בתשובה להאייל האלמוני, 22/09/15 23:25
אור לגויים 663910
שים לב ששוב לא הבנת, לשיטתי יש לשפוט את שניהם על פי ההתחלה והסיום של שהותם בתפקיד, בהינתן תנאי ההתחלה בעת כניסתם.
ולא להשתמש בתנאי ההתחלה כתירוץ לכל כשלון עתידי.

עם כל תנאי ההתחלה של המלחמה בעיראק עת נכנס אובמה למשרד הסגלגל, והנתונים שהיו כבר אז על הטעויות שכנראה נעשו בכניסה למלחמה, לו היית שואל מישהו בממשל האמריקאי מה לדעתו הסיכוי שתוך 7 שנים המזרח התיכון ייראה כמו שהוא נראה היום, הוא היה אומר לך שזה חזון אפוקליפטי מחריד ובלתי סביר ואוי ואבוי לנשיא שאלה יהיו התוצאות של הקדנציה שלו.
אור לגויים 663912
אז מותר להתחשב בתנאי ההתחלה? ואני, לתומי, חשבתי ש"יש גבול עד כמה שנים אפשר להאשים את הנשיא הקודם בטיעוני אבנים ובאר למיניהם."

"לו היית שואל מישהו בממשל האמריקאי מה לדעתו הסיכוי שתוך 7 שנים המזרח התיכון ייראה כמו שהוא נראה היום, הוא היה אומר לך שזה חזון אפוקליפטי מחריד ובלתי סביר" זו, אז אותו "מישהו" היה טועה בתחזית שלו. לא הבנתי למה תחזית של מישהו היפוטתי שלא יודע מה עתיד להיות, היא מבחן הגיוני לשיפוט של הצלחה של מנהיג. אם היית שואל מישהו בממשל האמריקאי ב-‏1933 מה לדעתו הסיכוי שהגרמנים יכבשו ויהרסו את אירופה ירצחו את יהודיה ויפציצו את לונדון הוא היה אומר לך שזה חזון אפוקליפטי מחריד ובלתי סביר ואוי ואבוי לנשיא שאלה יהיו התוצאות של הקדנציה שלו. ובכל זאת, אותו נשיא נחשב לנשיא די מוצלח במבחן ההיסטוריה. מבחן התוצאה בלי להתחשב בנסיבות הוא לא ממש הגיוני.
אור לגויים 663937
לא טענתי שאין להתחשב בנסיבות, אבל מאחר שנראה שאתה באופן עקבי לא מבין את הטיעונים שלי, אסיים את נסיונות ההסבר כאן.
אור לגויים 663925
בממשל האמריקאי ודאי שלא ראו את זה. דברי אזהרה שהפלישה לעיראק תערער את היציבות במזרח התיכון ומה שגרוע יותר, תוציא את מהלך העניינים מכלל שליטה, כתבו גם כתבו. וכי ציפית שצ׳ייני, רמספלד, וולפוביץ והניאוקונסרבטיבים האחרים יחזו מה יהיה? לא היה להם גרם אחד של ראייה רחבה של ארה״ב בעולם ומגבלת כוחה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים