 |
כדי "לתאר בצורה המיטבית את תופעות הטבע הנצפות" מספיק לתחזק טבלה גדולה ובה תיעוד של תצפיות על תופעות טבע. למעשה, כל ניסיון לבנות תאוריה או לנסח חוקים שיכלילו את התצפיות הללו יוביל מן הסתם לתיאור פחות מוצלח של תופעות הטבע (כי מסיבות מהותיות לא צפויה אי פעם להיות בידנו תאוריה שתתאים ב-100% לכל התצפיות). מכאן שבכדי לעמוד בדרישת ה-"תיאור בצורה מיטבית" שניסחת, יוצא שתחזוקת טבלה כזו היא הדרך היחידה לעשות מדע! מסתבר שכל ה-"מדענים" האלה במוסדות מחקר ברחבי העולם, שמתקשקשים להם בהמצאת תאוריות, ליטושן ובחינתן סתם מבזבזים את זמנם ואת כספנו.
או בקיצור: מובן שיש "למה" במדע. אלא שהתשובות הלגיטימיות (מבחינה מדעית) ל-"למה" הן או הסבר במסגרת תאוריה מדעית אחרת, או - אם השאלה מובילה לקצה השרשרת ההסברית - "לא יודעים" (המדע הוא רדוקציוניסטי). ובמקרה הנוכחי, יש הסבר מעולה ל-"למה" (קשרי המימן מובילים למבנה מרחבי פולארי של מולקלות המים שממנו נגזרת ה-"אנומליה" המדוברת). במידה מסויימת כל זה נכון גם לתאולוגיה: אפשר לענות על "למה" עד גבול מסויים, עד שמגיעים לשאלות כגון "אז למה אלוהים ברא את העולם?", עליהן עונים "במופלא ממך אל תדרוש". אז גם אין "למה" בדת?
זה נכון שהמדע לא עוסק בתכליות, ועל כן שאלות "למה" מהסוג הטלאולוגי אכן "אינן במדע". עם זאת, להתקדמות המדעית בהחלט יש נטייה לאיין שאלות כאלו - והמקרה הנוכחי מדגים זאת היטב. הרי את הטיעון שלך אפשר לקחת בקלות אד-אבסורדום: נגיד ששרדינגר לא היה נולד, אבל גם שאיינשטין, פיינמן, ניוטון, דארווין, דלטון, פישר, דקארט, לפלאס, ... אריסטו ודמוקריטוס לא היו נולדים. האם היה זה משנה משהו בהסתכלות שלי על דבריו של הח"כ הדתי?
הממ... כן. כנראה הייתי מסכים איתו. היו פעם סיבות טובות להאמין ב-"אלוהי הפערים". כך למשל, היום ידוע שה-"אנומליה של המים" אינה אנומליה, אלא התנהגות צפויה מתוך חוקי טבע פשוטים ואחידים, והמחשבה על כך ש-"מישהו היה צריך לדאוג להתנהגות יוצאת דופן של המים כדי לאפשר חיים" היא אבסורדית לחלוטין וההסבר המדעי הוציא משאלת האנומליה של המים את העוקץ הטלאולוגי שפעם כנראה היה בה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש