בתשובה לנמר טמילי עם רווח בשיניים, 06/10/15 16:41
664633
אמור לי משהו. הייתי משער שאם התאוריה שלך נכונה, אז מלחמת ששת הימים היתה דוגמה מובהקת להנחלת חשש מבוסס כזה. קשה להעלות בדעת דרך חזקה יותר להנחיל חשש כזה. ובכל זאת, פחות מחצי שנה אחרי המלחמה המצרים הטביעו משחתת ישראלית, הם פתחו במלחמת התשה ממושכת, חבריהם הירדניים איפשרו טרור בהקף נרחב מתוך שטחם ובסופו של דבר המצרים והסורים פתחו במלחמה רחבת הקף שש שנים לאחר ששת הימים. איך אתה מסביר את זה? האם אתה חושב שהיתה דרך אפקטיבית יותר להנחיל את החשש ב-‏1967 כך שכל הנ"ל לא יתרחש?
664653
כמובן שזאת לא התיאוריה שלי. נוהגים כך מאז ומעולם בכל מקום ועובדה שתפקיד המגבת הלבנה או הדגל הלבן מוכרים כמעט לכל בן אנוש. התשובה מסתתרת בשאלה. מסתבר שבששת הימים אמנם הדגנו ניצחון גדול אבל לא מספיק כדי לכפות הסכם כניעה שיבטיח את הצרכים שלנו. עבר מספיק זמן מששת הימים כדי להבין שהתפיסה שצריך לכבוש שטח כדי שיהיה אפשר להחזיר אותו ולהתפייס על הדרך היא לא בדיוק מתכון לביטחון ובטח שלא לשלום שמכרו לנו.
664664
אם ששת הימים לא היה נצחון גדול מספיק אז קשה לי לדמיין מצב שבו ישראל יכולה לנצח נצחון ''גדול מספיק'', לפחות כל עוד היא לא משתמשת בנשק גרעיני כדי לאייד את המדינה היריבה. כמובן, התאוריה שלך לוקה בכשל של היותה בלתי ניתנת להפרכה, שכן תמיד תוכל לטעון שאילו רק הנצחון היה גדול עוד יותר אז ההרתעה המיוחלת היתה מושגת.
664746
הוכחתי כבר את התיאוריה שלי ואם לא עקבת אחרי הדיון כדאי שתברר כיצד הנמרים הטמילים הוכנעו.
הכשל לאור התוצאות הבלתי ניתנות להכחשה נמצא במחנה שגורס ההיפך.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים