בתשובה להפונז, 01/09/15 13:31
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662535
"יש שם מספיק מקומות - עובדה שהם התמודדו היטב לפני עשר שנים." משתמע מדבריך שכרגע הפקולטות ה"נחשבות" הן בפחות מקיבולת מלאה, אבל זה לא נראה לי נכון. נראה לי שמספר התלמידים קבוע פחות או יותר, והרף נקבע לפי האחרון שמצליח להכנס. אז מה זה משנה אם הוא נכנס עם ציון X ב 4 יחידות או ציון Y ב 5?

על השאלה הזו ענית כבר - ייקח לתלמידים שלמדו 4 יותר זמן להשלים את החומר. אבל מהחוויה האישית שלי, במילא הקצב באוניברסיטאות גדול בסדר גודל מהקצב בתיכון. אז בשבועיים הראשונים בסמסטר הראשון, התלמיד שישב ב 5 יבין פחות או יותר על מה מדברים והתלמיד מ 4 יצטרך להתרכז, אבל בשבוע השמיני (כמו שאמרת) ההבדל ביניהם זניח. האם נכון להקדיש משאבים (על חשבון דברים אחרים) רק בשביל החצי סמסטר הזה, שבמילא רק חלק קטן מתלמידי הבית ספר יהנה ממנו?

על מכללות אני לא מדבר בינתיים - יש פה כביכול היצע לא מוגבל של מקומות, אבל עם תועלת מעשית הולכת ופוחתת ככל שמתרחקים מספי הקבלה של האוניבסיטאות. נראה לי מסובך מדי לנסות לחשוב איך החצי סמסטר הזה שכביכול מגיעים איתו מהתיכון יעזור לכל הספקטרום שמגיע למכללות.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662536
כשחסרים לך דברים בסיסיים, לא מספיקים שבועיים כדי להשלים אותם, וזה בהחלט יכול להיות מה שיגרום לתלמיד כזה, גם אם יתרכז, לפגר מאחור ובמהירה לנשור מהקורס.
וחוץ מזה, למה להפוך את האוניברסיטה לקורס השלמה לתיכון? כמו שנראה לי שאני ואתה יודעים, לתלמיד תיכון יש הרבה (בסדר גודל) יותר זמן פנוי להשלים עוד קצת חומר, באווירה רגועה יחסית ובעומס קטן יותר, מאשר לסטודנט תואר ראשון במדעים מדויקים (בטח בסמסטר הראשון, שלרבים הוא מהווה שוק רציני כשהם מגלים שמה שהלך בקלות בתיכון כבר לא כל כך פשוט באוניברסיטה).
הרבה יותר הגיוני לתת לאותם תלמידים שרוצים את החומר המשלים וההכנה הבסיסית לאוניברסיטה בתיכון.

אגב, הטיעון הזה די מזכיר לי (אולי בהפוכה) את מה שקורה היום 12 שנה לפני כן, בגן-חובה/כיתה א'. בגלל התדרדרות היכולת ללמד ביעילות בבית הספר, נדרשות גננות גני החובה לתת במשך שנת הלימודים כישורי קריאה ואפילו כתיבה ראשוניים לילדים כבר בגן, והורי הגן לחוצים בטירוף שהילדים שלהם "לא יהיו מוכנים לכיתה א"'.
בזמני, רוב רובם של התלמידים נכנס לשערי בית הספר כשאין לו שום מושג ירוק בקריאה וכתיבה, והפלא ופלא - עד חנוכה כבר ידעו כולם לקרוא, רובם לכתוב, ועד פסח נסגרו בקלות הפערים האחרונים שנשארו. ולדעתי חבל מאד להלחיץ את ילדי הגן ולבזבז את מעט השנים שיש להם לשחק ולהנות בלי מטלות לימודיות פדגוגיות, שמהם עוד ישבעו לעייפה לאורך חייהם.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662551
בנוגע לחלק הראשון של תגובתך - טוב ויפה, אבל סתם מסקרנות: מה תגיד *אם* נבדוק ונגלה שכבר היום הפקולטות הרלוונטיות מאוכלסות ב 95% ומעלה בבוגרי 5 יחידות (מה שנראה לי די סביר)? האם בשביל להקל את חייהם של ה 5% (התחתונים) בכל מחזור נעשה כל המאמץ שמדברים עליו כאן? (והאם יש נתונים על זה?)

בנוגע לחלק השני - זה הפוך על הפוך עך הפוך.. לפני שאני עושה חזרה אנלוגיה לתיכון אני צריך להחליט אם בעיני גם לילדים בני 18 מותר לתת להנות קצת בחיים, או שמא עדיף לי כזקן נרגן שייתקעו בין כותלי בית הספר למקסימום זמן כל יום וילמדו 5 יחידות מתמטיקה גם אם אין להם בזה שום תועלת (כי ייתכן שעבור חלק גדול מהעולים מ 4 ל 5 יחידות ספי הקבלה החדשים יהיו גבוהים מדי).
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662553
אם נגלה שכבר היום האוניברסיטאות (ואולי גם שוק העבודה) רוויים בבוגרי חמש יחידות, אני מסכים שבשביל 5% המאמץ מוגזם. אבל כמו שכבר אמרתי, נראה שמראש הבעייה היא צניחה של כחמישים אחוז במספר הבוגרים, כשהאוניברסיטאות וודאי שוק העבודה משוועים לסטודנטים איכותיים במדעים מדויקים.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662554
בקשר לסעיף השני, דומני שמספר שעות הלימוד בארבע וחמש יחידות מאד דומה, אבל אני לא בטוח.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662557
כשאני למדתי מתמטיקה בתיכון (וזה היה ממש מזמן) אז תלמידי 5 יחידות למדו שעה שבועית אחת נוספת מעבר למה שתלמידי 4 יחידות למדו. כדי לשפר את הריכוז ויכולת הלמידה זו היתה שעת אפס, כלומר בשלוש שנות התיכון, כל יום ו׳ בשעה 6:30, הייתי מתייצב בכיתה וממשיך לישון שם עד ששאר הכיתה הגיעה. לפי זכרוני היינו סביב ה-‏10 תלמידים (מתוך שנתון של כ-‏100) כולם ממגמות ביולוגיה ומחשבים.
זה אולי מרשים שפתחו כיתת 5 יחידות ל-‏10 תלמידים, אבל מצד שני, בשיעורי פיזיקה 6 יחידות למדנו רק 5 תלמידים (לא היה מסלול ל-‏5, רק 3 או 4 שזה 3 + יחידת מעבדה).
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662558
גם בתיכון בו אני למדתי, נדמה לי ש-‏5 יחידות במתימטיקה ובפיזיקה היו די מעט תלמידים. שזה מאד סביר בהתחשב בזה שהשכבה כללה בדיוק שתי כיתות 'עיוניות'. לדעתי פתיחה של כיתה כזאת ל-‏10 תלמידים צריכה להיות הנורמה, לא משהו להתרשם ממנו.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662589
מירב ארלוזורוב מביאה נתונים על ירידה כמותית של 30% בבוגרי 5 יחידות בין 2005 ל- 2013, ועוד נתונים מעניינים על הסיבות לירידה הזאת.

טענה מרכזית אצלה זה שהבחינה נעשתה קשה יותר, ובזה אני קצת חולק עליה. הצצתי לאחרונה במבחני הבגרות ב-‏5 יחידות (לפני שנה שנתיים, כשהיה פולמוס גדול סביבם), ולעניות דעתי רמת המבחן לא גבוהה יותר מאשר בזמני‏0. כן יש הרגשה שהמבחן קצת יותר מתיש, התלמיד צריך קצת יותר 'לטחון' טכנית‏1. אבל יש די הרבה בחירה, כך שאפשר לחמוק מנושאים שהתלמיד לא שולט בהם.

0 כן, אפילו טרחתי לפתור כמה שאלות בתור שעשוע ואימון למוח.
1 למשל, זכור לי שכשנבחנתי, כותבי השאלות די הקפידו שהתשובות למשוואות ריבועיות למשל, יהיו 'עגולות' - מספרים שלמים או מקסימום חצאים/רבעים וכדומה‏2. במבחנים שראיתי, פתרונות עם כמה ספרות אחרי הנקודה היו די שכיחים.
2זכור לי במיוחד אפקט המתח שזה יצר בעת חישוב השורש המפורסם בפתרון משוואה ריבועית. שורש 'מכוער' - למשל 54.352689 - היה בדרך כלל סימן מבשר רעות לגבי הדרך שבה הגעת למשוואה האמורה, ושורש עגול היה סימן מעודד. וחצי השנייה בין הלחיצה על כפתור השורש במחשבון לבין הופעת התשובה היתה מלווה בדפיקות לב.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662591
2 הזכרת לי את השורש "המכוער" שאמנם סימן גם בזמני (כשלמחשבונים היו ספרות אדומות או ירוקות) מפח נפש בהתהוות.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662593
2 בהסתכלות חיובית יותר, זה היה סימן טוב לחזור ולמצוא את הטעויות שלך בזמן המבחן, ולא לתת למורה למצוא אותן אחר כך.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662605
כהכנה לחיים, לעבודה, ולאוניברסיטה - אתה לא חושב שיש פגם בווידוא תוצאות נכונות דרך הציפיה שהן יהיו מספרים עגולים ויפים?
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662607
אני מסכים. אבל מצד שני, זה מעודד אותך לכתוב תשובות מדויקות (כולל עם שברים) ולא להסתפק בתוצאות מעוגלות.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662613
התשובה הפרגמטית:
במסגרת הזמן המצומצמת של בחינה, שמטרתה לבחון את יכולת ההבנה, הניתוח, ניסוח הבעייה כמשוואה מתימטית ולבסוף פתרונה המספרי, פתרונות 'מכוערים' שכאלה יביאו בעיקר לשגיאות נומריות (מה שקוראים היום שגיאות הקלדה) של העתקת הפתרון כשגוררים אותו להמשך הפיתוח. מאחר וממילא המחשב הוא זה שמספק את התשובה הסופית, המספר עצמו לא מהווה בדיקה משמעותית של יכולות התלמיד, כמו הסעיפים האחרים שציינתי.
אם התלמיד הגיע למשוואה הנכונה, והציב את המספרים הנכונים, זאת עדות מספיקה לשליטתו בחומר, ולהציב לו מכשולים בדמות מספרים רבי ספרות ונקודות נראה לי סתמי וחסר חשיבות - ולכן יכול בעיקר להוריד ציון על דברים לא מעניינים.

בנוסף, תשובות עגולות יכולות הרבה פעמים לאפשר צמצום התוצאה באופן נאה כשיש עוד גורמים (לא לחינם (sin(1/2 ו - (cos(2/3 כיכבו במדור הטריגונומטריה). זה גם לדעתי מראה יותר על הראייה המתימטית של התלמיד מסחיבת (4.253sin(x) + 12.814cos(x לאורך 4 שורות של פיתוח, עם סבירות של 90% שבלחץ הזמן והבחינה אחד המספרים ישובש בדרך וידפוק את כל הפתרון.

התשובה הפילוסופית:
בקשר לאוניברסיטה - מי שילמד מתימטיקה, יגלה להפתעתו שברוב רובו של הזמן, הוא מתעסק באותיות וסימבולים ולא במספרים ממילא. כשיגיע ל-(e^(i*pi בתשובה לשאלה, הפירוט המדויק של כמה ספרות אחרי הנקודה של כל הערכים הלא-רציונליים האלה לא יטריד אותו כהוא זה.
מי שילמד הנדסה, ואפילו חלק (קטן) מקורסי הפיזיקה, אכן ישתמש במספרים, אבל גם שם ההצבה בנוסחא הסופית היא החלק הזניח בעבודה‏1.
באשר לעבודה - ברוב המקצועות ממילא אחרי שתכנתת את הנוסחאות ואת האלגוריתם שלך, המחשב יתן את התוצאה הסופית. אז זה באמת לא ישנה כמה ספרות אחרי הנקודה אתה רוצה, או היכולת האישית שלך לחשב אותן.
והחיים - ברוב השיקולים הכלכליים או האחרים שאתה עושה, בדרך כלל עודף דיוק וספרות רק יפריע לך. אם אחרי משא ומתן הורדת את מחיר המזגן שקנית מ-‏2320 ל-‏1890, מספיק שתזכור שזה הפרש של בערך 400 שקל ותהיה מרוצה. ואם אחרי שעשית טור חזקות בשביל המשכנתא לעשרים שנה קיבלת שתשלם 879,345 שקלים - בהנחה שהריביות לא ישתוללו - אז עדיף שתזכור בראש שאתה חייב לבנק 880 אלף שקל ולא תבזבז תאי זיכרון על ספרות מיותרות. לא לחינם קוראים להן במדעי המחשב Least significant bits.

1 אנקדוטה אישית מהעבר - פעם שגיתי בהצבה כזאת, וחילקתי במקום להכפיל בערך פיזיקלי מסוים בעל מעריך גבוה. התשובה שקיבלתי היתה שגיאה מונומנטלית של כ-‏40 סדרי גודל. אותי זה הרשים. זה הוריד לי מקסימום 5 נקודות במבחן.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662645
זו דווקא הכנה טובה לחיים כמהנדס
אם בחישוב "יצא" לך שאתה צריך קבל של 5.7263 מיליפאראד, בורג של 5.7263 מ"מ, או מיכל חומצה של 5.7263 ליטר, ברור שתזמין קבל של 6 מיליפאראד, בורג M6 ומיכל של 6 ליטר...
---
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663564
צריך גם לקחת בחשבון שעבור חלק ניכר מהתלמידים יש שלוש שנים בין התיכון לאוניברסיטה (צבא!) שבמהלכן הם לא עוסקים כלל בתחומי לימודיהם ועלול לשכוח הרבה ממה שלמדו. השכחה הטבעית הזאת מקטינה מאוד את הערך של חומר שנלמד בי"ב.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 663576
מנסיוני עתיק הימים גרף הלימוד החוזר של חומר שנשכח תלול ביותר, כלומר תוך כמה ימי לימוד אתה חוזר לכמעט לאותה רמת מיומנות שהיתה לך.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662569
מאיפה המצאת את הסיפור על לימוד קריאה וכתיבה בגן חובה? אצלנו האמצעי הגיע לכתה א' עם היכולת לכתוב את השם שלו וזהו. הגננות (גן עירוני רגיל לחלוטין) התמקדו בהתפתחות הרגשית והחברתית של הילדים, והמליצו להורים שלא ללמד את הילד קריאה וחשבון בבית אלא אם כן זה בא ממנו עצמו (כמו שהיה לנו עם הגדול). גם לגבי "התדרדרות היכולת ללמד ביעילות בבית הספר" מאיפה זה הגיע? עד חנוכה כל הילדים בכתה שלו קראו וכתבו יפה מאוד, והתחילו לעבור ל"כתב גדולים". אתמול הוא התחיל ללמוד אנגלית בכתה ב'. בימינו התחילו רק בכתה ג'.
וחוץ מזה "מעט השנים שיש להם לשחק ולהנות"? ביסודי הם לומדים 4 שעות, עוד שעה שעתיים לש"ב ואז משחקים ונהנים בשאר היום ובשבת. בחטיבה קצת יותר (אבל שישי פנוי)
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662578
מאחר ויש לי ילדה בגן חובה (התחילה אתמול - Yay!), שגם בשנה שעברה היתה בגן משולב טרום+חובה, אני יכול לומר שכל מה שאמרתי, עד כדי אי דיוקים קטנים מן הסתם, הוא עדויות מגוף ראשון.
בענין הכתיבה אכן נדרשת יכולת בסיסית, אם זה לא הובן מדברי, אבל היא קיימת. ואין לי ספק שבגן תרגלו כתיבה, כי אני בטוח שהבת שלי לא למדה את זה בויקיפדיה (וכמובן לא אצלנו בבית). בענין הקריאה, ילדים אמורים להגיע לכיתה א' כשהם מזהים את כל האותיות וקוראים להן בשמן. וכשגם אני נדהמתי לשמע הענין הזה, בדקתי גם עם חברים לעבודה וכולם אישרו שזה מה שנדרש היום, וילד שיגיע בלי זה יהיה בפיגור יחסית לכיתה שלו.
אני שמח לשמוע על הגננת ובית הספר של ילדיך, והם עולים בקנה אחד עם מה שנראה לי רצוי וכדאי, אבל אני חושב שזה לא הסטנדרט. או שאם זה כן (לגבי בית הספר), אז כדאי לזרוק את כל הפרק הפדגוגי לגן חובה שנקרא "הכנה לכיתה א"' לפח, וישא"ק.

לגבי המשחק וההנאה, דיברתי על ההנאה בשעות הבוקר והצהריים, מה שהם עושים מחוץ למסגרות פחות רלבנטי לטיעון הנ"ל.
____
לוחמה בשטח בנוי - בכיתה ב'? ספוקי! אני נתקלתי בזה רק בשנה השנייה שלי בצבא ההגנה לישראל.
סיוע מחברות היי-טק ואלפי שעות נוספות: תוכנית בנט לחיזוק לימודי 5 662646
נדמה לי שאתה הבנת את הכוונה, אבל לטובת אזובי הקיר (דמתקראים ארזי הלבנון), ששוהים תדיר באתר, אבהיר שהכוונה היא שילדי כיתה ב' מקדישים כשעה-שעתיים לשיעורי בית ולא ללוחמה בשטח בנוי :)
(לא רוצה להישמע זקן, אבל בזמני דווקא כן היתה לנו לש"ביה בגילאים האלו. רק שאנחנו קראנו לה "מבצר" ונלחמנו בעיקר עם איצטרובלים...)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים