 |
אריסטו חידד את הטקסונומיה הפוליטית בספרו על הפוליטיקה. באופן כללי הוא כתב על שלושה דפוסים של שלטון, שלכל אחד יש מופע חיובי-טוב ומופע שלילי-רע.
שלטון טוב מתאפיין בזה שמטרתו טובת כלל האזרחים, ושלטון רע הוא זה שמטרתו טובת השולטים.
השלטון הכי ראוי הוא שלטון יחיד והכי פחות רצוי הוא שלטון רבים.
שלטון ראוי וטוב הוא מלכות שלנגד עיניה עומדת טובת העם. ניגודו הגמור הוא שילטון של עריץ ששולט למען מטרותיו שלו. מכך עולה ששלטון עריצות הוא הגרוע ביותר מבין כל האפשרויות.
שני בדרוג הוא שלטון מעטים לטובת הכלל, כשבצד הטוב עומד שלטון אריסטוקרטי וברע שלטון אוליגרכי.
שלטון כולם למען כולם - בטרמינולוגיה האריסטוטלית זה ניקרא פוליטאה (או איך שזה לא יתורגם), נמצא בתחתית הדירוג. פוליטאה, הצורה הרצויה והטובה היא זה שלטון ההמון, הווה אומר כלל האזרחים למען הכלל. גרסתו הפחות רצויה היא הדמוקרטיה, שזה שלטון רובני (בטרמינולוגיה מודרנית, או שלטון המעמדות הנמוכים/עניים בטרמינולוגיה היוונית עתיקה) שמטרתו קידום עיניניו של אותו רוב.
כמובן שישנם מופעי ביניים ועוד דרישות ותנאים למימושו של שלטון כזה או אחר. זה היה תיאור סכמתי ביותר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש