בתשובה לאישקש, 22/06/15 12:39
כל פעם מחדש,עשינו את זה עם ''בגידה'' 657905
"וַיּוֹרֶד אֶת-הָעָם, אֶל-הַמָּיִם; וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-גִּדְעוֹן, כֹּל אֲשֶׁר-יָלֹק בִּלְשׁוֹנוֹ מִן-הַמַּיִם כַּאֲשֶׁר יָלֹק הַכֶּלֶב תַּצִּיג אוֹתוֹ לְבָד, וְכֹל אֲשֶׁר-יִכְרַע עַל-בִּרְכָּיו, לִשְׁתּוֹת" (שופטים ז', פסוק ה').

מעתה אמור:
עם - מושג דתי
מים - מושג דתי
כלב - מושג דתי
חרב - מושג דתי
ברכיים - מושג דתי
לשתות - מושג דתי

הנה! מופיע בתנ"ך!

לא כל מה שמופיע בתנ"ך הוא מושג דתי.
צא ועיין בברכת האירוסין:
"בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדַּשְׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הָעֲרָיוֹת, וְאָסַר לָנוּ אֶת הָאֲרוּסוֹת וְהִתִּיר לָנוּ אֶת הַנְּשׁוּאוֹת (לָנוּ) עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מְקַדֵּשׁ (עַמּוֹ) יִשְׂרָאֵל (עַל יְדֵי חֻפָּה וְקִדּוּשִׁין)".
לא נאמר שם "ע"י חתונה". אלא *ע"י חופה וקידושין*, שהם המאפיינים של טקס חתונה דתי יהודי.

זה לא מבטל את המונח חתונה כמונח ניטרלי.
משל למה הדבר דומה? שתחליט ש"אוכל" הוא מונח דתי, בגלל חוקי הכשרות, ולכן רק ליהודים דתיים או שומרי מסורת מותר לאכול. ויתר העולם - יצום.
כל פעם מחדש,עשינו את זה עם ''בגידה'' 657907
וכמובן, שההגדרה של זוג כ'נשוי' רשמית במדינת ישראל איננה הגדרה דתית. היא הגדרה אזרחית רשמית, ותקפה לכל אזרחי המדינה.
כל פעם מחדש,עשינו את זה עם ''בגידה'' 657909
לא כל מושג שמופיע בתנך הוא מושג דתי.
טקסים,חוקים והלכות שמחייבים יהודי הם חלק מעולם ההלכתי היהודי ולכן-חתונה-טקס דתי. ''מים ו''כלב''-לא.
בכל מקרה זה גם לא משנה,הרי הכוונה בלא לכנות ברית בין בעלי אותו מין היא להבדיל בינהם (בין הטקסים).
אם חתונה בין בני זוג הטרו היא ''חתונה'',חתונה בין אותו מין-לא.

אין הלכה שאומרת ''אוכל'',יש הלכה שאומרת לא לאכול חלב עם בשר.
צו''ל-לא לאכול חלב עם בשר-מצווה דתית (ראה גם-חתונה). אוכל-לא מצוה ולא טקס,ולכן מושג נטרלי.
כל פעם מחדש,עשינו את זה עם ''בגידה'' 657912
אתה מברך "שהכל" לפני שאתה שותה מים. אתה טובל במים. איך זה שמים אינם מושג דתי?!

וההבדל, מדוע נחוץ? כי היהדות האורתודוקסית תפסה בעלות על המונח "חתונה", והחליטה שהוא דתי. ולכן כל ההתפלפלות ושימוש במונחים שאינם "חתונה", כגון "ברית הזוגיות".
למה חתונה בין בני אותו המין אינה חתונה? חתונה היא טקס בו 2 בני זוג מצהירים על הרצון לקשור חייהם זה עם זה. בזה זה מתחיל, ובזה זה נגמר. למה שזה לא יכלול גם בני-אותו-המין?

יפה אמרת. יש הלכה שאומרת, לא לאכול חלב עם בשר. אבל "חלב" אינו מושג דתי, ו"בשר" אינו מושג דתי. וצ'יזבורגר אינו כשר, אבל אינו "לא-אוכל".
וחתונה, כמוהה כאוכל. היא יכולה להיות כדת-משה-וישראל, ויכולה - לא.

אגב,
"וְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי מָלַךְ עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי עַל יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. ל וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו. לא וַיְהִי הֲנָקֵל לֶכְתּוֹ בְּחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן נְבָט וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת אִיזֶבֶל בַּת אֶתְבַּעַל מֶלֶךְ צִידֹנִים וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֶת הַבַּעַל וַיִּשְׁתַּחוּ לוֹ" (מלכים א' ט"ז, כט').
באיזה טכס נישא לה, על פי דעתך? האם היו אלה נישואים כדת משה וישראל? תן דעתך שחזקה על הזוג המלכותי שנישא קבל עם ועדה. חתונה היתה שם.
כל פעם מחדש,עשינו את זה עם ''בגידה'' 657915
אני גם מברך ביציאה מהשירותים-שירותים והשירותים שהם נותנים הם לא מושג דתי.
הברכה היא המצווה לא המים.

כי לחתונה אצלנו יש משמעות שהיא מעבר לעסקה לחזקה משותפת על ילד שקנינו מאינקובטור אנושי בנפאל והרכוש המשותף.
אלא העושים עסקה-בהצלחה.אלא המקדשים שם שמים בטקס המקובל עלינו מבית אבא כ-חתונה-הם מתחתנים.

מכאן-"חתונה"-טקס עם משמעות דתית,מטא-פיזית ולכן טקס דתי. עסקה למכירת מכונית או "חתונה" בין שתי גברים -לא.ולכן-זאת לא חתונה (כי אמרנו הרי שלחתונה ישנה גם משמעות מטא-פיזית,נכון!?).

את שוב נופלת בכשל של הפונז עם הלהקה-כל מושג את יכולה למלא אותו בכל תוכן שתרצי.את יכולה להחליט שבר-מצווה זה ללטף ג'רף-אז החלטת.
מהרגע שהמושג חתונה מקובל כטקס יהודי לאיחוד בין בני זוג ממינים שונים.זהו הטקס.

צ'יזבורגר הוא "אוכל".הוא לא "כשר". ולכן אכילה של "אוכל" מותרת ואכילה של ציזבורגר לא.

לא הבנתי את הדוגמה,כתוב שם במפורש שהוא עבד את הבעל-את מבינה מזה שהוא עבד את הבעל אבל ניהל חיים יהודיים הלכתיים?!
(מה גם שלא צריך יותר מידי פרשנות-" וַיַּעַשׂ אַחְאָב בֶּן עָמְרִי הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה מִכֹּל אֲשֶׁר לְפָנָיו.")
כל פעם מחדש,עשינו את זה עם ''בגידה'' 657923
לא. חתונה יהודית דתית היא טכס עם משמעות דתית מטאפיזית, ולכן טקס דתי. אם אתה רוצה להכניס את אלוהים לעניינים שבינך ולבין זוגתך לעתיד - בחירה שלך. זה לא אומר שהוא חייב להכנס לכל זוגיות באשר היא.
אגב, גם זוג הומואים יכולים להחליט להכניס את אלוהים לעניינים שבינם לבינם, דתיים יכולים לא לקבל את זה, שהם הכניסו את אלוהים, ואלוהים יחליט, אם הוא רוצה להכנס לעניינים האלה או להמטיר עליהם ברק.

אבל זו חתונה, וזו חתונה, וזו חתונה, גם אם הולכים לרב, גם אם הולכים לפקיד, גם אם לוקחים ידוען שינחה את הטקס, וגם אם לוקחים חברה טוב של שני בני הזוג.
המונח "חתונה" לא מקובל "כטקס יהודי". בכל העולם אנשים מתחתנים. כאן בארץ, ליהודים, זה הטקס המקובל, קצת הרבה בגלל המונופול של הרבנות.

בר מצווה היא טקס מעבר מקובל בעולם היהודי, והוא מציין את היותו של הנער מחוייב בעול מצוות, כאדם בוגר. ליטוף ג'ירפות, עשוי להיות טקס מעבר אחר. הוא אינו בר מצווה. אבל זה לא מבטל את ליטוף הג'ירפות כטקס מעבר אפשרי.
אם ננקוט באותה האנלוגיה -
חופה וקידושין הם סוג של טקס חתונה.
בר מצווה הוא סוג של טקס מעבר.
להגדיר "רק חופה וקידושין הם חתונה" כמוה להגדיר "רק בר-מצווה היא טקס מעבר". תוך התעלמות מזה שבכל העולם, לכל חברה, יש טקסי מעבר.

צ'יזבורגר הוא אוכל. אתה יכול לא לאכול אותו מטעמי כשרות, אבל הוא אוכל. הוא אוכל, כי אנשים אוכלים אותו. לו היית חייל בלבנון, מנותק מאספקה של צה"ל ואתרע בדרכך סניף מקדונלדס, הצ'יזבורגר היה מותר לך.

מה שאני מבינה מזה, שאחאב התחתן. בחתונה מלכותית. קבל עם ועדה, וכנראה שלא כדת משה וישראל. אבל הוא עדיין התחתן.
כל פעם מחדש,עשינו את זה עם ''בגידה'' 657941
" ... וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים אֶל-לוֹט, עֹד מִי-לְךָ פֹה--חָתָן וּבָנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ, וְכֹל אֲשֶׁר-לְךָ בָּעִיר ...וַיֵּצֵא לוֹט וַיְדַבֵּר אֶל-חֲתָנָיו לֹקְחֵי בְנֹתָיו, וַיֹּאמֶר..." - מתברר שבעולם של אישקש תושבי סדום היו יהודים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים