בתשובה לאיציק ש., 22/09/15 18:06
חזרה ביתר שאת של השיח האירציונלי 663927
למזל או למקריות או לטורף הקלפים המסתורי יש חשיבות גדולה. הקובלנה היא על שיוכו לגורם מסוים כאשר מכנים אותו ברשות שידור ציבורית ''נס'' ויש כאן משום כפיית אמונה דתית על המאזינים.
חזרה ביתר שאת של השיח האירציונלי 663928
נכון
חזרה ביתר שאת של השיח האירציונלי 663933
חשבתי כי ניתן לטעון כי גם הבחירה ב"מזל" או ב"מקריות" היא סוג של אמונה. התשובה לכך היא בחינה פשוטה של עד כמה המונח נטרלי: האמונה מניעה אנשים לפעולה, יוצרת קהילה. האם בשם ה"מזל" יצאו למלחמות? האם הקימו בתי תפילה בשמו? (נתעלם לרגע מבתי הקזינו) האם מברכים ברכה מיוחדת לאחר שבמזל החייל ניצל?
בחינה נוספת היא עד כמה היה צורם לאדם המאמין באלוהים לו בכל פעם שחייל ניצל היו אומרים: "מפלצת הספגטי שוב הצילה חייל" כך מרגיש אדם חילוני כאשר מייחסים את ההצלה ל"נס" / לפעולה של אלוהים.
חזרה ביתר שאת של השיח האירציונלי 663935
המעניין הוא שאנשים (מכרי) מאד מוכשרים ומצליחים בהייטק החלו עכשיו ל״התחזק״ כי האיש ניצל מתאונה במזל.
חזרה ביתר שאת של השיח האירציונלי 663939
הקשר הוא כי תפיסה של "מקריות" אינה קלה למוח שלנו המחפש דפוסים והסברים. לכן גם הומצאה הדת כהסבר למשמעות שלאחר המוות במקום האין המוחלט, האקראי, החסר משמעות, המטיל אימה על רובנו.

זכור לי מחקר משעשע בפסיכולוגיה חברתית: אדם מבקש מאנשים בתור לאפשר לו לעקוף אותם. כאשר בקשתו אינה מלווה בהסבר הוא נתקל בפרצופים חמוצים ובסירובים לרוב. כאשר הוא מצרף הסבר לבקשתו ולו התלוש ביותר אנשים רבים נענים לו. דרגת התלישות של ההסברים הולכת וגדלה ועדיין השיטה עובדת. למשל, אחד ההסברים שעבדו היה: "תנו לי בבקשה לעקוף אתכם כי היום יום ההולדת שלי!". אנשים חייכו ואפשרו.

מסקנה פרקטית היא שכאשר אתה מבקש ממישהו משהו צרף לכך הסבר *כלשהו* וסיכוייך להיענות יגדלו.

גם אנשים ריאליים כמו אלו שתיארת אינם חסינים מהצורך למצוא פשר למקריות מבורכת.
חזרה ביתר שאת של השיח האירציונלי 663943
ניטפוקון: החידלון אחרי המוות (וכמובן עצם קיומו של זה) הוא הכי לא אקראי שיש. כידוע, זה האירוע היחידי בחיינו שיש לנו וודאות מוחלטת שאכן יתרחש.
חזרה ביתר שאת של השיח האירציונלי 663944
זה ומיסים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים