בתשובה לאלמוני אחר, 22/09/15 16:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלמוני אחר, להבנתי, אתה למעשה מציע להמיר שילוב של ייצוג וויזואלי ווורבלי בייצוג וורבלי-סימבולי בלבד (לדוגמא: ⍾ במקום .(אורך=0) ו-⍢ במקום __(אורך>0)). בכך אתה מגביל את תובנותיך בנושא לייצוג וורבלי-סימבולי בלבד, ולעניות דעתי, הגבלה זו הינה הגורם לשאלותיך הבאות: "למה אתה מתכוון כשאתה אומר: "יסוד לסיבתיות עולה" (בפרט: עולה - מאיפה לאן? סיבתיות - של מה? יסוד - למה?)." נסה נא לבחון את שאלותיך תוך שילוב של הייצוגים הוויזואליים והוורבליים .(אורך=0) ו- __(אורך>0). לדעתי, ניתן בקלות להבין את .(אורך=0) כיסוד לסיבתיות עולה מ-.(אורך=0) ל-__(אורך>0), כאשר .(אורך=0) מייצג את רמת האקסיומות ו-__(אורך>0) מייצג את רמת המשפטים במערכת מתמטית נתונה. עבודתו של גדל על אי-יכיחות משפטי אמת במערכת מתמטית החזקה דיה להתמודד עם אריתמטיקה, מדגימה כי קיימים משפטי אמת (מיוצגים על-ידי וויזואלית ווורבלית כ- __(אורך>0)) אשר יכיחותם אינה כריעה ע"י אקסיומות המערכת (מיוצגות על-ידי וויזואלית וורבלית ע"י אוסף של .(אורך=0)). במקרה זה משפט אמת נתון (מיוצג וויזואלית ווורבלית כ-__(אורך>0)) הינו הסיבה של האקסיומות (מיוצגות וויזואלית ווורבלית כאוסף של .(אורך=0)), היות והוא אינו כריע במסגרתן (אי-כריעותו שרירה וקיימת לא משנה כמה אקסיומות נוסיף למערכת), ומצב זה מכונה בפי הופשטטר "סיבתיות יורדת". האם קראת את ספרו של דאגלס הופשטטר "אני לולאה מוזרה"? |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |