה במידה רבה את המדיום שבו פעלה. יתרה מזו: בסיינפלד יש התייחסויות רבות, בחלקן ביקורתיות מאוד, אל אורח החיים האמריקני ובייחוד על ניו יורק והניו יורקים (כדרך שאצלנו אומרים "מדינת תל אביב"). אבל ג'ויס, לו חי בתקופתנו, לא היה כותב סדרת טלויזיה, ונדמה לי שאולי גם היה בז למדיום הנ"ל. לאורך השנים הופקו מספר סרטי קולנוע וסדרה-שתיים לטלויזיה על בסיס "יוליסס", אבל אינני מאמינה ששתי האמנויות האלה יכלו להגיע לקרסוליו של היופי, לקרסוליו של ההישג האמנותי, של ג'יימס ג'ויס.

אישית, אני חושבת שאת שלוש האמנויות המדוברות ניתן לדרג כך: מקום ראשון - כתיבה, מקום שני קולנוע, והרבה אחרי שתי אלו - טלויזיה. וג'ויס הצליח להגיע להישגים הנחשבים עד היום מן המפוארים ביותר שבאמנות שלפחות אני - דירגתי אותה במקום הראשון. מה שאולי ג'ויס כן היה עושה היום בשונה מאז - אולי הוא היה כותב את יוליסס כספר, כפי שכתב, אבל כשהעלילה, וגם הלהטוטים הלשוניים וכו', נטועים בימינו-אנו, ולא בתחילת המאה הקודמת.

חוששתני שאתה אכן גילית התנשאות מסויימת, כפי שציינת בעצמך, ואולי זה מה שגרם לאלמוני לדבר אליך בסגנון קצת לא נעים.

השיח הזה מזכיר לי שיח אחר שהתנהל פה לפני כמה שנים: החל מתגובה 486762.
לא לריב! 656713
תחשבי כמה ספרים יצאו בעשור האחרון שזעזעו את עולם התרבות כמו יוליסס בזמנו? כמה סרטים? כמה סדרות טלויזיה? שייקספיר כתב מחזות בגלל שזה היה במדיום המוביל בזמנו, ג'ויס כתב ספרים משום שזה היה המדיום המוביל בזמנו, וולס ביים סרטים משום שה היה המדיום המוביל בזמנו, אילו הם היו חיים מן הסתם הם היו יוצרים טלויזיה.

ככלל, אני מתאים את הסגנון שלי לדיון ומקפיד לשמור על לפחות שלב נעימות אחד גבוה יותר מהתגובה לה אני מגיב, וגם הפעם לא חרגתי מהכלל.
לא לריב! 656718
לזו שאוהבת לברר ולפשר: יתכן שגיליתי התנשאות. כזה אני. בשלב מתקדם כבר נקטתי אותה במודע, ברשימה הפלצנית של סופרים ובמאים שהבאתי. אבל זה התחיל מזה שלא הבנתי מה זה 'מרק נאצי' (בינינו, עד עכשיו לא הבנתי מה זה) ואז שלחו אותי לברר באינטרנט כאילו אני ילד מפגר. אם היינו יושבים בחבורה פנים אל פנים בטח מישהו - או מישהם - היו יורדים עלי ואומרים: מה, אתה לא יודע מה זה מרק נאצי? איפה אתה חי? איפה היית עד עכשיו? מה זו הבורות הזו?
אני כמובן יכול לקבל את זה בהומור, אבל אני גם יכול לענות: שאני לא מכיר את זה, לא צריך להכיר את זה, וזו לא בורות לא להכיר סדרת טלויזיה אמריקאית. במיוחד שאני כנראה כן אדם משכיל ויודע דברים אחרים.
בכל אופן תודה על הנסיון. נעם לי לקרוא מה שכתבת.
לא לריב! 656725
בתגובה 656536 כתבת שאתה לא מבין את הביטוי "הנאצי של המרק".

בתגובה קיבלת קישורים להסברים (קישור לסצנה, וקישור לערכים על הדמות). לא שלחו אותך לחפש באינטרנט. ולא מדובר על מרק נאצי.

אם זה לא ברור: "נאצי" משמש כאן כתחליף (חזק יותר) ל"יקה" בארץ: מישהו שמקפיד על כל הכללים (בצורה מוגזמת).
לא לריב! 656727
הסבר קצר היה ממש עדיף על לינקים גיקיים. ממש חבל לי לראות אותך נכנס לפינה כזאת לא מנומסת.
לא לריב! 656731
למה הפניה ישירה למקור היא 'לינקים גיקיים' ולא מנומסת? אני מסכים שהסבר קטן בצידה יכול להועיל, אבל במקרה הזה זה קצת כמו להסביר בדיחה - עדיף לראות אותה ישירות.
לא לשבור שורות 656799
הטלויזיה סוגרת את הפער (לקולנוע לפחות) במהירות, ויש שיטענו שכבר היום היא משאירה לו אבק.
הסדרות המובילות של המילניום הנוכחי, מהסמויה ועד שובר שורות‏1, מנצלות את המדיום הטלוויזיוני שמאפשר אורך זמן ונשימה ארוך הרבה יותר מסרט קולנוע, כדי לפרוש סאגות רחבות טווח ועומק, שנדיר למצוא על המסך הגדול.
יחד עם העלייה באיכויות ההפקה, התקציבים מן הסתם, הכתיבה, הצילום והמשחק, הן לא נופלות מהערך התרבותי שלו.
רק לאחרונה - דוגמה שלא מוכיחה כלום - השתתפו שני כוכבי קולנוע בסדרה הטלוויזיונית 'בלש אמיתי', ולא מעטים טוענים שנתנו שם את הופעות המשחק מהטובות בחייהם. בעיקר השני שבהם, מתיו מקונוהי‏2 - שהופיע לפני כן בעיקר כחתיך מקסים ללא חולצה בקומדיות רומנטיות. אותי אישית הוא השאיר בפה פעור.

ואם כבר הגענו לכאן, אז לגבי הקונטקסט הראשוני של הדיון - כן, וולטר וויט לא נופל מאחאב מ'מובי דיק'‏4.

1 מד מן, הסופראנוס, בית הקלפים, משחקי הכס, הכנס את הסדרה האהובה עליך. הרעיון כאן הוא לא להיכנס לוויכוחים על טעם וריח‏3.
2 הראשון הוא וודי הרלסון, שגם על המסך הגדול כבר השאיר חום ניכר ומגוון.
3 נו, על מי אני עובד.
4 גם אם הלוויתן הלבן שלו הוא כחול (-;
לא לשבור שורות 656802
היכולת של הטלווזיה להציג עלילות מורכבות הכוללות עשרות (מאות במשחקי הכס) דמויות ומתפרסות על שנים (למעלה מעשור במקרה של אמפריית הטיילת) ושמאפשרות לדמויות להתפתח ולהשתנות לאורך העונות, נותנת לסדרות הטלוויזיה איכות שעולה על רוב היצירה הקולנועית העכשווית. הדמויות בקולנוע הן במקרים רבים חד מימדיות (גיבור טוב, נבל מוחלט שלא ניתן להגיע איתו לפשרה) לעומת דמויות מורכבות בהרבה בטלוויזיה שקשה מאוד להגדירן כ''טוב'' או ''רע'' (או אפילו כ''גיבור'' או דמות משנה - מה גם שהתפקיד של הדמות יכול להשתנות מעונה לעונה).
לא לשבור שורות 656820
מי היה יכול לשער שמתיו מקונוהי בחזה חשוף משאיר את הפונז בפה פעור? ...Not that there's anything wrong with it.

אפרופו מובי דיק - גם הוא זוכה להערכת יתר בעיני. אויל הוא היה רומן גדול לזמנו ובזמנו, אבל האיכויות עליהן מדברים נסתרות מעיני (מה שכנראה מעיד יותר על העיניים שלי מאשר על הספר).
לא לשבור שורות 656821
הרומן דווקא זכה להערכה רק אחרי זמנו - בשנות ה20 של המאה הקודמת כשמחברו כבר לא היה בין החיים. הסיבה לכך היא שרק בתקופת המודרניזם ידעו להעריך את הנארטיב המגוון והלא לינארי של הספר.
לא לשבור שורות 656825
לא ידעתי. תודה.
לא לשבור שורות 656822
הפוך גוטה הפוך, שם הוא דוקא משחק במקום להוריד חולצה.
ואני יכול לחזור על הציטוט שלך מסיינפלד :)
לך תחפש (ואז שאל) את החברים שלך 656736
נשמע כמו שיבוש או של (או וריאציה על) משפט של אריך קסטנר: "יש האוהבים נקניק ויש האוהבים סבון ירוק".
לך תחפש (ואז שאל) את החברים שלך 656741
בטח קונפוציוס כבר אמר ''יש האוהבים בשר קובה, ויש האוהבים את פריחת הדובדבן באביב''
לך תחפש (ואז שאל) את החברים שלך 656708
אני יודע מי זה ההליקופטר שמעביר דירות, אבל לא ברור לי איך אפשר למצוא אותו בגוגל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים