בתשובה לירון, 02/09/15 20:21
בתגובות לביטול 662714
ישנה מידתיות שכולנו מכירים בה וכאשר נטענות טענות הן מתייחסות לחריגות ממנה ולאי הנכונות הכוללת לבדוק אותן. נענית בעניין הרלבנטיות של הפסיקה.

ישנן תהיות לגיטימיות שצה"ל מעדיף לא לבחון או להתעלם מהן כאשר הוא נדרש לתת תשובות:

1. מדוע נמנעה כניסת כוחות הצלה במשך 48 שעות ואפילו לא איפשרו לבני משפחתו של איאד סמוני שנורה בידי צלף, לקחת אותו לביה"ח והוא מת מאובדן דם? לא ברור, לא נחקר.
במשך יומיים גססו אזרחים וילדים מבלי שחיילי צה"ל יושיטו עזרה וחמור מכך מבלי שאפשרו לכוחות הצלה לסייע. זו אינה התנהלות מידתית אבל אין חקירה.

2. האם חיילי צה"ל רצחו מטווח קצר את עטיה סמוני ובנו אחמד בן ה-‏4? לפחות שלושה עדים העידו על כך. האם ירו למוות בוליד בן ה-‏17 רק מפני שנבהל וברח מהם? האם צלף של צה"ל ירה פעמיים באיאד סמוני, שצעד עם שיירת ניצולים, בזמן שידיו היו אזוקות? - הפצ"ר התעלם מכך לחלוטין. ב2009 התקיימה "בדיקה של הנסיבות", לא חקירה, כי גולדסטון לא לחץ. כרגיל, אין תוצאות אלא זיכוי מוחלט או פשוט מסמוס ללא מתן תשובה.

3.כדי להדגים עד כמה הפצ"ר הוא שליח המערכת נבחן את קביעתו התמוהה, למרות עדויות של פלסטינים שדיברו עברית עם החיילים שפינו אותם, כדי לזכות את מלכא: לא ניתן להוכיח כי 100 אנשים התפנו מביתם והתקבצו במחסן אחד לפי הוראת צה"ל ולכן סביר שמלכא לא ידע. ברצינות?
כפי שלנדו כותב:

נראה לך הגיוני, אדוני הפצ"ר, ש-‏100 איש, כולל זקנים נשים וילדים, יעזבו את בתיהם, <מודגש, ללא מיטות או ריהוט, ללא מזון >– מרצונם החופשי? זה הסיפור שאתה מנסה למכור לנו?" זה הסיפור.

ישנן תהיות נוספות אבל התמונה ברורה, ממציאים ולא בודקים העיקר לנקות מאשמה גם כאשר העובדות הפוכות.
בתגובות לביטול 662721
אני רק ניטפוק (כי עקרונית, כמוך, המקרה הזה כולו נשמע חמור ומאד מאד בעייתי - עם זה שהוא נראה לי רחוק מאד מהמקרה הנפוץ בצה"ל):
לשאלה "נראה לך הגיוני... ש-‏100 איש, כולל זקנים נשים וילדים, יעזבו את בתיהם‏1 מרצונם החופשי?", תשובה אפשרית היא: אם זה הגיוני למיליון אזרחים סורים‏2, כמו שאפשר להיווכח מאתר החדשות הקרוב למקום מגורייך, קל וחומר שזה הגיוני גם למאה פלסטינים.

1 שנמצאים באיזור לחימה פעיל - תוספת שלי.
2 עשיתי כנראה הנחה גדולה במספר
בתגובות לביטול 662723
הנחה בסדר גודל.
באו"ם מעריכים שלא פחות מ-‏50 אחוז מתושבי סוריה (כלומר כ 11 מליון) עזבו את בתיהם בעקבות המלחמה.
בתגובות לביטול 662777
המקרה אולי רחוק מאד מהמקרה הנפוץ בצה"ל אבל שכיח מאד בהתייחסות הצה"לית אליו: סירוב אוטומטי לחקור למרות חומרתו וניסיון למסמס את החקירה או חלקים ממנה ולהביא לזיכוי מוחלט. זו התנהלות פחדנית של ציפוף שורות והיא לצערי, נפוצה עד כדי אוטומטית.

ישנם עדים (למשל סלאח סמוני) שדיברו בעברית עם החיילים שפינו וריכזו אותם. גברי השכונה רוכזו בבית משפחה אחת והוחזקו כפותים ומכוסי עיניים למרות היותם אזרחים, גם לפי צה"ל. הסיבה שניתנה להם: אתם מוחזקים כאן למקרה שהחמאס יגיע. כלומר, שימוש במגן אזרחי כנגד לוחמי החמאס. פחות מ100 מטר מעמדת החיילים גססו משפחות במשך 48 שעות. צה"ל כלל לא היה מוכן לערוך בדיקה או לגבות עדויות. שוב ושוב אנו עדים להתנהלות הזו.
בתגובות לביטול 662743
מה המידתיות שלך? נניח שתצפיתן מדווח שנראו לוחמים על גג בניין מסויים, או שנורה RPG מאחת הממרפסות של הבניין, או שצלף ירה מחלון באותו בניין. לא ידוע אם יש בלתי לוחמים בבניין. מותר לירות פגזי טנק בבניין הזה?

"נענית בעניין הרלבנטיות של הפסיקה" - סליחה? על מה את מדברת?
בתגובות לביטול 662779
בוא ננסה לבחון מידתיות:

א. האם התגובה הראשונית של צה"ל, לסרב לחקור אירוע בו נהרגו 21 אזרחים, בהם 9 ילדים, נראית לך מידתית? אם כן, אנחנו מאד חלוקים. השתקה וחיפוי לא יובילו לתיקון ולשיפור.

ב. האם הסירוב לחקור ולגבות עדויות לגבי ידיעת מלכא את העובדות של 100 אזרחים מרוכזים במקום אחד והחלטתו לירות טיל נוסף (לאחר פגז ושני טילים שכבר נורו) על הבורחים, כולל ילדים, נראית לך מידתית? (עובדה שקצינים אחרים מנעו את קיום החלטתו).

ג. לגבי "נראו לוחמים על גג הבניין" הפעם צה"ל ריכך את סף המידע: אם ילדים נראו על הגג - "הם תצפיתנים ולכן מותר לירות בהם". אם נראו אזרחים מדברים בסלולרים שלהם: "הם מדווחים על פעולותינו ולכן יש לירות בהם" - כך נהרגו אזרחים רבים. האם ההנחות הללו מידתיות? בעיני לא.

ראה את הבעייתיות של תצלומי המזל"טים כפי שמתארת אותה עמירה הס (ברור לי שאינך מאוהדיה וכל זאת היא מביאה עדויות שראוי לדעת):

"במהלך "עופרת יצוקה" נהרגו ונפצעו אזרחים רבים אחרים מירי מכלי טיס, בתהליך דומה: על סמך הפרשנות שנתנו לתצלומי מזל"ט במסכי החמ"לים. המקרים הרבים האלו, שמפורטים בדו"חות ארגוני זכויות האדם, יכולים להעיד על אחד מהשניים: או שתצלומי המזל"טים אינם מדויקים וברורים כפי שהם אמורים להיות וכפי שצה"ל הצרכן מתיימר שהם. או שהטכנולוגיה המתוחכמת הנחשבת "אובייקטיבית" ו"יודעת כל" סיפקה אליבי למפקדים כדי לתת מראש פרשנות מפלילה לכל פעילות אזרחית: ילדים משחקים על גג הם "תצפיתנים" שדינם להיירות, אנשים שניסו לדבר בטלפון עם קרוביהם הדאוגים הם "קשרי גדוד מחבלים", ומשפחות שיצאו מהבית אל הגינה כדי להאכיל את העזים – חוליות משגרי קסאמים.

בפרשת משפחת סמוני, האפשרות להצליב מידע טכנולוגי מתוחכם עם מידע אנושי מהשטח היתה ממש בהישג יד, כבר יממה לפני שהופיעה "חוליית האר-פי-ג'י" כביכול." סוף ציטוט.

הדוגמא שנתת כלל אינה קרובה למה שהתרחש. חיילים צפו על המחסן הזה במשך ימים. עמדת צה"ל מוקמה כ-‏100 מטר מהמחסן והחיילים ידעו שיש שם משפחות (בצלם ועמירה הס הביאו עדויות, צה"ל סרב להתייחס ולבדוק). לכן ההחלטה להפציץ ריכוז אזרחים כה גדול, לא היתה מידתית והתוצאה מבטאת זאת.

כדוגמא היפותטית לחלוטין, במקרה הראשון יש צורך בתצפיות נוספות - אולי יש משפחות שלמות החיות בבניין? בדוגמא השניה - יש להשיב אש לא בהכרח פגז.

התייחסתי לגבי תוקף החוק הבינלאומי כקובע נורמות חוקתיות מחייבות.
בתגובות לביטול 662787
צה"ל לא סירב לחקור. נהפוך הוא. בוצע תחקיר מבצעי להפקת לקחים, ובמקביל הוקם צוות חקירה מטכ"לי לבדיקת האירוע, שבעקבותיו אל"מ מלכא נשפט בדין משמעתי אצל אלוף הפיקוד.
דרך אגב, אחד הדברים החמורים בסיפור הוא שהפצ"ר קיבל לידיו את התחקיר במסגרת החקירה הפלילית, דבר שלא ייעשה. עקרון הבסיס של תחקיר מבצעי הוא חסיון מפני גורמי חקירה.
כלומר לא רק שלא היה מסמוס, אלא להיפך, הפרקליטות הפגינה להיטות יתר להרשיע, עד כדי עבירה על החוק.
אילן מלכא [ויקיפדיה]
בתגובות לביטול 662826
בואי נדייק: בעקבות פניות של ארגוני זכויות אדם לאחר מבצע "עופרת יצוקה" הוקם צוות חקירה ראשוני לאירוע. הצוות לא מצא פגם בהתנהלות הצבא בשכונת זיתון. כרגיל, אין כל דופי, זיכוי מוחלט.

רק לאחר שהאירוע מוזכר בדו"ח גולדסטון מוקם בנובמבר 2009 צוות חקירה שני. כבר לא ניתן לצופף שורות לחלוטין אלא לנהל חקירה שטחית ובסיומה להכריז על זיכוי מוחלט.

מינוי נשוא חקירה לחוקר מעיד גם הוא על מידת תום הלב של צה"ל.
בתגובות לביטול 662856
אם כבר מדייקים, קודם כל בוצע תחקיר מבצעי, לאחריו הוקם צוות חקירה מטכ"לי (שהורכב מקצינים בכירים שעמדו במצבים דומים ויכולים לשפוט את התנהלות המפקדים בשטח), שהמליץ להעמיד את אל"מ מלכה לדין משמעתי. לא רק שהוא לא זוכה אלא הוא הורשע ב"חריגה מסמכות באופן שסיכן חיי אחרים" ונקבע כי לא יוכל לשמש עוד בתפקיד פיקודי. לאחר מכן פנו מ"בצלם" לפצ"ר בבקשה להורות על פתיחת חקירה פלילית. הפצ"ר עיין בתחקיר המבצעי (דבר שהיה אסור לו לעשות, אמורה להיות חומה בלתי עבירה בין התחקיר המבצעי לבין כל חקירה פלילית שהיא), והחליט על חקירה נוספת, הפעם פלילית (שוב - חריגה מעקרון הסיכון הכפול). לאחר חקירה מעמיקה בת שנתיים ע"י הפרקליטות הצבאית (ויש שיגידו עינוי דין), הופרכו החשדות נגדו ונקבע שלא נהג ברשלנות בנסיבות העניין‏. כמובן שאת השנתיים האלו מחייו אף אחד כבר לא יכול להחזיר לו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים