בתשובה להאייל האלמוני, 14/06/15 4:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ההשוואה שלך לא נכונה. מקרה א': אדם אומר שקר, על סמך שמועות שלא טרח לבדוק כל צרכן. אני יודע שהוא משקר. שים לב - יודע. לא מאמין, לא מנחש - יודע. מקרה ב': אני אמרתי דבר על סמך ידיעה. הוא בחר שלא להאמין לי - שזה ניחוש ותחושה, וקבע שאני משקר. את הניחוש והתחושה שלו הוא מבסס על מקרה א', אותו אף הוא לא טרח לבדוק לעומק. זה משנה לי אם לא מקשיבים לי או לא מאמינים לי? התוצאה זהה. במקרה כזה, אני לא רואה איך תשובה כלשהי תעזור לי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שלא הבנתי על מה אתה מדבר, אבל נראה לי שאתה מתבלבל בין "משקר" לבין "לא אומר אמת". על מנת שאי אמירת אמת תהפוך לשקר על השקרן הפוטנציאלי לדעת את האמת ולהגיד את אי האמת בכוונה. לא כל טעות היא שקר. אני לא חושב שאי האמון בך שבתגובה 650291 נבע בגלל משהוא שלא הובא בדיון ההוא. די סביר, בעיני, לפקפק בכנותו של אדם שמביע עמדות שנראות לא סבירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל השקרנים הפוטנציאלים יודעים את האמת. או שהם מתעקשים לא לשים לב אליה, או שהם משקרים במודעות מלאה. ההבדל זניח. נניח שאספר סיפורים ואקבע קביעות בהתעלם מפרטים שהובאו לידיעתי. איך תקרא לי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאיבדתי אותך. אתה טוען שמלאכי "ידע" שאתה כנה? איך אפשר "לדעת" דבר כזה? יש הרבה סיבות להתעלם מפרטים (מאיזה פרטים התעלם מלאכי?) - לא בהכרח זדון. אנשים נוטים ללקות בעיוורון כשזה נוח להם, זה לא הופך אותם לשקרנים (אולי עצלנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. במקרה של מלאכי כתבתי שמדובר בניחוש ותחושה. כתבתי על מקרים אחרים שבהם אדם רואה X ומספר שראה Y. אולי הוא לא שם לב, אולי המוח שלו השתמש בהשלמה אוטומטית. כשהוא חוזר על זה שוב ושוב, הפזיזות הזו הופכת לשקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מתחיל לשעמם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |