 |
תלוי איפה.
אינדונזיה, המדינה המוסלמית המאוכלסת בעולם, עוברת תהליך דמוקרטיזציה מאז התפטרותו של סוהארטו ב 1998. ב 2002 קיבלה מזרח טימור עצמאות אחרי 30 שנות דיכוי. אינדונזיה נהנית בעשור האחרון משקט יחסי וצמיחה כלכלית מרשימה.
בפקיסטן [ויקיפדיה], המדינה המוסלמית השניה בעולם באוכלוסיה, נרצחה מנהיגת האופוזיציה בנזיר בוטו בפיגוע התאבדות בדצמבר 2007 אבל בבחירות ב 2008 זכתה מפלגתה בשלטון (כי ליורשה לא קראו שמעון פרס). פקיסטן תמכה במתקפות של ארה"ב על הטאליבן ב 2009, אבל היחסים עם ארה"ב התקררו ב 2011 אחרי חיסול בן לאדן. גם שם נרשמת רגיעה יחסית לעומת שנות השבעים הסוערות- רצח העם הבנגלי והמלחמות עם הודו על קשמיר.
במזרח התיכון עושים פריש מיש לקראת חגיגות מאה השנה להסכם סייקס פיקו שכפה חלוקה שרירותית על האזור.
הכורדים הם גורם מסיבי של חוסר יציבות- כבר הרבה זמן שהם הקבוצה הלאומית הגדולה בעולם שאין לה מדינה. כמעט מאה שנה הם מנסים והמעצמות דופקות אותם שוב ושוב.
עיראק, לוב ומדינות נוספות מחפשות את דרכן אחרי תקופות ארוכות של דיקטטורה. יש עוד מדינות באפריקה במצב דומה אבל שומעים עליהן פחות. כמו שעל רצח העם ברואנדה שמעו הרבה פחות מאשר על דאעש, למרות שההוטו שחטו במשטות תוך מאה יום הרבה יותר טוטסי ממה שדעאש הצליחו במשך שנים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש