בתשובה לאמ, 21/09/15 6:57
יציבות ואי-יציבות בלולאה 663818
שלום אמ

לעניות דעתי ההסבר שאני מספק הינו פשוט בתכלית, הוא משתמש במושג האורך כגורם מגשר בין שני מצבים לא-מורכבים שלו (____ ו-.) אשר שילובם זה בזה (מפאת היותם ביטויים של גורם אחד) מאפשר קיומה של מציאות מורכבת כגון __.___._.______ וכו'.

האם הטענה כי אין מצב ביניים בין אורך>0 (= ____) לאורך=0 (= .), כאשר ___ ו-. מגדירים זה את זה אך אינם מורכבים זה מזה, אינה מתקבלת על דעתך?

ואם היא אינה מתקבלת על דעתך, מדוע, בדיוק, היא אינה מתקבלת על דעתך?

כדי לחדד את העניין, אציין כי רובה של החשיבה אשר הולידה את המתמטיקה והמדע המודרני, נוטה במובהק להשתמש בסיבתיות עולה כדי להבין את המציאות.

אני הולך בעקבותיו של הופשטטר ומוסיף למשחק את הסיבתיות היורדת, על מנת להבין את המציאות.

הדבר המעניין, לדעתי, הוא שהופשטטר משתמש בסיבתיות יורדת, אך אין היא משמשת אצלו להבנת מציאות האני, ולכן האני, לדעתו, הינו אשליה, בדיוק מפני שהוא מבין אותו רק עפ"י סיבתיות עולה (שזוהי, כאמור, ההשקפה הרווחבת בין רוב קהילת המתמטיקאים ומדענים מזה כ-‏2500 שנים).
יציבות ואי-יציבות בלולאה 663819
תיקון קטן לתגובתי הקודמת.

בסוף צריך להיות: "(שזוהי, כאמור, ההשקפה הרווחת בין רוב המתמטיקאים ומדענים מזה כ-‏2500 שנים)."

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים