בתשובה לנמר טמילי, 17/07/15 0:25
עצה 659713
אם אתה כותב שירה, אולי כדאי שתפצל אותה לשורות קצרות, אולי גם לנקד חלק מהמילים, שנדע איפה לקרוא בפאתוס (כי הרי מובן זה לא מובן). למשל:
הַגָּבוֹהַ והשרירי
מדמה מפה ובה
אזורי רְגָשׁוֹת
שֶׁמְּהַבְהְבִים
בעוצמות שונות
בעת פעילות.

במקצת האזורים,
לרוב השכיחים
וְהַמַּשְׁפִּיעִים
מתנוסס ליד
נוּרַת הבקרה
באותיות קידוש לבנה
שם הרגש
וממנו יוצא
כבל ייחודי
וּמְמֻסְפָּר
שמתחבר
לאותו backbone
רגשות
מעולמו של
הברנש הראשון.

מפה כזאת קיימת
בכל אחד
אבל
נתמקד בתהליך
שיצר הפער
בגישות.

ההוא טוען
ובצדק
שהמכשיר שטרם הומצא
מראה שהפחד
לא עובר רוב הזמן.

השזוף
והמתולתל
מצביע על כך
שצורת המדידה מתאימה
לסרטי ריגול
ולא להבנת
רגשות הציבור
ושרק פעילות
עניפה
באזור פעיל
שחצתה
רמת מודעת
מסויימת
קיבלה שם
וצימחה כבל
שמתחבר ישירות
ל- backbone.
עצה 659719
משיר אחד הבנת שנמרים כותבים שירה
בלחישת אהבה לילית ראית פאתוס
וברשלנות פסקת ממלאכת הניקוד
יען כי קמת עלי לכלותני
באנקדוטת הר הבית:
סע בן צור, סע
רק 999 דולר
לניו-יורק
במבצע.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים