בתשובה לרון בן-יעקב, 29/09/15 11:31
מירי תעשי לי נכד 664138
אנאכרוניזם של אתיקה (או הקפדה להימנע ממנו) הוא הדבר האחרון שמטריד את הצדדים בסכסוך הזה. וכנראה שגם בסכסוכים אחרים.

סלח לי אם תשובתי לא תהיה אתית או משפטית. זכות האבות לשנ"צ כנראה נלקחת ממני היום וההכרה בזה קשה מאוד.

לקשר בין אדם לאדמתו יש, בפרספקטיבה של 1948, כמה רמות:
1) בית הילדות ("המפתחות שמורים אצלנו").
2) זכות קניין על הנכס (חוזה מכירה).
3) זכות על האדמה ויבולה, הקשורה בפרנסה וקיום (שדות שעיבדה המשפחה, בארות, עצים וכדומה).
4) אובדן חיי קהילה (במקרה של כפר שלם שברח/גורש) שנעקרו ולא ישובו להיות כפי שהיו.
5) אובדן זהות מקומית ותיקה, הגדולה גם מן הקהילה באותו כפר (אובדן המיתרגם במקרה הפלסטיני, בטעות או בצדק, לפי הדעה שהבאת אתך מהבית, לפגיעה בעם שלם ובזהותו הלאומית).
6) אולי פחות קשור, אבל רגשות נקם כלפי האחראים והקשורים לבריחה/גירוש (רגשות מהסוג שגורם לתבוע פיצויים).
האבות והאמהות 664144
ומה נאמר אנו, אזובי הקיר, שהזכות לשנ"צ נשללת מאיתנו על בסיס קבוע?
האבות והאמהות 664149
בינתיים היה גם שנ''צ, תודה. מה שלא משפר את התגובה אבל מילא.
האבות והאמהות 664151
שפר גורלך.
האבות והאמהות 664152
בורגנית זמן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים