 |
בסך הכל אני שותף לדעתה הכתובה היטב של גברת דיסקין אודות אובדן הרלבנטיות של השמאל הבועתי, וצר לי על הפער ההולך ונפתח בינו לבין "העם" (כל מי שגר מחוץ לרדיוס 5 ק"מ מאוניברסיטת תל אביב) וגם בינו לבין מה שהיה פעם המרכז-שמאל (כמאמרה "אם רבין היה שומע אותו הוא היה זורק לו כפכף על הראש")
רק משפט אחד הפריע לי והייתי רוצה לתקן את הכשל שמופיע אצלה, ואופייני להלך הרוח הימני הנוכחי- היא כותבת:"כי זה השמאל הרדיקלי החדש שאיבד אחיזה במציאות הפוליטית. הוא מפרפר כמו חיה פצועה בין מוקדי הכח האחרונים שעוד נותרו לו- בית המשפט הגבוה לצדק ועולם האמנות, עולם בגודל בועה פסיכודלית."
אני לא מבין איך אפשר לכרוך יחדיו את בית המשפט העליון ואת הגרבוזים והקוטלרים של "עולם האמנות" (אני מסייג, כי גם אריאל זילבר "עולם האמנות" וגם הוא נמצא בבועה פסיכדלית. אחרת). שופטי העליון אולי נראים לעתים כאילו נוצקו בתבנית אחת, אבל זו בטח לא התבנית שיצקה את גרבוז וקוטלר. הנשיאה מרים נאור [ויקיפדיה] שייכת לתבנית שנוצקו ממנה דן מרידור ואהוד אולמרט. אולי חנן מלצר [ויקיפדיה] מצליח להתקרב לדימוי שיש לגברת דיסקין על ה"השופטים בבג"ץ", אבל היא בטח לא חשבה על מני מזוז [ויקיפדיה] ואורי שהם [ויקיפדיה] ובטח ובטח לא על אליקים רובינשטיין [ויקיפדיה] שליווה את יצחק שמיר והיה מזכיר הממשלה שלו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש