בתשובה לסתם, 10/06/15 22:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תסלח לי שאני שוב לא אתייחס לכל משפט שלך. אני לא בטוח שאתה מצליח לעקוב למה מתיחס כל חלק, אני בטח לא מצליח. אני אתייחס רק למה שאני חושב שאני מבין למה הוא מתייחס ושיש לי משהו להגיד בקשר אליו. "התכוונת שאני חוטא בגסות רוח בעצמי?" - לא, התכוונתי שצבי חטא בגסות רוח. אין לי בעיה עם גסות הרוח שלך (יש לי קצת בעיה עם העובדה שזה לא מפריע לך להגיד לי שאני גס. אני מניח שזה מכוון - "ללמד אותי איך זה שמתייחסים אלי בגסות", רק שזה לא ממש עובד משום שאני יודע איך זה ולכן אני מנסה לא לחטוא בגסות רוח מראש) "הטענה שלך לא מאוד מסובכת" אני לגמרי מסכים. "שאתה כותב שאתה "מסביר למישהו שהוא בור" במסגרת התגוננות מהטענה שאתה גס רוח (ר' 2), אתה מוכיח שאתה לא מבין את השדה הסמנטי של המילה בור מעבר לקריאה סלקטיבית בויקי (ר' 3) ומוכיח שהתכוונת להיות גס רוח (ר' 4) בבת אחת." אם אתה תגיד לי שאני בן זונה אתה תחטא בגסות רוח. אם אמא שלי תספר לי שהיא עוסקת בזנות ושאני בן זונה היא תגיד את האמת. המילה בור - כשהיא מופיע סתם כך - היא סתם עוד קללה או עלבון. אבל, כשהמילה בור נאמרת בהקשר במסביר לאדם שהוא באמת בור, ואיך הוא יכול להפסיק להיות בור, למה כדאי לא להפסיק להיות בור ושבכולנו יש רמה מסויימת של בורות - היא הופכת מקללה לעזרה, ואין בא שום גסות רוח. "...אתה נותן קישור שבו הסכמתי למשהו אבל זה היה במסגרת תגובה יותר רכה ..." כמו שהראתי לך, את ה"רוך" אתה מוצא על ידי עריכה אחרי מעשה של אותה תגובה. "...מקבל את טענתך שיש מלא אנשים בישראל 2015 שראו את סיינפלד." לא זוכר שטענתי דבר כזה (ובאמת לא טענתי). מספר האנשים שראו את סיינפלד הוא חסר חשיבות - אף אחד בישראל (לא מילולית, אני בטוח שהיו כמה) לא קרא את אוקלידס, ובכל זאת, כל בן תרבות אמור להכיר את היסודות. השאלה כמה אנשים באמת ראו את סיינפלד היא חסרת חשיבות. "שמת לב שהבן אדם שאל? מה עוד אתה רוצה? שיעשה מקדש לסיינפלד בבית?" בוודאי ששמתי לב שהוא שאל, הוא שאל, קיבל תשובה עניינית, ובמקום להגיד תודה על התשובה הוא התחיל לגדף - ורק אז התערבתי. מה אני רוצה? שלא יתגאה בבורותו (ויגיד תודה למי שמנסה לעזור לו - אבל זאת כבר באמת דרישה למתקדמים) "... תוכנית שההשפעה שלה לדעתי גדולה פי כמה מזו של סיינפלד והיא גם יותר לטעמי..." כמובן שגם לא לדעת מי זה האנק זה בורות מסויימת (אם כי פחות, למרות שהמופע של היה אולי יותר מוצלח, הוא השפיע הרבה פחות). אם אני אשאל אותך מי זה האנק (נגיד שלא ידעתי) והיית מסביר לי ואז, אחרי שהיית מסביר לי בסבלנות, וטורח ומביא לי קישורים, היית תוקף אותי על החוצפה שלהתייחס למשהו שאני לא מכיר במכשיר השטני הזה, אז כן, הייתי גס רוח. "שוב אותו משפט..." כן, כי טריוויאלי ככל שהוא יהיה, נראה לי שלא הבנת אותו (משום שאם היית מבין היית חוסך חצי מהדיון) - לא נובעים ממנו מליון דברים, אבל כמה דברים כן נובעים ממנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, את הטעות של להתייחס לכל נקודה שלך בנפרד כבר עשיתי ואין לי כוונה לחזור עליה. אם אתה רוצה לבחור כיוון ספציפי ולנסות לצמצם אותו לטיעון קוהרנטי שעומד בפני עצמו אתה מוזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול, כמוני, להתייחס רק לנקודות עליהן יש לך משהו מעניין להגיד... אני אנסה לסכם את העניין מנקודת מבטי. כתבתי תגובה מדוייקת ונכונה, משום מה כשקראת אותה לא הבנת אותה - חשבת שהיא מכילה דברים שהיא לא מכילה12 ושהיא לא מכילה דברים שהיא כן מכילה34. כשניסחתי את אותו תוכן ממש בצורה קצת אחרת הסכמנת איתי שהוא נכון. כשהצבעתי על כך שמדובר על אותו תוכן, תוך כדי הבאת הטקסט המקורי והדגשת המילים שהיו בו וההמילים שלא היו בו טענת שאני "מתמם". יכול להיות שהמילה "בור" עוררה אצלך איזה אינסטינקט שגרר קיטלוג כל הטקסט כגסות רוח מבלי לקרוא את ההקשר, אם הייתי יודע שזה מה שיקרה בוודאי שהייתי מחפש מילה אחרת5, אבל עדיין, הטקסט עצמו במלואו היה נכון, מנומס, מדוייק וטריוויאלי - גם כשהוא עומד בפני עצמו, ועל אחת כמה וכמה בהקשר בו הוא מובא. בקיצור, מנקודת מבטי: טעית, לא הבנת (בהתחלה) ולא ניסית להבין (בהמשך) אותי. לטעות זה אנושי להודות בטעות זה לא בבית ספרנו. 1 ובכוונה היא לא מכילה. 2 למשל, רשימה חלקית מאד: גסות רוח, הטעה שסיינפלד היא סדרת מופת, הטענה שכל אחד צריך לצפות בסיינפלד, הטענה שאסור לשאול, הטענה שצריך להכיר את כל פרקי סיינפלד... 3 ובכוונה היא מכילה. 4 למשל, רשימה חלקית מאד: הטענה שכולנו בורים, הטענה שבורות היא לא דבר רע בפני עצמו, הטענה שקל לצאת ממצב הבורות, ההסבר איך לצאת ממצב הבורות.... 5 איזה מילה מתארת אדם שבוחר לא לדעת משהו ושחושב שידע הוא דבר רע? למי שעונה למה שכתוב כאן? כל המילים שאני יכול לחשוב עליהן לא נשמעות לי מחמיאות, ולו משום שזאת לא מחמאה. ובאמת לא התכוונתי להחמיא, ואני לא חושב שמגיעה לאף אחד מחמאה על סירוב עקרוני להרחיב את אופקיו. אבל יש הבדל בין גסות רוח לבין לא להחמיא, והקפדתי - לכל אורך הדיון - לא להגרר לגסות רוח (ולו רק בגלל שזה חסר טעם בהקשר הנוכחי6). 6 והנה, חזרנו לדיון המקורי על השימוש במושג "נאצים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK מר קולהאס, הצדק לצידך. ועכשיו מיכאל, אתה מוכן להרגע? ____ ולמען הבורים אשר בינינו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה קבועה שאני מפנה לתיירים שלי ברח' ברנדנבורג בפוטסדם: "מכירים את מיכאל קולהאוס?" ואם מישהו מכיר, אני אומרת "ובבית הספר כאן, למד הסופר, הייניך וגו"' ואם אף אחד לא מכיר את מיכאל אני אומרת "טוב, אז לא מעניין אתכם ודאי שכאן למד הסופר..." כלומר בשלב הזה אני לא מצליחה להמנע מהדרדרות למחוזות הפדגוגיה הנמוכה בניגוד למשאלות הקהל. אז איילים, אם אי פעם תגיעו לברלין - ברנדנבורג: "מיכאל קולהאוס" אחלה נובלה המבוססת על דמות אמיתית (הנס קולהאוס). וגם וגם ב"אפי בריס" של תיאודור פונטנה שווה להשקיע. לעצם עניין: האייל האלמוני אמנם אובססיבי ולא מרפה, אבל זו לא אותה אובססיביות של הדמות בנובלה שהזכרת. ותודה שהזכרת... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |