בתשובה להפונז, 06/09/15 13:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
היי, זה ממש לא מה שהמחקר אומר. החתולים עצמאים יותר ואינם מראים סימני מצוקה, אם כי הם הופכים לקולניים יותר, כאשר משאירים אותם עם אדם זר. אחת המסקנות היא הפוכה משלך: אם חתול נשאר איתך, זו מחמאה אמיתית שכן זו חיה עצמאית. ישנם כלבים הנשארים עם בעלים מתעללים ומנסים לרצות אותם בכל כוחם. לחתול זה לא יקרה. כפי שנכתב: "עם זאת ברור שחתולי הבית הם הרבה יותר עצמאיים כשזה מגיע להתמודדות עם מצבים יוצאי דופן." המחקר בעיקר מצביע על התלות והחולשה של הכלב לעומת חוסנו של החתול. אין בכך הוכחה לחולשתו של ה*קשר* של החתול לבעליו, אולי ההיפך. לא לחינם החתול סבור שהוא אלוהים ואילו הכלב סבור שאדונו אלוהים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה לי ספק שכל אחד יקרא את המחקר מהפוזיציה שלו. מה שלי נראה שהמחקר אומר, זה שלחתול לא ממש אכפת. הוא כל כך עצמאי, שלא אכפת לו אם הוא עם בעליו מזה 20 שנה, או עם אדם זר. אם זה מעיד לדעתך על חוזקה של מערכת יחסים - סבבה. אני מכיר (ומעדיף) קריטריונים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. בדוגמא שנתתי, האם חנפנותו של הכלב לבעלים המתעלל מעידה על חוזקו של הקשר או על חולשתו של הכלב? כדי שיהיה ברור, אני מעדיפה ואוהבת כלבים, משחר ילדותי, יותר מחתולים אבל נראה לי שהתדמית של החתול כחסר מסוגלות ליצור קשר נובעת מאי הבנה שלו: הוא פשוט עצמאי. היתה תוכנית מקסימה בה עקבו החוקרים במשך שבוע אחר שיטוטיהם הליליים של חתולים בכפר אנגלי והם אכן מאד עצמאיים, חלקם משוטטים למרחקים גדולים אבל היה גם אחד חששן בעל רדיוס שוטטות קטן מאד. אחד מהם היה חוצפן למדי: הוא נכנס בדלת החתולים לבית זר ואכל מצלחתו של חתול אחר... ההתנהגויות האופייניות לחתול מסויים חזרו על עצמן במהלך הלילות. למרות עצמאותם הם עדיין בוחרים להישאר איתך. בשל ההטבות? בשל הקשר? אין לדעת. יתכן שבשל עצמאותם התשובה תשתנה מחתול לחתול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפארפראזה על המ"כ שלי בטירונות: אין לא מסוגל, יש לא רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. המציאות מוכיחה שהמ''כ מכליל וטועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת - אני חשדתי בזה מזמן, כשהוא נתן לי לרוץ קילומטר בשטח סלעי עם 20 קילו על הגב תוך 4 דקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המ***ק. (סליחה על תרבות הדיון הנחותה שלי, זו תגובה ספונטנית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הכל בסדר, תגובה ראויה, וייתכן שאף דומה לזאת שעלתה במוחי בפעם הראשונה. בפעמים שבאו מיד אחריה1 חוששני שלא נשאר לי מספיק חמצן במוח כדי להעלות תגובות בשפה קוהרנטית כלשהיא). 1 בעקבות הכשלון לעמוד בזמן, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוח. הזכרת לי חוויה דומה שניסיתי להדחיק: בטירונות, נענשתי כי קיבלתי טלפון מהחבר בלבנון (באותם זמנים דובר על הטלפון הציבורי בבסיס). באמצע הלילה, בעוד פני משוחות במשחה לבנה כנגד פצעונים, המ"כית שלי העירה אותי והודיעה לי שיש לי דקה להתייצב בפניה למטה מהקומה השלישית, לבושה בבגדי ב'. עשיתי זאת במהירות מבלי לשטוף את פני. היא כנראה שועשעה מאד מהמראה שכן דרשה ממני עוד החלפה אחת או שתיים למדי א' כשחיוך גדול מרוח על פניה. אני מניחה שהיה במצב גורם משעשע אבל אז חשתי מבוכה נוראית. אבל היה שווה את הטלפון! זן מיוחד, המ"כים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מבינה - מצד אחד יש לנו חיילת שעלתה וירדה שלוש קומות ועוד החליפה מדים באמצע - רחמנא ליצלן - אחרי טלפון מהחבר, ומצד שני יש לנו חייל שרץ הלוך ושוב שלושה קילומטרים על סלעים ואבנים עם פק"ל - וזה בלי שום טלפון משום חברה שיהווה סיבה לטרטור מחד ונחמה מאידך. אז דבר ראשון - איפה השוויון? שוביניזם לשמו! ודבר שני - זה נשמע לך דומה? החוויות 'דומות' כמעט כמו ציד אריות וצפייה בפורנו1. :) 1 אני בשוונג של מטא-דיונים היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדברי הבדיחה הישנה: ניסיתי את שניהם, צפיה בפורנו הרבה יותר כיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסת את הפואנטה של פני הלבנות הזורחות בדמי הליל! גבר לא יבין זאת. מצד אחד יש לנו חייל המשפר את יכולותיו האתלטיות ומצד שני יש לנו נערה נבוכה שהמסתובבים בבסיס צפו במסכת הלילה הכה לא אסתטית שלה. *מטא-דיונים זה כיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור: הלבנת את פניך ברבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא צדתי אריות. *סלט מטא-דיוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא פספסתי, הפואנטה שוקללה כהלכה. וחוץ מזה, דומני שאמרת שזה היה באישון ליל - כך שמספר המסתובבים בבסיס הוא מועט עד כדי אפסי, הלא כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא שכחה לספר לך על הסרטון שהמכ''ית העלתה ליוטיוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת - יונת הדואר שנשלחה לספר את הסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה לבושתי שאני זוכרת 7-9 מסתובבים ואפילו מבטים תוהים שהופנו כלפי לגבי בחירת ההופעה שלי. יש מן הסטריאוטיפיות בפגיעה שלנו: אתה סבלת פיזית ואני נפשית. מי מנצח? :) בוא נסכים כי שני המ"כים היו מ**-ידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שחושב שהסבל בטרטור מפרך הוא פיזי בלבד, כנראה שלא עבר כזה מימיו. אישית אני מאחל לך שהסבל הנפשי שעברת בטירונות היה רחוק מזה שעבר אלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה שלא מחסל אותך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חורט בך צלקות נפשיות עמוקות שמעכירות מאוד את שנות העשרים שלך (ולעיתים גם מעבר לכך). זר לא יבין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |