בתשובה לאישקש, 22/06/15 11:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. מי שממליץ להפנות לטיפולי המרה (ר' קישורים שלי לוויקיפדיה1) מתייחס להומוסקסואליות כ"מצב" (גם אם לא מחלה) ניתן לריפוי. מקובל היום על הממסד המדעי שזה לא המצב. זה לא מקובל על חלקים רבים מהממסד הדתי (ונראה שגם על חלקים רבים מהבית היהודי). גם אם בנט מקבל את זה, לא ברור אם הוא מוכן לריב עם רבנים בשביל זה. לכן זה בסופו של דבר לא מקובל על הבית היהודי. ב. "חצי מאלה ששם" ולא ברשימה כללו גם את כל מי שיחסו היה יותר ליברלי. ג. חוק "ברית הזוגיות" לא השתמש במושג (שבארץ הוא דתי) "חתונה" ולמרות זאת הוכשל. 1 אבל המשכתי לבדוק בוויקיפדיה. ר' את דף השיחה של רון ירון [ויקיפדיה]. שימו לב שאין בישראל דרך פשוטה לבדוק האם מישהו הוסמך לרבנות. באופן כללי יש כאן עימות בין שתי קהילות נחושות: הדתיים והלהט"בים. ויש הרבה ניצוצות. כמוכן שים לב מי תומכים בכמוך - הומואים דתיים אורתודוקסים [ויקיפדיה], אשר מעודד טיפולי המרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א.הבית היהודי הפנו לטיפולי המרה? לינק. בכל מקרה,מחלות נפש ברובם זה עינין של תרבות,אדם שאוכל יותר מידי (כמה זה מידי?) הוא חולה נפש? ((אני לא יודע אם זה חכם מצידי להכנס לזה,שיהיה) משיכה מינית זה עינין תרבותי-ביוון העתיקה כמעט כולם היו דו,כי זה היה מקובל.מכיוון שליהדות יש ראיה רחבה ששואפת לעתיד היא מתנגדת לכל דבר שלא "מכוון לאין סוף" (ילדים וכו').) ג.מכאן אתה מבין שאין קשר לבית היהודי. בכל מקרה יש הבדל בין לא לתמוך במסגרת משפחתית חד מינית ל"צריך לתת להם תרופה". מה יש בדף השיחה של רון ירון?! אז בעצם רצית להגיד שיש אנשים שתומכים ב"בית היהודי" שמתיחסים לנטיה מינית כמחלה,ןלא ש"הבית היהודי" מתייחס לנטיה מינית כמחלה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקראת הבחירות האחרונות בנט התחמק במכוון מהשאלה הזו. יש אנשים כאלו, והם בין המכובדים ברבני התנועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ככה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין כאן התייחסות לנקודה של טיפולי המרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו הגישה הרבנית, מתפרסם היום בידיעות תחקיר שבו נשאלו והוקלטו 30 רבנים ע"י תחקירנית (נדמה לי שהיא דתיה או חרדית) שהציגה עצמה כמושא להטרדות מיניות של אביה או כאם לילד/ה שהוטרד/ה וביקשה הנחיות. מעבר לכמה שאלות לא ראויות שנכנסו לפרטי הפרטים של ההטרדה, האשמות בכך שהיא בעצם פיתתה את האב, פרט ל-6 רבנים העמדה היתה אחידה, לא להתלונן, להניח למקרה ולהזדרז ולמצוא שידוך. אחת מהרבניות שהקימו את "תקנה" הרחיבה לגבי המושג "בעל תשובה" המספק תירוץ לרבנים להורות להניח לעניין והוסיפה שהם אינם מבינים שמדובר במחלה שלא ניתן לעשות תשובה לגביה. מילא שלא הנחו להתלונן בשל חשש מהנזק לשידוכים במשפחה הם גם לא הציעו שתלך ותקבל (או הילד/ה) עזרה נפשית כלשהי. הרבנית מ"תקנה" הוסיפה שרבים מהרבנים רואים עצמם כפסיכולוגים, מה שחמור לכשעצמו במיוחד לאור עשרות התלונות שספרה שהגיעו אליה, כולל על פדופיל ידוע שממשיך ומסתובב חופשי. נתקלתי ברב "מטפל" חרדי כזה בירושלים שגבה סכומים נכבדים עבור ה"טיפול" והרשה לעצמו לטפל בהפרעות נפשיות מגוונות כולל סכיזופרניה. הרבנים מסתפקים בהרחקה מהקהילה (כשברור שהמטריד ימשיך במעשיו) או בגזרת צום או עונש הלכתי כלשהו או בלהשתיק ולהמשיך בשגרת החיים. אחד הרבנים המוקלטים אמר ש"מעתה אזהר יותר". יזהר ממכשירי הקלטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוזרת בי לגבי ה''מילא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני תומך בטיפולי המרה. יכול אדם לתמוך בטיפולי המרה מתוך שהוא רואה מצב בעייתי מבחינה הלכתית ולא מבחינה רפואית, ולדעתו המצב הזה ניתן לשינוי. זאת אומרת, לא ''מחלה'', גם אם הוא טועה והממסד המדעי צודק בעניין היכולת לשנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מצב בגוף האדם ניתן לשינוי, גם ההפרש בינך לבין בר רפאלי או בינך לבין אלברט איינשטין, אולי לא היום, אבל בסופו של דבר, הכל במכונה שנקראית גוף האדם יהיה ניתן לשינוי. ככל הנראה, טיפולי ההמרה הידועים כיום, אינם יעילים. זה לא אומר שצריך לפסול טיפול חדש או וריאציה עליהם א-פריורי, אלא רק לאחר ניסוי מתאים שיוכיח את הצלחתם או כשלונם, יש הרי כאלה שמתייסרים בשל נטייתם המינית1, ואולי אפשר לעזור להם. מחקרים על תאומים זהים, הראו שאם אחד מהם הומוסקסואל זה אכן מנבא שהשני יהיה כזה בהסתברות גבוהה יותר מהמקובל באוכלוסייה, אבל זה כלל לא וודאי, מה שמעיד, שככל הנראה נטייתו המינית של אדם אינה קבועה ביציאתו מרחם אמו, ושכנראה ניתן לעצב אותה במהלך החיים. איך? זה אנחנו לא יודעים. אגב, נניח שמחר יגלו שתוספת של 50 מ"ג חומצה פולית מדי יום לילד עד גיל 5, מונעת הומוסקסואליות, מה אז? לתת או לא לתת? 1 למרות שלא צריכה להיות סיבה לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתת! _________ מזכיר לי איך פעם מזמן ניקרתי בזמן שיחת המפקד, וזה היה כאשר אחד הביא עוגה לכבוד יום הולדת או משהו, והיא עמדה במרכז השולחן. התעוררתי באמצע שהמפקד דיבר עם המון פאתוס ואמר "אנחנו לא יכולים גם לאכול את העוגה וגם להשאיר אותה שלמה" ראיתי את העוגה מולי ונפלט לי "המפקד, אני חושב שאנחנו צריכים לאכול אותה". המפקד התחמם וניצוצות עלו בעיניו- "אני מכיר אותך!", צעק עלי. "אני יודע מה אתה חושב! אני עוד אטפל בך!" וכן הלאה (דמיינו מין רמי הויברגר של "מבצע סבתא"). אחר כך אכלנו את העוגה אבל היא נתקעה לי בגרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_______ נו, בגלל זה קוראים להן בצבא 'עוגות הצ'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאומים זהים מן הסתם לא יוצאים מרחם אמם זהים בדיוק בחיווט המוחי שלהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |