בתשובה לדב אנשלוביץ, 18/04/02 18:50
פגיעה במשפחות המתאבדים 66345
ראשית, אני מצטער אם השגותי כבר הוזכרו בדיון זה, אך הרבה פעמים יש לי בעייה עם מאמרים פופולריים. אני דוחה את קריאתם לזמן בו אוכל לקרוא את כל התגובות עליהם, בין השאר כדי לא להטריח את שאר האיילים במה שכבר טופל. סופו של דבר הוא שאיני מגיב כלל. לפעמים אני חורג מתבנית זו ואקבל בברכה והבנה הפנייה לשנאמר.

שנית, הביטוי בו בחרת - "לקנות שלום בשטחים" הינו המצאה ימנית, הבאה לצמצם את האידאולוגיה היונית למעין תשלום שוחד ואת הצד השני לכנופיית גובי דמי חסות. ובכן, גישת חלק גדול מן השמאל הינה שלפלשתינאים מגיעה מדינה בזכות, ולא כשוחד. לגבי הפלשתינאים, לפחות באינתיפאדה האמיתית, היה מאבק עממי בשטחים שביטא רצון פשוט ובסיסי: להיות עם חופשי (כיום ניתן להוסיף גם "בארצנו"). לא היה בזאת שום מאפיינים של כנופייה שבאה לקנות ולמכור.

שלישית, אני יכול להסכים שלא רק ערפאת הוא הנושא באחריות למצב הנוכחי והעתידי. רוב הפלשתינאים תושבי השטחים, הם שנותנים את הלגיטימציה והמסתור לטובחי אוכלוסייתנו ולכן הם אשמים גם כן. עדיין ערפאת, הוא היחידי שיכל למנוע זאת ולהוביל את עמו לשגשוג ורווחה ואפילו, לדעתי, בסיוע השכנה המתקדמת, למוביל את עמי ערב לדמוקראטיה, השכלה ומעשים טובים. אך הוא ועמו בחרו אחרת.

רביעית, מעורפלות ההסכמים נועדה גם לאפשר לערפאת מרחב תמרון פנימי ובין ערבי וכן כדי לקנות זמן. זמן הדרוש כדי לחנך את ההמונים לויתור על חלומותיהם וזמן הנחוץ לכניסה לדינמיקה של שלום ולקטיפת פירותיו, כך שהויתורים המפורשים יכאבו פחות לכשיגיעו ואף יראו כדאיים. זאת, כמובן, בתקווה שנכזבה שכוונותיו טהורות וש"הם" אוהבים את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו (גולדה?).

חמישית, נראה לי שרבים מאלו שדעתם לא נוחה היתה מן ההסכמים אך היססו לבקרם עשו זאת משום שגורלם של הסכמים מסוג זה, יותר משהוא תלוי בפרטי ניסוחם, תלוי הוא בכוונות הצדדים. סעיף ההסגרה הינו דוגמא אחת לכך. אם מחבלים באמת ישפטו ויישבו בבתי כלא על פשעייהם וכן יהיה שיתוף במידע מחקירתם, אין כל צורך בהסגרתם ואף עדיף שהם יטופלו שם. אפריורי, היה סיכוי סביר דיו שנושא זה יטופל באופן משביע רצון ולא שווה היה לוותר הסיכוי לשלום כבר בהתחלה בגלל בעייה שיתכן ולא קיימת.

שישית, הודיעו בחדשות שהם לא התכוונו ושהם מבקשים סליחה ואומרים שהכל היה אי הבנה אחת גדולה ושבפעם הבאה זה יהיה אחרת וגם שהם יפצו אותנו על כל מה שעברנו. לפחות זה לא היה בצחוק, כי בדיחות כאלה אני לא אוהב.
פגיעה במשפחות המתאבדים 66362
אענה רק על חלק מדבריך.
"לקנות שלום בשטחים" בעיניי אינו שוחד אלא מסחר הוגן, והשיטה שבה התנהלו תמיד חיי האדם. שום תהליך בין עמים לא הוכרע בגלל איזו הכרה ב"זכויות" של הצד השני ומתן מתנות מתוך טוב לב.
לעומת זה בטויים כ "זכות למדינה" הם ביטוים חסרי מובן שמאחוריהם גם הרבה רבדים של התנשאות.
אם יש להם זכות, למה לא על כל השטח כפי שהם חושבים ?
אנחנו חדשים פה. לא ? אתה הרי לא מאלה שמקנים לנו זכויות כאן בתוקף כל מיני טקסטים עתיקים.
בשיטה הזאת אתה יכול לחלק זכויות כרצונך לכל צד לפי הרגשות לבך. אין שום יכולת לאובייקטיביות ולהבנה ברורה מה שייך לכל צד. וכאשר אתה מגדיר את זכויותיו של כל צד לפי הרגשות לבך, תוך מתן נתח גם לצד השני אתה פשוט חוטא בהתנשאות. הצד השני יכול לחלק את הזכויות אחרת.
לגבי "מעורפלות", שמענו כבר על השיטה הזאת. נדמה לי שקיסינג'ר המציא אותה. איני חושב שהצליח להשיג איזה שהוא הישג בעזרתה.
אבל בעניין הסכמי אוסלו, אין שום קשר למעורפלות. הטריטוריות שאנו מוסרים אינן מעורפלות כלל. מה שהם היו צריכים לתת בתמורה רק זה מעורפל. לכן אין כאן הדדיות ו "תן וקח" אמיתיים שחשובים בכל הסכם.

ולבסוף ללא קשר לויכוח הזה, אני מכריז על כשלון מבצע "חומת מגן". המבצע נגמר בכך שיוצאים מהערים, ובמקביל אני שומע שוב את צמד המילים שכבר מזמן לא שמעתי: "התרעות חמורות". יקח להם קצת זמן להתארגן. . . והכינו עצמכם לפיצוצים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים