בתשובה לרחל, 11/09/15 16:11
אור לגויים 663369
זה קל
1. כמו שאומר אבא שלי: "אמר, ונשאר בחיים." אם יש מגמה כזו אפשר לקבל מספרים, אסמכתאות כלשהן?
2. אם נניח לצורך הדיון שאכן יש מגמה כזו, קל לי להסביר אותה- מסתננים שמעריכים שהסיכוי שלהם לקבל מעמד פליט נמוך מאוד‏1, וחוששים להיות מגורשים, מעדיפים לקבל את ההגנה הקבוצתית ולהשאר. מה הקשר בין אלה שתופסים טרמפ (ורואים יתרון בהגנה הקבוצתית כי הם מחפשים זכויות במרמה) לבין אלו שקבלו הגנה קבוצתית אבל לא מעוניינים בה אלא רוצים דווקא להגיש בקשת מקלט ושידונו בעניינם באופן פרטני (כי אצל עמיתיהם ברחבי העולם שיעור ההכרה גבוה מאוד)?
הסבר ברחל בתך הקטנה:
אם אני מהגר עבודה מחוף השנהב ויכולים לגרש אותי מכאן כל רגע, כדאי לי לנסות להתחזות לאריתראי. סטאטוס הגנה קבוצתית עדיף לי על כלום.
אבל אם אני אריתראי, ואני מעריך שאם אגיש בקשת מקלט וידונו בה יש סיכוי גבוה שסטאטוס הפליט שלי יוכר, אני אשאף למעמד זה, שהוא מעמד קבוע. מדוע הנהנים מהגנה קבוצתית נלחמים שיאפשרו להם להגיש בקשת מקלט?

____________
1 לא אכפת לי לקרוא להם מהגרי עבודה לצורך הדיון.
אור לגויים 663381
כמה פעמים אפשר להסביר לך שסטטוס פליט אינו מעמד קבוע? להיפך. זהו מעמד זמני בהגדרתו, עד שהתנאים משתנים והוא יכול לחזור למולדתו, או עד שהוא מוצא מדינה שתסכים לקלוט אותו (בין אם המדינה המארחת או מדינה אחרת)
הסבים שלי (כל הארבעה) היו פליטים בשלב מסויים בחייהם, שניים בגלל משטר פשיסטי, שחזרו לבתיהם כשהמשטר נפל, ושניים בגלל משטר קומוניסטי, שהפסיקו להיות פליטים כשעלו לישראל. להערכתי, לרוב אזרחי ישראל היו סבים או רבי סבים שהיו פליטים בעת כלשהי. למעשה, במהלך המאה ה20, מאות מליוני אנשים הפכו לפליטים. מעל 90% מהם שוקמו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים