 |
|
 |
||
|
||||
 |
"החוקרים סיימו את מחקרם בקריאה למחקר נוסף, אשר יבדוק כיצד משפיעה המדיניות הציבורית על תחושת הרווחה הנפשית של הורים חדשים". אבל חסרים נתונים רבים כדי להבין מדוע ההקשר הוא דווקא המדיניות הציבורית. מהם בעצם תנאי חופשת הלידה בגרמניה? האם יש מענקי ילודה והטבות שונות (במס או בסובסידיות) להורים? מהי האווירה הציבורית סביב לידות והורות ואיזה ציפיות היא יוצרת? האם יש שם עומס ציפיות מהורים חדשים? או לחלופין, האם משדרים שם שהחיים יימשכו כסדרם אחרי הלידה והגרמנים האומללים מופתעים לרעה? האם יש משרות אם נוחות? איזה מסגרות ממשלתיות או פרטיות יש שם, מאיזה גיל ומה איכותן? יש גם נתונים שנוגעים לפסיכולוגיה של הסוציולוגיה: באיזה גיל בממוצע התרחשה הלידה הראשונה? (כאן צריך לשאול אם ליולדת בת 20 יהיה קשה או קל יותר מאשר ליולדת בת 38). כמה שנים חיים בני הזוג יחד בממוצע לפני שהם מתחילים להגדיל את המשפחה? (גם כאן - יש לברר אם שגרת חיים משותפת של 10 שנים תהיה קשה יותר לשבירה, או שמא אחרי חצי שנה יחד והופס, כבר ילד, המשבר יהיה בלתי נמנע). וכולי. ויש ודאי עוד גורמים, שחלקם שייכים למדיניות ציבורית וחלקם לפרטים טרוטי העיניים בתוך החברה, ואולי אף אצליח לחשוב על עוד מהם מאוחר יותר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני שותף לרתיעה האינסטינקטיבית. רק התחלתי לקרוא את המחקר המקורי. לגיל ההורים מתייחסים כבר בתקציר (אבל לא הספקתי לראות באיזו צורה. ההתייחסות שם כללית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מנסיוני המשתנה החשוב ביותר שמשפיע באופן קיצוני על הרווחה הנפשית של ההורים הוא תופעת הגזים (קוליק [ויקיפדיה]) אם המדיניות הציבורית באמת רוצה לחסוך יגון מההורים הטריים היא צריכה לשפוך מיליארדים על מחקר ותרופה לסיוט הזה. לא ראיתי אפילו מחקר אמין אחד מה אחוז התינוקות שסובלים מזה. אצלי אחד מהשלשה קיבל את הגרסה הקלאסית מגיל שבועיים וחצי עד גיל שלשה חדשים. הרווחה הנפשית שלי צללה כמו שטוקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
What? חסר אמוטיקון מתאים כדי לבטא כהלכה את השאלה לעיל. אז נשאל באופן מנומס - על מה את מדברת? ההדיוטות ישמחו להסבר.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא לתנוחת החזקה של התינוק שנקראת כך. השכבתו על הבטן, כשהוא על זרוע ההורה. זה אמור להרגיע את הבטן. בפועל אצלנו מה שעזר הוא רק שני דברים: א) לצאת מהבית. ב) לחכות שזה יעבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזה. או כזה. כזה לא עוזר. כלומר, אין לי ספק שתינוק שיתקל בו, לא יסבול יותר מבעיית גזים, אבל זו לא נראית לי השיטה הרצויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל דבר עזר, אבל לעשר שניות ביום בלבד. גרפווטר אפילו לחצי דקה. יוצא הדופן, לא רק אצלנו אלא גם אצל לא מעט מכרים, היה לצאת לסיבוב באוטו. גם כאן אחוזי ההצלחה היו בינוניים לכל היותר, שזה אמנם הרבה יותר טוב מכל שאר הפרקטיקות, אבל במקרה של כשלון את זוכה לשמוע את הבכי מכמיר הלב באקוסטיקה יוצאת דופן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמן הנחשים הפופולרי בארץ לתופעת ה"גזים". כמו אותה אנטיביוטיקה שבלעדיה סובלים מההצטננות יומיים, אבל בשימוש נכון אתה תהיה בריא תוך 48 שעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קשור להנקה, או שזה קורה גם לתינוקות יונקים וגם לשותי סימילאק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. כל הזכרונות מהתקופה ההיא הפכו לעיסה מרוחה. אז שאלתי את אשתי. היא אמרה גם וגם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני יכול להעיד על עיסתי גם ללא קוליק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנאים בגרמניה: לפני חופשת הלידה: אישה בהריון מקבלת הגנה מפיטורין בלי צורך בששה חודשי העבודה שנדרשים בישראל. תנאי חופשת לידה: 12 חודשים, נדמה לי שהשכר אז הוא 70%. בני זוג יכולים לחלק את חודשי החופשה ביניהם. הרבה פעמים נהוג שאישה שיצאה לחופשת לידה תחזור למשרה חלקית. אם זאת היא יכולה לדרוש את סוג המשרה שהיה לה קודם. משרות חלקיות מכל מני סוגים קיימים בשוק הגרמני. יש מענקי ילודה. ויש קיצבת ילדים שמשולמת להורים עד הגיעם לגיל 18. יש גם מסגרות צדקה שונות שמסייעות לנזקקים עם ביגוד, ציוד ושירותים. במידה והאם סובלת מדכאון אחרי לידה, קופת החולים תספק לה מטפלת. המסגרות המטפלות הן מרשויות שונות וזה שונה ממדינה פרדראלית למשנהה. יש מטפלות לגיל הרך. יש גנונים מגיל 3 (במדינת ברלין זה בחינם). קיימת אפשרות שהילד יישאר במסגרת עד 16:00. לעובדים בשעות הלילה יש גם גן שינה מיוחד (לא בדקתי בכמה אזורים הסידור הזה זמין). יש מעבר לכך מסגרות איכותיות שבהן מעוטי יכולת משלמים פחות. לפי התרשמותי המרחב הציבורי ערוך לילדים. יש הרבה גינות ציבוריות. יש פינות משחק בהרבה בתי עסק, ולפעמים גם בייביסיטרים בפינות המשחק שמאפשרים להורים ממש להתרכז בענייניהם. יש הרבה היצע בתחום פעילות שעות הפנאי לילדים. מוזאונים מיוחדים. תערוכות. חוות. קונצרטים מיוחדים. חוגי קרקס וכן הלאה וכן הלאה. ובאופן קבוע מרימים פסטיבלים וירידים לילדים. בתחום שכירת הדירות (עדיין יש יותר שוכרים מקונים): יש משכירים שיעדיפו לא להשכיר למשפחות. על הגיל הממוצע ותקופת חיים ממוצעת לא אוכל להגיד דבר. אני חושבת שזה תלוי מעמד סוציו אקונומי, אבל תחום האקדמי ההומוגני שאני מכירה יש דוגמאות מכל הסוגים. נדמה לי שמה שאין בגרמניה וקיים בישראל זה מידת המובן מאליו באשר להבאת ילדים לעולם, או מפרספקטיבה אחרת: הלחץ החברתי לכיוון הולדת ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע לי כמו גן עדן להורים! ___________________ משכירים שיעדיפו לא להשכיר למשפחות, זה יש גם כאן - נתקלתי בזה בפעם האחרונה שביקשתי לשכור דירה (והופתעתי לגלות שלאמר "בן-זוגי ואני והתינוקת שתיוולד לנו" כתשובה לשאלה "מי יגור בדירה" לא גורמת לכל המשכירים לשמוח). בעלת הבית הפסיכית של הדירה משמאלי (היא גם ועד-הבית הפסיכית שלנו) לא משכירה למשפחות. בפרנציפ1. היא מפחדת שישברו לה ויהרסו לה את הבית2. בשביל זה, היא משכירה ל"מבוגרים", שבתרגום לישראלית מדוברת זה "פנסיונרים שמשום מה אין להם דירה משלהם". ואז הם מתים לה באמצע החוזה. 1 לא שיש לה נסיון עתיר שנים בהשכרה למשפחות. 2 אין מה להרוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי הרבה מאוד תלוי בנכונות של מקום העבודה לקבל את העובדה שתעבוד אצלם אמא. נראה לי שבארץ, מי ששוכר אשה, כבר מקבל על עצמו מראש את העובדה שיהיו לה (בסיכוי גדול) ילדים. זה פשוט לא חריג. ממה שהבנתי (אנקדוטות בלבד), בגרמניה הציפייה היא שאשה תעבוד או תגדל ילדים, לא אך לא שניהם יחדיו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |